צאו מהסרט: האם מדד כל המדינות משקף את הכלכלה העולמית כראוי?

בתקופה האחרונה אנו עדים לתהליך מהיר של מעבר למוצרים מחקים. זהו תהליך שהלך והתעצם ככל שמצבי אי הוודאות הלכו ותכפו. הקורונה, המתיחות בדרום מזרח אסיה, המלחמה באוקראינה, מלחמת אזרבייג'ן-ארמניה והמלחמה בעזה - כל אלו יצרו אווירה של אי וודאות ומגמת גידול מתמשכת במשקל הקרנות המחקות.

כדי לסבר את האוזן, הנה ציטוט מתוך הסיכום השבועי של הבורסה לניי"ע: "בקרנות המחקות, נמשכו השבוע הרכישות והסתכמו בכ־450 מיליון שקל, בהמשך לרכישות בסכום של כ־520 מיליון שקל בשבוע הקודם. בראש הקרנות הנרכשות בלטו השבוע קרנות העוקבות אחר מדדי S&P 500 ו-NASDAQ 100". במילים אחרות, הציבור מוצא שהשקעה במדדים בטוחה יותר מהשקעה ישירה במניות ספציפיות.

זו יכולה להיות השקעה בקרנות סל וזו יכולה להיות השקעה בקרנות מחקות פתוחות. הצד השווה בהשקעות אלו הוא שהן נשענות על "פיזור" שאמור לאזן את הסיכונים והסיכויים שיש בשוק.

האומנם?

הנחת היסוד שלנו היא שמדדים משקפים את השוק ומפחיתים את רמת הסיכון שלנו כמשקיעים, אבל כלל לא בטוח שזה אכן כך. בואו ניקח לדוגמה את מדד ה־MSCI ACWI. זהו מדד ותיק יחסית, לפחות בן שלושים ושלוש שנולד בבית משפחת מורגן סטנלי. הוא נועד לשקף את מצב המניות בשוקי העולם. ומכאן שמו – ACWI ואם פותחים את ראשי התיבות, תהיה משמעות השם מדד כל המדינות. באנגלית: All Country World Index.

זה נחמד ככותרת, אבל בואו נצלול לנתונים. כיום כולל המדד קרוב ל־3,000 מניות של חברות ב־23 מדינות מפותחות ו־25 מדינות מתפתחות. מרשים למדי וגם מסביר את שלל הקרנות המחקות שעוקבות אחרי המדד הזה שאמור לכאורה לשקף את בורסות העולם ולהוות ברומטר עבור משקיעים, אבל מהנתונים עולה תמונה קצת שונה. המדד הזה מוטה חד־משמעית לצד ארצות הברית. כלומר, הוא לא באמת משקף את הנעשה בבורסות העולם.

אין ויכוח על כך שהכלכלה האמריקאית היא עדיין הגדולה ביותר בעולם. אין גם כמעט ויכוח על כך שחלקה של ארצות הברית בתוצר העולמי עומד על כרבע ממנו (25%). אבל עשר החברות הגדולות ביותר במדד MSCI ACWI הן אמריקאיות. בכלל, חברות אמריקאיות תופסות למעלה מ־60% ממרכיבי המדד. כלומר, אם אני, כמשקיע, הייתי בטוח שרכישת קרן מחקה על המדד הזה תקיף את כל הסיכונים ותבטא את המתרחש בכלכלה העולמית, ייתכן שאני טועה.

MSCI ACWI אינו לבד. אבל הוא אחד מהבולטים ביותר בתעשיית המדדים. ואכן, דברים דומים אפשר לומר על מדדים אחרים ואפילו על חלק מהמדדים הענפיים המובילים שגם בהם ניתן למצוא עיוותים דומים. אבל ACWI הוא לא עוד מדד. עבור משקיעים רבים, גם כאלה שלא משקיעים בו, הוא משמש מעין נייר לקמוס, מעין מדד ייחוס שהם משווים את עצמם אליו. כלומר, בוחנים את התשואות שלהם מול ביצועי המדד שנחשב מדד כל המדינות.

אז מה תכל'ס, להשקיע במדדים או לא?

נדמה שהתשובה ברורה. איש לא יטיל ספק ביתרונם של מדדים ומוצרים מחקים שככל שהם גדולים יותר הם גם מעניקים פיזור גדול יותר. אבל, כל זה טוב ויפה כשזוכרים את העיוותים המובנים בכל מדד ומשקללים אותם בתוך שיקולי ההשקעה.

ולסיום, קבלו עצה טובה שקיבלתי פעם ממשקיע חכם: אם התשואה שלכם בסוף שנה נמוכה ממדד הייחוס שלכם, למה שלא תקנו את המדד בעצמו?

דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.