מאז ה-7 באוקטובר 2023, חל שינוי מהותי בנוף הסיכון הפוליטי עבור חברות ישראליות. רצח איש העסקים הישראלי-קנדי במצרים, האיסור הטורקי על כל יצוא לישראל וההגבלות על מכירת נשק אירופי, מדגישים סביבה תנודתית הדורשת אסטרטגיות ניהול סיכונים חזקות.

בצל המלחמה: כך פועלים בישראל על מנת להתמודד עם מצב החירום
עלייה בייצוא, ירידה בייבוא: גירעון של 7.1 מיליארד שקל בסחר באפריל

מהו סיכון פוליטי? בבסיסו, מדובר בחשיפה של עסקים לתהפוכות פוליטיות העלולות לפגוע בפעילותם. זה כולל מדיניות ממשלתית, חוסר שקט חברתי ויחסי חוץ שיכולים להשפיע לרעה על פעילות עסקית. סיכונים אלה מתבטאים בשני רבדים: מאקרו, המשפיע על כל השחקנים במשק, ומיקרו, המתמקד בחברות או בתעשיות ספציפיות.

סיכונים פוליטיים מיקרו, בניגוד למקבילים המאקרו שלהם, מתמקדים בחולשות הייחודיות של חברה בשל הלאומיות שלה, ענף הפעילות שלה או מאפיינים ספציפיים לפרויקט. עבור חברות ישראליות, בעיקר בתחומי ההייטק והבנייה, תקופת אחרי המלחמה הביאה לירידה בהשקעות ולקשיים בתפעול הרציף. ענף ההייטק הישראלי חווה את בצורת ההשקעות המשמעותית ביותר מאז 2017, שפוגעת בעיקר בסטארט אפים בשלבים מוקדמים. בינתיים, פרויקטי בנייה נעצרים עקב הקפאת אישורי העבודה לפועלים פלסטינים על רקע המתיחות הגיאופוליטיות, שהם מקור כוח אדם חיוני.

פרופ' אילן אלון (צילום: המכללה למנהל)
פרופ' אילן אלון (צילום: המכללה למנהל)


איך חברות ישראליות יכולות לנווט במים הסוערים האלה? הנה כמה אסטרטגיות:

פיזור: הפחתת התלות בשוק יחיד היא קריטית. כניסה למספר שווקים יכולה לצמצם את ההשפעה של מדיניות עוינת מצד מדינה כלשהי.

התאמות תפעוליות: חברות חייבות להתאים את האסטרטגיות התפעוליות שלהן כדי לעקוף אזורים עם סיכון פוליטי גבוה, ולבנות תוכניות חירום שיבטיחו יכולת תגובה מהירה במהלך משברים פוליטיים.

ניטור ודיווח שוטפים: שימוש בנתונים מתקדמים כדי לעקוב אחר התפתחויות פוליטיות יכול לעזור לחברות לצפות ולצמצם סיכונים בצורה יעילה.
לובי ויחסי ציבור: שיתוף פעולה פעיל מול הממשלות האמריקאית והישראלית יכול לעזור לעצב מדיניות חיובית. לובי והשתתפות בקבוצות תעשייה הם מהלכים מכריעים.

בריתות אסטרטגיות: בניית שותפויות עם גורמים שתואמים את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל יכולה לספק תמיכה בתקופות סוערות ולהגן מפני שינויי מדיניות פתאומיים.

תמיכה משפטית מארה"ב: חברות ישראליות יכולות להסתמך גם על מסגרות משפטיות בינלאומיות שפועלות נגד חרמות.

למרות האתגרים, הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן וצמיחה. כדי להמשיך במגמה זו, על ישראל לעודד את המיזמים שלה, לקדם התרחבות בינלאומית תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים באמצעות מדיניות מחושבת. אמנם נוף הסיכון הפוליטי מרתיע, אך עם אסטרטגיות מושכלות ופעילות יזומה, חברות ישראליות יכולות לא רק לשרוד את התקופות הסוערות האלה אלא גם לצאת מהן עם יתרון אסטרטגי לקראת ההזדמנויות העתידיות.

הכותב הינו דיקן ביה"ס לכלכלה במכללה למינהל