"הפיקוח מגבש מתווה שיאפשר מתן רישיונות בנק עם רגולציה מקילה לגופים חדשים, לרבות חברות כרטיסי האשראי. למרות זאת, לא אסכים למציאות שבה גוף יגייס פיקדונות מהציבור וייתן אשראי מתוך פיקדונות אלה - אך לא יפעל תחת רישיון בנקאי ורגולציה בנקאית מתאימה". כך נאמר בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים, שפורסמה אתמול (שלישי).
המפקח דני חחיאשוילי הוסיף: "תיק האשראי של הבנקים צמח בשנת 2023 ב־6.6%, צמיחה הנמוכה בהשוואה לשנים קודמות - בעיקר בגלל סביבת הריבית הגבוהה שהייתה ומלחמת חרבות ברזל, שהחלה ברבעון האחרון של השנה. בחודשים הראשונים של שנת 2024 הייתה עדיין רמת אי־ודאות גבוהה, כך שבמבט צופה פני עתיד - קיים חשש להמשך עלייה בסיכון האשראי. העלייה בסיכון האשראי באה לידי ביטוי בעלייה בשיעור האשראי הבעייתי, ובפרט באשראי בפיגור מעל ל־90 יום".
בסקירה נאמר עוד: "חל גידול בשיעור המחיקות וגם בהפרשות להפסדי אשראי, אשר מוסברת ברובה מגידול משמעותי בהפרשה הקבוצתית. חלה עלייה בסיכון האשראי בענפי הבינוי והנדל"ן, שמשתקפת גם במדדי איכות האשראי. לאור כל אלה, הציבור העדיף כסף נזיל, והחל להסיט כספים מחשבונות עו"ש שאינם מעניקים ריבית לפיקדונות נושאי ריבית. עקב כך, ביצועי הפיקדונות במהלך שנת 2023 היו גבוהים ביחס לשנים האחרונות".
בהמשך נאמר: "הלקוחות הגדולים עדיין נהנים מריבית גבוהה יותר מאשר משקי הבית. הפערים בולטים במיוחד בפיקדונות קצרי טווח של עד חודש. שיעור התמסורת בפיקדונות אלו בקרב משקי הבית היה 51% בלבד, בעוד שיעור התמסורת בבנקאות פרטית היה 81%, ובעסקים הגדולים 94%".
המפקח על הבנקים מציין בסקירתו כי "חמש קבוצות בנקאיות גדולות מחזיקות ביחד בכ־99% מסך הנכסים של המערכת".
רווחי הבנקים הסתכמו ב־2023 במעל 25 מיליארד שקל. במערכת מועסקים 38 אלף עובדים, מתוכם 743 עובדים שמרוויחים מעל 83 אלף שקל בחודש. 4,300 עובדים הרוויחו 50־80 אלף שקל בחודש.
בסקר בקרב מנהלים בכירים בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, דורגו הסיכונים שמאיימים על המערכת הפיננסית - ובראשם עמד סיכון הסייבר. לאחר מכן צוין הסיכון הפוליטי המקומי, ואחריו במקום השלישי הסיכון הגיאופוליטי והאפשרות שהמלחמה תתפתח לחזיתות נוספות.