אין תשובה אחת לשאלה מה הופך עסק לעסק טוב. יש הרבה תשובות וכולן נכונות. אך יש תשובה אחת שאיש לא יחלוק עליה – הדרך בה הוא מתנהל. עסק שהולך בדרך טובה, עסק שמתנהל נכון, הוא עסק טוב. כמה פשוט.

אבל היות שאנחנו לא עוסקים בניהול ושיווק אלא בהשקעות ופיננסים, תרשו לי להפתיע אתכם עם הנתון המדהים הבא: עשרה אחוזים ממניותיהן של החברות עם שווי השוק הכי גבוה במדד ה־S&P 500, עלו מתחילת הרבעון במעל לשני אחוזים. 

זה אולי לא מפתיע אבל הנתון הבא אמור להפתיע בענק. כל שאר החברות ירדו! אדרבה, ככל ששווי השוק שלהן היה קטן, כך גדלו יותר ביצועי החסר שלהן. לא. זה לא יתרון הגודל. זה משהו אחר לחלוטין עליו אעמוד מיד בשורות הבאות. 

בעוד שהרבה מאוד משקיעים ישראליים רצים ל־S&P 500 ובעוד שהרבה משקיעים חשים שהבורסה האמריקאית מאירה להם פנים לעומת זו הישראלית, המספרים מספרים סיפור אחר. הביצועים של מדד ה-S&P500 הם למעשה ביצועיהן של עשרה אחוזים בלבד מהחברות שמיוצגות במדד הזה. מי שמשקיע ישירות במניות ולא במדד וגם מי שלא מפצל את השקעותיו בתמהיל דומה למדד, עשוי דווקא להפסיד מהשקעה בבורסה האמריקאית.

רגע, מה משותף לכל החברות הללו שבזכותן מצליח מדד ה־S&P500 להציג ביצועים טובים על־אף אי הוודאות הגיאופוליטית? אמרנו כבר שזה לא הגודל שכן מי מאיתנו לא נתקל בחברות קטנות עם ביצועים גדולים ולהיפך. התשובה לשאלה הזאת תהיה גם התשובה לשאלה מה עושה עסק, לעסק טוב ואף מצוין.

בדרך כלל, חברה שרוצה להיטיב עם בעלי מניותיה, מעניקה להם דיבידנדים שמנים ויציבים. או שהיא קונה מהם את המניות שלה, בדרך כלל במחיר גבוה יותר ממחיר ההנפקה. דרך שלישית להשתמש ברווחים לטובת המשקיעים היא להשתמש בהם כדי להקטין את נטל החוב שלה. בכל אחד מהפעולות היא עושה טוב לבעלי המניות.

לדוגמה, ברקשייר הת'וואי, חברת האחזקות של המיליארדר וורן באפט המכונה גם "האורקל מאומהה", נוהגת כך. מרבית חברות הקבוצה מחלקות דיבידנד ולאחר שהכסף עולה למעלה לברקשייר הת'וואי היא משתמשת בהרבה מקרים בכסף המזומן על־מנת לרכוש את מניותיה ולהשיא בכך ערך נוסף למשקיעים. למותר לציין שחברת ברקשייר הת'וואי לא נמצאת בחוב משום שיש בידה כסף מזומן והיא אינה זקוקה להלוואות וגיוס הון מהציבור.

כשרואים את זה מתרחש ביותר ויותר חברות, אפשר לנבא אופק חיובי לשוק ההון ולבורסה בה נסחרות מניותיהן של חברות אלו. בדרך כלל בוחרת כל חברה לעשות פעולה אחת מתוך השלוש. הרוב משלמות דיבידנד, והמיעוט רוכשות את עצמן בחזרה או מקטינות את החוב שלהן. כמעט לא קורה שחברות רבות עושות את כל שלוש הפעולות בעת ובעונה אחת.

וזה בדיוק מה שקרה ברבעון הראשון של 2024. 

מה שמשותף לכל החברות שעלו והעלו עמן את מדד ה־S&P 500 היא הנכונות שלהן לעשות הרבה עבור בעלי המניות. הן הגדילו את שלושת המהלכים. הן גם חילקו דיבידנדים. גם פרסמו הצעות רכש ורכשו בפועל מניות שלהן וגם צמצמו את החוב שלהן. ברור שחברה שרוכשת בחזרה את המניות שלה, אומרת למעשה שמצבה מעולה. וכל שכן וקל וחומר חברה שמגדילה לעשות ומקטינה את החוב שלה.

וזה, זה סימן טוב מאוד לשוק המניות האמריקאי. משום שאירוע כזה שרואים שחברות מגדילות את שלושת הדרכים להיטיב עם בעלי המניות במקביל לא קרה כבר שש שנים. זה אירוע שמעיד שעל־אף כל הסערה שמטלטלת את העולם בעקבות הקיטוב ההולך וגובר, מלחמות הסחר והמלחמות הפיזיות, ישנן חברות שמתנהלות נכון וממשיכות לצמוח ולהגדיל את שוויין לטובת בעלי מניותיהן. וגם, בינינו, לטובת מי שמשקיעים במדד בו הן מיוצגות.

וכאן כמובן תשובה לשאלה שעמה פתחתי. עסק שיכול להרשות לעצמו לחלק רווחים, לקנות את עצמו בחזרה מהמשקיעים ולהקטין את החוב שלו, הוא עסק טוב. מה זה טוב, מצוין!

דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.