ראש הממשלה בנימין נתניהו מייעד את יו"ר המל"ל צחי הנגבי לעמוד בראש הוועדה לבחינת צורכי משרד הביטחון בשנים הקרובות, כך נודע ל"מעריב". הנגבי נחשב לאחר מאנשי אמונו של נתניהו.
עם זאת, לא ניתן להתווכח עם ניסיונו בנושאי הביטחון, וזאת עקב הניסיון העצום שצבר בתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אולם לאור העובדה שמדובר בוועדה מקצועית, באוצר ציפו שבראשה יעמוד בעל ניסיון בתחום כמו דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העדיף למנות לתפקיד איש מקצוע, אבל בשלב זה המינוי של הנגבי בתוקף. הוועדה החדשה תכלול שני נציגים ממשרד הביטחון ושני נציגים מהאוצר (החשב הכללי והממונה על התקציבים). כמו כן היא תכלול שני נציגי ציבור מכל צד (של משרד הביטחון ומשרד האוצר), וארבעה מינויים אישיים מטעמו של ראש הממשלה. מדובר בוועדה מסורבלת יחסית, ועל פי ההערכות, דיוניה יימשכו לפחות עד סוף 2024.
אלא שבאוצר בינתיים לא מבזבזים זמן. ל"מעריב" נודע שהחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג פנה השבוע למנכ"ל משרד האוצר אלוף (במיל') אייל זמיר, בבקשה לבחון מחדש את מקורות המימון של תקציב הביטחון ולהתאימו למקורות התקציביים.
לדבר החשב הכללי, לנוכח הגידול בצורכי מערכת הביטחון וההשפעה הקריטית על הגירעון במשק, כל סטייה מהתקציב היא בעלת משמעות רבה. לפני הנתונים, ברבעון הראשון של 2024 צפוי משרד הביטחון להוציא 13 מיליארד שקל בכל חודש.
במצב דברים זה ייווצר פער בין הצרכים התקציביים לבין מקורות המימון בפועל, גם אם יופשרו כל הרזרבות. על רקע זה נדרשים במשרד הביטחון להפחית את קצב ההוצאה החודשית ב־2 מיליארד שקל לרמה של 11 מיליארד שקל בחודש.
במקביל, יש דרישה ליצור מסגרת התחייבויות עתידית חדשה בהיקף שלא יעלה על מיליארד שקל - וזאת כדי למנוע בעתיד אפשרות של שבירה נוספת במסגרת תקציב הביטחון. על רקע התמשכות המלחמה, נדרש המשרד להתמקד כעת אך ורק בעלויות ישירות של המלחמה ולא בהוצאות נלוות (כמו תוספת סיכון לשכרם של עובדי המערכת בקריה בתל אביב או בהחלטות על התעצמות הצבא).