בימי שגרה היו עוברים דרך מרכז המבקרים של מותג השוקולד “דה קרינה" שבקיבוץ עין זיוון כ-70 אלף איש בשנה. במיוחד בימים אלה, לקראת יום השוקולד הבינלאומי שיצוין ברחבי העולם ב-7 ביולי, המרכז והסדנאות היו תמיד שוקקים במבקרים רבים. מאז 7 באוקטובר המרכז סגור למבקרים, וקרינה וגיורא צ'פלינסקי, הפנים שמאחורי המותג, מנסים להיות אופטימיים ומחכים ליום שבו יוכלו לפתוח מחדש את מרכז המבקרים.

“ביום השוקולד יש אצלנו תמיד הרבה סוגי סדנאות, ויטרינה מפוארת עם כל מיני סוגי שוקולד בטעמים מיוחדים. אלה תמיד ימים של חגיגה, שכרגע מאוד רחוקים מאיתנו", אומרת קרינה, וגם היא יודעת שייתכן מאוד שהשקט יחזור לאזור רק בעוד זמן רב.

"אסון לכלכלה": איל וולדמן נכנס בממשלה וחושף האם פניו לפוליטיקה
הבטחות או שקרים: חוק "קרנות הכספית" - מה באמת אומר החוק שאושר על ידי סמוטריץ'?

סתלבט בקיבוץ

הסיפור של מותג השוקולד הבוטיקי, שהפך מוכר בכל רחבי הארץ, החל ב-2002, אז עלו בני הזוג צ’פלינסקי ארצה מבואנוס איירס עם שני ילדים קטנים והגיעו היישר לקיבוץ עין זיוון, שם נשארו עד היום וגם פיתחו במקום את העסק שלהם.

“ב-2006 התחלנו ממפעל מיניאטורי של ריבות, ליקרים ושוקולד. אני דור שלישי של יצרני שוקולד, אבל התחלנו דווקא עם ריבות כי האזור שלנו עשיר בפירות. אז בדיוק הייתה פריחת הדובדבנים", מספרת קרינה.

“בזמנו לקחנו את חדר האחות הישן של הקיבוץ, ושם התחלנו", מוסיף גיורא. “זו הייתה חנות קטנה של 20 מ"ר, לאט-לאט אנשים הגיעו, הסתקרנו, רצו לדעת מה אנחנו עושים. כמה חודשים אחרי שהתחלנו, פרצה מלחמת לבנון השנייה. היינו עסק חדש, וכמו שהיום הצפון התרוקן, גם אז לא הייתה עבודה בכלל".

“אבל שרדנו!", מדגישה קרינה.

איך עברתם להתמקד דווקא בשוקולד?
גיורא: “בסוף 2006 ביקרנו בתערוכת מזון בתל אביב וקרינה נמשכה לדוכנים של חבר’ה שעסקו בעולם השוקולד. פגשנו מישהו שאמר שלקוחה שלו סוגרת את העסק ויש לה שתי מכונות ייצור קטנות. באותו יום כבר סגרנו את הקנייה שלהן וכל השאר היסטוריה".

גיורא וקרינה צפלינסקי (צילום: פרטי)
גיורא וקרינה צפלינסקי (צילום: פרטי)


מחדר האחות הקטנטן הפך “דה קרינה" בסופו של דבר למפעל של 1,200 מ"ר בעין זיוון, המעסיק בימי שגרה כ-30 עובדים ומייצר בעיקר שוקולדים וליקרים. “את הריבות זנחנו", אומר גיורא ומספר ש"למפעל גם מרכז מבקרים מאוד פעיל, שבו יש שני חדרי סדנאות שבהם עורכים סדנאות שוקולד חווייתיות, מכינים פרלינים, טבלאות שוקולד, לקקנים משוקולד. יש גם סדנאות חושים, שבהן מלמדים אנשים להריח ולטעום כל מיני דברים מתוך עולם השוקולד, ויש גם סדנה יותר מקצועית המיועדת למי שרוצה ללמוד להכין שוקולד בבית. יש לנו גם בית קפה עם משקאות שוקולד מיוחדים, עוגות מיוחדות, וכמובן יש את חנות המפעל של דה קרינה, שם מציעים את המוצרים שלנו".

בנוסף לחנות המפעל, שוקולד “דה קרינה" נמכר כיום גם בהרבה מאוד מקומות ברחבי הארץ. “קודם כל, יש לנו אתר אינטרנט עם אספקות מאוד מהירות, ואנחנו גם נמצאים בהרבה חנויות פרחים ויין בכל רחבי הארץ", אומר גיורא. “אנחנו גם עובדים עם בתי מלון ועם הדיוטי פרי. לאחרונה גם נבחרנו על ידי חברת אל-על להיות ספקי השוקולד הרשמיים שלהם, ואפשר למצוא אותנו בטיסות ארוכות ובמחלקות VIP".

2 ק"מ מהגבול

בימי שגרה מהווה עין זיוון שבצפון רמת הגולן מוקד משיכה תיירותי. בין אטרקציות תיירות עין זיוון ניתן למצוא כפר נופש, את מאפיית “מטרלו" (שהודיעה לאחרונה על סגירה), יקבי פלטר ובהט, את חוות “שדה" המגדלת לבנדר ואת מפעל השוקולד. בעונת הקיץ מצטרף לרשימת האטרקציות גם בוסתן “בראשית", אתר קטיף עצמי של דובדבן ופירות. כיום, מציין גיורא, המצב קשה. “בתחילת המלחמה הייתה בהלה כלל ארצית וכל עם ישראל לא ידע מה לעשות ונשאר בבית, וכמובן מרכז המבקרים שלנו נסגר", הוא מספר.

“אחרי זה התחילו טפטופים מלבנון, וכל יישובי הגבול פונו. אותנו אומנם לא פינו, אבל אנחנו נמצאים 1,800 מטרים מהגבול עם סוריה. אצלנו לא היו הרבה אזעקות, אבל כל האזור מלא בצבא, ואנשים לא מרגישים נוח להגיע לטייל. כשאנשים שומעים צפון, הם לא יודעים בדיוק אם זה גבול לבנון, גליל עליון, רמת הגולן - הכל אצלם מקשה אחת. זו תקופה שאנשים לא כל כך מטיילים, כמעט ולא מגיעים לאזור שלנו, ומרכז המבקרים עדיין סגור. אפילו המקומיים, אנשי הגולן, וגם כל שכנינו מקריית שמונה והקיבוצים מסביב שהיוו קהל לא מבוטל שלנו, היום בכלל לא נמצאים באזור. אנחנו עצמנו, ברוך השם, לא מפונים. להישאר בבית זה מאוד חשוב, אבל ברמת השגרה אנחנו נמצאים בשגרע: אין עבודה, אין מטיילים וכמובן שגם כל התיירות מחו"ל נעלמה".

“המפעל שלנו ממשיך לייצר, וברור שפחות, אבל אני תמיד אומרת כל יום תודה על כך שאנחנו גרים בבית ויכולים להגיע כל בוקר למפעל ולהפעיל אותו. מבחינתנו זו ברכה", מוסיפה קרינה.

דה קרינה (צילום: יחצ)
דה קרינה (צילום: יחצ)


למצב הנוכחי, מציין גיורא, מתווספת העובדה ש"בגלל בעיות אקלימיות שהיו בעולם, מחירי חומר הגלם לייצור שוקולד עלו בצורה מטורפת, בסביבות ה-230%. זה אומר שכל הרווחיות שלנו נשחקה בצורה מטורפת. העלינו טיפה את המחיר, מה שיכולנו, ואמרנו ‘עד יעבור זעם’. אבל לאט-לאט השומנים שלנו הולכים ומתכלים, ובואי נראה עד מתי נחזיק מעמד. אנחנו גם עובדים עם עסקים הקשורים בתיירות, בתי מלון למשל. כל נושא התיירות ירד בצורה דרסטית, וגם בחנות הדיוטי פרי שמוכרת אותנו מרגישים זאת. אנחנו גם לא מוצר חיוני, אלא מוצר שטוב לנשמה, לכיף. בגלל אי-הוודאות, כולם מתחילים לצמצם מותרות. גם בחברות שמזמינות מתנות לעובדים שלהן ולספקים שלהן, המצב לא כתמול שלשום. כרגע אנחנו מתבססים על חנויות שמוכרות את השוקולד שלנו ברחבי הארץ. אנחנו מקווים איכשהו לשרוד את התקופה ומתחילים להתכונן ליום שאחרי, כדי להמשיך להיות עסק מודרני שיודע ומצליח לעשות את העבודה".

“אי אפשר לשכוח את הפרלין הזה"

מותג “דה קרינה" מציע סוגים רבים של שוקולד (גם טבעוני) עם מילויים מגוונים. המחירים בבוטיק השוקולד “דה קרינה" נעים בין 5-7 שקלים לפרלין בודד, טבלת שוקולד של 100 גרם תעלה כ-25 שקל ומארז של 16 פרלינים - כ-95 שקל. המותג גם מייצר מארזי שי לחגים, מארזי ימי הולדת, ימי נישואים, מארזים ליולדות, ועוד, הכל כשר למהדרין.

לרבים ממוצרי “דה קרינה" יש זיקה לאזור הגיאוגרפי של עין זיוון - בשמם או ברכיבי המוצר. “יש לנו למשל פרלין שנקרא הר חרמון", מספרת קרינה. “זה פרלין בצורת חרוט, עשוי משוקולד חלב, כאשר הכיפה שלו היא משוקולד לבן והוא ממולא בריבת חלב. כל מי שנותן ביס, לא יכול לשכוח את הפרלין הזה. יש לנו גם טבלאות שוקולד מסדרת הגולן - טבלת שוקולד חלב טבעי עם קרמל מלוח, טבלת שוקולד לבן טבעי עם קרמל עדין, ועוד. יש גם סדרת גמלא - פסיפסי שוקולד חלב עם דבש ואגוזי לוז מסוכרים ופסיפסי שוקולד קפה מריר עם פולי קקאו פראי".

המתכונים, מספרת קרינה, הם שלה ומבוססים על הרבה מחקר ופיתוח. “יש גם מלא מתכונים של אבא שלי בתוך הבסיס של השוקולדים שלנו", היא אומרת ומציינת שאת ההשראה היא מקבלת מכל מיני מקומות בעולם, וכאמור גם מאזור הגולן.

“אחד הדברים המיוחדים שעשינו לאחרונה זה שוקולד עם לבנדר", מוסיף גיורא. “יש בעין זיוון גידול לבנדר של המותג שדה. הבאנו משם פרחים, קרינה כמובן עשתה מיצוי טעמים בצורה קלאסית, ואחרי זה עשתה טבליות שוקולד לבנדר מדהימות. ואילו בשנה שעברה הבאנו מנגו מהגולן, מאזור אלמגור, וגם איתו עשינו פרלינים מיוחדים שנראו מאוד אומנותיים. כמובן שכל שנה אנחנו עושים גם פרלין מאוד מיוחד: פרלין דובדבן. זה מתכון של אבא של קרינה. בעונת הדובדבנים אנו מחפשים את הזן המתאים, משרים אותו באלכוהול למשך שנה שלמה, ואז עם הליקר הזה שנוצר ועם הדובדבן עצמו, ללא הגלעין כמובן, ממלאים את הפרלין ומוסיפים גם גנאש שוקולד חלב-וניל. נותנים לזה ביס וזו חוויה לא מהעולם הזה".

שוקולדים דה קרינה (צילום: יחצ)
שוקולדים דה קרינה (צילום: יחצ)


טעמים, כאמור, יש אינספור, אך לדברי גיורא, בסופו של דבר “ישראלים אוהבים יותר טעמים מתוקים. שוקולד חלב הוא הבסט סלר. לגבי שוקולד מריר, כל פעם עולה המודעות שלו, אבל בפועל לקוחות לא ייקחו שוקולד מריר מאוד חזק, למשל 80% מוצקי קקאו, אלא יעדיפו 60% - שזה טעם חזק אבל עדיין מתוק".

הישראלים, מוסיף גיורא, גם מאוד אוהבים להתנסות בטעמים חדשים. “לאחרונה אחד הטעמים שעלה בצורה מטאורית זה הפיסטוק. גם שוקולד במילוי צ’ילי, למשל, זה טעם מאוד אהוב. יש גם אנשים שאוהבים יותר את הקלאסי, למשל שוקולד מריר עם תפוז", הוא אומר ומציין שבסופו של דבר, “כשאנשים נותנים מתנה של מארז שוקולד, הם ירצו שיהיו בו בעיקר הטעמים הקלאסיים ועוד שניים-שלושה טעמים מיוחדים".

“ישראלים יודעים להעריך שוקולד טוב", מוסיפה קרינה. “אל תשכחי שישראלים אוהבים לנסות, ישראלים מטיילים ברחבי העולם, טועמים שוקולדים, מרגישים את ההבדל בין משהו טוב למשהו שפחות טוב".

את העסק, כאמור, בני הזוג הקימו יחדיו, ועד היום עובדים במשותף. קרינה היא היצרנית, עוסקת בפיתוח המוצרים, וגיורא הוא מנכ"ל החברה שעוסק בפן המסחרי. “לפעמים העבודה יחד זה לא פשוט, אבל יש לנו חלוקת תפקידים מאוד ברורה", הוא אומר. “קרינה לא מתערבת בהחלטות שלי שקשורות בעולם הניהול, ואני לא מתערב לה. אבל אנחנו צוות מאוד טוב, מתייעצים אחד עם השני, ויש גם משהו מאוד חשוב: בבית לא מדברים על עבודה. לרוב אנחנו מצליחים ליישם זאת".