מדד המחירים לצרכן לחודש מאי אמור היה להתפרסם מחרתיים, אבל בגלל יום השבת הוא יתפרסם מחר בצהריים. מדד אפריל שעלה ב־0.8% וגם המדדים שקדמו לו היו גבוהים מהתחזיות המוקדמות.

המגמה נמשכת: ירידה במספר דורשי העבודה | כל הנתונים

גם מדד מאי יהיה גבוה בעיקר בגלל המשך עליות מחירי הדיור ועליית מחירי המזון הנובעים מייקור מחירי מוצרי החלב וכן הפירות והירקות. מאידך מחירי הטיסות שהקפיצו את מדד אפריל הצטננו החודש, כשמרבית האנליסטים חוזים עליית מדד של 0.5%־0.6%. ערב פרסום המדד הסתכמה האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים ב־2.8%. במקרה של מדד גבוה, תחצה האינפלציה את הגבול העליון של יעד המדדים השנתי הרצוי (3%) שנקבע על ידי הממשלה. האינפלציה בורחת וקשה לרדוף אחריה.

זה מוביל אותנו לסקירה השבועית המעניינת של כלכלני בנק הפועלים. כלכלני הבנק, שהיו הראשונים לזהות את הקפיצה במדרגת האינפלציה (ל־3.2% לשנה) פותחים את הסקירה תחת הכותרת "קיץ יקר לפנינו".

הם מונים בהמשך את סיכוני האינפלציה ובהם העלייה במחירי הנופש וההארחה, הזינוק במחירי גני הילדים והצהרונים, ובהמשך עליית השכר שתאיץ את האינפלציה. בסיכום סקירתם הם קובעים שהריבית לא תרד השנה.

במשק קיימים מספר מחוללי אינפלציה ובהם הדיור, המזון, הפירות והירקות, התיירות היוצאת ובמידה מסוימת גם האנרגיה. התקציב הממשלתי הגירעוני לא רק שאינו תורם לדעיכת האינפלציה, אלא שבגלל הזינוק בהוצאות הממשלתיות הוא מנוע בעירה למחירים.

לממשלה אין תוכנית לנקוט בצעדים חריגים לצמצום הגירעון כמו העלאות מסים או קיצוץ נוסף בתקציבי המשרדים. אם תיפתח חזית בצפון בהתאם לקולות הנשמעים יותר ויותר, הגירעון בתקציב יזנק בשיעור ניכר בהרבה.

במצב שבו הממשלה נרדמת ואין מי שיעיר אותה, זה לא רציני להטיל את כל האחריות על בנק ישראל. העיניים כבר לא נשואות לשם. לכן, כמו בהוראת קבע בנקאית, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ייאלץ להשאיר גם בהחלטה הקרובה שתתקבל ב־8 ביולי את הריבית ללא שינוי.

הנגיד אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הנגיד אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המדובר בהחלטה הרביעית ברציפות. החלטתו נסמכת בין השאר על החלטת יו"ר הפד האמריקאי השבוע להותיר את הריבית ללא שינוי לנוכח נתוני התעסוקה הגבוהים. ריבית גבוהה של 4.5% לשנה שממנה נגזרת ריבית פריים של 6% לשנה (ריבית בנקאית בסיסית) היא מכה של ממש.

הריבית הגבוהה תמשיך להעיק על צרכני האוברדרפט, זוגות צעירים המקבלים משכנתאות, לקוחות הפורסים תשלומים בכרטיסי אשראי, העסקים הקטנים והמשקיעים בבורסה. האם מצב זה עומד להשתנות? ממש לא, אלא אם כן תחול התפתחות דרמטית ויושג הסכם על הפסקת אש.