מלחמת חרבות ברזל עדיין נמשכת וגובה מהמשק הישראלי סכומי עתק. הכנסות המדינה קטנות, בין היתר, בשל הפגיעה המתמשכת במשק ומאות אלפי חיילים מגויסים וההוצאות גדולות. בשביל לממן חלק מהעלויות האלה, ואת הטבות חיילי המילואים, הוחלט בממשלה כי כל עובד יתרום יום הבראה בסכום השווה למעל 400 שקל לטובת קופת המדינה.
בינואר השנה נחתם ההסכם בין הממשלה לבין ההסתדרות הכללית ושורה של מעסיקים במגזר הציבורי ובמרץ נחקק בכנסת חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה לשנת 2024. "החוק קובע כי סכום ימי ההבראה יוקפא ולא יתעדכן בשנת 2024 לעובד, ויהיה זהה לסכום של יום הבראה בשנת 2023. זאת אומרת ללא הגדלת ותק" מסבירה עו"ד שירן הורוביץ הללי ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ויינברגר ברטנטל ושות'. "המשמעות היא שממרבית העובדים המועסקים במגזר הפרטי יופחת סכום של 418 שקלים ברוטו, ואילו לעובדים מהמגזר הציבורי יופחת סכום של 471.4 שקל ברוטו".
במקרה שהעובדים מקבלים דמי הבראה באמצעות תשלומים חודשיים, עובדים במשרה חלקית או מי שהועסקו רק בחלק מהתקופה עליה משולמים דמי ההבראה האמורים, יהיה צורך להפחית מידי חודש את הערך הייחסי. ובמה באשר למקומות עבודה בהם נקבע שבמקום ימי הבראה ישולמו לעובד נופש או הטבה אחרת? "החוק קובע כי המעסיק יבצע התאמות ביחס שווה לימי ההבאה. אם למשל עובד מקבל מימון לנופש בסך 5,000 שקלים במקום 10 ימי הבראה, אז יופחתו ממנו 500 שקלים" מסבירה עו"ד הורוביץ הללי.
את הסכום שהופחת, המעסיק לא ישמור לעצמו, אלא יעביר אותו בתוספת תשלומי החובה שלו לאוצר המדינה, לקרן מיוחדת המתקצבת את הטבות חיילי המילואים. עוד קובע החוק, כי להפחתה האמורה לא תהיה השפעה על שאר התשלומים הסוציאליים, וזאת בכדי לצמצם את הפגיעה בעובדים.
ומה באשר לעובדים המרוויחים משכורת נמוכה? "עובד שהיה זכאי ל-5 ימי הבראה, ומשכורתו החודשית הממוצעת בין החודשים ינואר למרץ 2024 אינה עולה על 6,000 שקלים, ינוכה ממנו רק מחצית יום הבראה".