נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נשא דברים היום (ראשון) בישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה. הנגיד הציג תמונה מקרו כלכלית והמלצות מדיניות לתקציב הנידון. בנוסף התייחס הנגיד גם לצעדים פרטניים שונים.
מציינים 100 ימים: החברה הכלכלית לחיפה למען החטופים
הוצאות של כ-210 מיליארד שקלים: מדינת ישראל ניצבת בפתח משבר כלכלי אדיר
"תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 מאתגר במיוחד", אמר ירון. "ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות. בנק ישראל מעריך כי השפעת המלחמה על הפעילות הכלכלית תימשך גם במהלך השנה הנוכחית, כך שהתוצר ייצמח רק ב-2.0 אחוזים, בדומה לשנת 2023, שבה התוצר ירד בחדות ברבעון האחרון בשל השפעת המלחמה. מאזן הסיכונים לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה, במיוחד לאור הסיכוי שתחמיר המערכה בצפון המדינה".
לאחר מכן הוסיף: "לצד הפגיעה בתוצר, המלחמה מחייבת עליה גדולה מאוד בהוצאות התקציביות. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי, כגון הצורך לממן את ימי המילואים ולרכוש תחמושת, והן מהוצאות אזרחיות הכרוכות במצב הלחימה, כגון עלויות השיכון של תושבים שפונו מאזורי העימות והתמיכה בהם".
"על פי אומדנים עדכניים שנערכו בבנק ישראל, תחת הנחות שונות לגבי עצימות הלחימה, הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-220 מיליארדי שקלים. לאומדן זה יש להוסיף את אובדן ההכנסות בגין השפעות המלחמה", המשיך.
"בנוסף לגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מחודשת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון בטווח הנראה לעין. לכך יש משמעות רבה. גידול חד פעמי בגירעון וביחס שבין החוב לתוצר בשל הוצאות המלחמה אינו פוגע באופן מהותי בהקצאת המשאבים במשק על פני זמן, וניתן להתמודד איתו תוך ריכוז מאמץ תקציבי על פני תקופה מוגבלת", הוסיף.
"לעומת זאת, גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון מכאן ואילך - ללא ביצוע התאמות נדרשות בתקציב כנגדו - עלול לפגוע בצמיחת המשק ולהוביל להתבדרות של יחס החוב לתוצר על פני שנים קדימה, שתשפיע לרעה על האופן שבו נתפסת האיתנות של המשק הישראלי".
"ההתפתחויות בזירה הבטחונית ובמשק וההשפעה האפשרית שלהן על אינדיקטורים כלכליים מהותיים כגון יחס החוב לתוצר, מתבטאות גם בשווקים הפיננסיים. מסגרת התקציב המקורית, שהממשלה אישרה לשנים 2023 ו-2024 בתחילת השנה הקודמת, ביטאה אחריות פיסקלית שהביאה בחשבון את אי הוודאות הניכרת ששררה לגבי תחזית ההכנסות בעת בניית התקציב ושנתפסה באופן חיובי על ידי השווקים".
"התקציב השמרני שנקבע בתחילת 2023, והפחתת יחס החוב לתוצר בעשורים האחרונים, משרתים אותנו כעת ומעניקים לממשלה דרגות חופש מסוימות בניהול הפן הכלכלי של המלחמה בכפוף לביצוע התאמות נדרשות. עם זאת, הגידול בגירעון המצטבר לצד האפשרות להתממשות של משברים נוספים במעלה הדרך מחייב שהממשלה תבצע את ההתאמות התקציביות הנדרשות כך שתישמר האמינות של המדיניות הפיסקאלית בעיני השווקים והציבור".
"התקציב הנוכחי הוא נקודת התייחסות חשובה בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ושימור האיתנות שלו. זאת לאור הצהרות הממשלה בעת אישור תקציב 2023 המתוקן, לפני כחודש, כי ההתאמות להשפעות המלחמה יבוצעו בעת תיקון תקציב 2024".
"יש להחליט כבר בתקציב הנוכחי באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות מקיפות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות והגדלת הכנסות בתקציב 2024 ובתקציב 2025 וליישם חלק מהותי מהן באופן מיידי", הוסיף.
בין היתר, התייחס בישיבה הנגיד להצעות פרטניות בתקציב:
• "בהתייחס להצעות המחליטים הפרטניות שהוגשו לממשלה, אני רוצה לציין את חשיבותם של מספר צעדים. קידום הטלת מס פחמן ומס נסועה על רכבים חשמליים הם צעדים שהיו נדרשים גם ללא המלחמה לצורך קידום יעדים סביבתיים והפחתת גודש ונזקים סביבתיים של נסועה. מס הנסועה הוא במהותו מהלך שנועד לשמר את הכנסות הממשלה ממיסוי כלי רכב במקום הבלו, שיפחת ככל שיותר נהגים יעברו לרכב חשמלי".
"ללא מס נסועה, יש צורך לזהות מקור הכנסות חליפי בהיקף שתואם את אובדן ההכנסות מבלו על הדלק. לגבי מס הפחמן, השיעור והיקף הכיסוי המוצעים הם אפילו נמוכים – במיוחד בגז הטבעי שצפוי להחליף בשנים הקרובות את השימוש בפחם. המס אומנם צפוי לייקר מחירים מסויימים לצרכן, אך ישנם צעדים משלימים, שכבר הוצגו בעבר, לצורך תמיכה באוכלוסיות חלשות בעת הפעלת המס".
• "בחוברת המחליטים ישנה הצעה לצמצם במענקים ותמיכות לעסקים. זוהי דוגמא לצעד שייתכן שהיה ראוי לבחון יותר לעומק אילולא המלחמה וצרכיה, אך במצב הנוכחי זהו הרע במיעוטו, שכן חלק מכלי הסיוע שניתנים, כמו במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, מפלים בין ענפים במשק ובכך מעוותים את הקצאת המקורות במשק. עם זאת, התכנית להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה היא כלי המטפל בסוגיה חשובה במשק, ועדיף לבחון אותה יותר לעומק לפני שתבוטל".
• "כן אציין כי ההצעה להפחית כ-15% מתקציב תוכנית החומש לחברה הערבית היא בעייתית גם בעת הזו שכן תוכנית זו חשובה לקידום שילובם של ערביי ישראל בחברה ובכלכלה הישראלית והיא נועדה לצמצם תת-השקעה בחברה זו. לתכנית זו, ולחברה הערבית בכלל, תרומה פוטנציאלית חשובה לצמיחה העתידית של המשק בישראל. ראוי לשקול חלופות להצעה זו".