מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר את דוח "תמונת מצב המדינה" לשנת 2024, המתמקד בסוגיות פנים ישראליות, בתקופה שבה תושבי ישראל ורבים בעולם עסוקים בסוגיות הביטחון במדינה ובמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר.
הצפון אבוד | קרית שמונה בלהבות: השריפות הקשות נמשכות במשך שעות
החטופים חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול מתו בשבי
מטבע הדברים, נכללות בו התייחסויות להשפעות המלחמה בתחומים השונים. את הדוח כתב וערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר־אילן.
בהוצאות הביטחון לא חלו שינויים עד פרוץ המלחמה. אולם, ברבעון האחרון של 2023 גדלו הוצאות הביטחון ב־17 מיליארד שקל בהשוואה לרבעון המקביל ב־2022. בארבעת החודשים הראשונים של 2024 גדלו הוצאות אלו כמעט פי 2.5 ביחס לאותם חודשים ב־2023 – 53 מיליארד שקל, לעומת 23 מיליארד שקל.
תקציב הביטחון שאושר ל־2024 עומד על כ־117 מיליארד שקל, בהשוואה לכ־64 מיליארד שקל שאושרו לפני המלחמה. על פי דרישת מערכת הביטחון, הוצאות הביטחון בשנים הבאות צפויות להיות גבוהות יותר בכ־20 מיליארד שקל בשנה בהשוואה לשנים שקדמו למלחמה. על פי בנק ישראל, עלייה של יותר מ־10 מיליארד שקל בשנה בסעיף הביטחון - מסכנת את היציבות הפיסקלית של ישראל.
באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, גדל מספר מקבלי דמי האבטלה יותר מפי שניים, ומדצמבר נרשמה מגמת ירידה במספרם. גידול דרמטי ועצוב נרשם בעקבות 7 באוקטובר במספר המטופלים במסגרת חוק נפגעי פעולות איבה: מאז תחילת המלחמה הצטרפו ל־6,029 האנשים שקיבלו תגמולי נכות מתחילת השנה 64,898 נפגעים נוספים, ומספר משפחות נרצחי פעולות האיבה גדל מ־1,890 ל־2,983.
בעקבות הגידול החד בצרכים מאז פרוץ המלחמה הגדיל משרד הרווחה את מספר התקנים של עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות. אולם, לצד העומס האדיר על מערכת הרווחה נמשך הקושי באיוש התקנים. ביוני 2023 היו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 747 תקנים לא מאוישים של עובדות ועובדים סוציאליים, בעיה המורגשת ביתר שאת ברשויות החלשות, שם שיעורי איוש התקנים נמוכים אף יותר מהממוצע הארצי.
הורים מדווחים על נסיגה התנהגותית של ילדיהם מאז פרוץ המלחמה. בסקר שערכו חוקרי מרכז טאוב בקרב 1,200 הורים לילדים בגיל הרך, כשליש מההורים דיווחו שילדיהם הרכים חווים יותר או הרבה יותר קשיים רגשיים מתחילת המלחמה. 43% מההורים דיווחו שילדם נבהל בקלות מרעשי פתע יותר או הרבה יותר מאז תחילת המלחמה, 36% דיווחו שילדם מתקשה להיפרד יותר או הרבה יותר, ו־34% דיווחו שילדם חווה קושי להירדם או להישאר ישן יותר או הרבה יותר.
המחקר מראה כי קיים קשר בין רמת הקשיים של הילדים והנסיגה ההתנהגותית שלהם בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה ובין מצבם הרגשי של הוריהם, על פי דיווחים עצמיים. ככל שרמות הדיכאון, החרדה והסטרס המדווחת של ההורים עולות, כך מתגברים גם הקשיים הרגשיים המדווחים של הילדים.
נקודת אור בדוח היא שהאבטלה מתקרבת לרמתה לפני המלחמה: ערב המלחמה היה שיעור הבלתי מועסקים נמוך מאוד – 3.4%. עם פרוץ המלחמה שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה מסיבות כלכליות עלה ל־6.3%. אולם, כבר באפריל הוא היה גבוה רק במעט מהשיעור בעת שגרה.