דוח "מדד ערים" לשנת 2023 של המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי, שנתונים מתוכו מתפרסמים כאן לראשונה, מציג ממצאים מדאיגים על האיתנות הפיננסית של הרשויות והתושבים בצפון ערב מלחמת חרבות ברזל. ב־7 באוקטובר השלטון המרכזי וחלק גדול ממוסדות המדינה קפאו על מקומם, והרשויות המקומיות ביחד עם ארגוני המגזר השלישי נאלצו להתמודד עם מסכת ארוכה וסבוכה של אתגרים במתן שירות וביטחון לתושב במגוון תחומי חיים. כעת, בצל מצב החירום המתמשך, חוות הרשויות במחוזות צפון ודרום זעזוע נוסף, אלא שהפעם יישובים רבים מתמודדים עם קושי שטרם הכירו בדמות אוכלוסיית תושבים שפזורה באזורים שונים ברחבי הארץ.

בעשרת החודשים האחרונים בחנו עשרה חוקרים וחוקרות בכירים במכון אלפי נתונים שמתבססים על משרד הפנים והלמ"ס בשנים 2019־2021. הדוח מוצא כי גם ערב המלחמה, בעוד שבמחוז המרכז נשמרה יציבות באחוז התמיכה הממשלתית, במחוז הצפון חלה ירידה מתונה - מ־19.4% בשנת 2019 ל־18.93% בשנת 2021.

הצפון רושם את יחס הגבייה לחיוב ארנונה למגורים הנמוך ביותר מבין כל המחוזות, עם ירידה בשיעור של 10% בסה"כ עד ל־53% גבייה בלבד בשנת 2021. באשר להכנסות מארנונה לעסקים, מחוז הצפון רושם את ההכנסות הנמוכות במידה משמעותית מכלל המחוזות עם כ־850 שקל לנפש בשנים 2019־2021. לשם השוואה, במחוז תל אביב הגבייה מארנונה שלא למגורים הסתכמה ב־2,634 שקל לנפש.

החוקרים ממליצים על העברת הגבייה לחברות חיצוניות, אבל גם להגדיר עבור הרשויות המקומיות רמת הכנסה אופטימלית לתושב ולפעול להקצאת משאבי הממשלה באופן שיאפשר לרשויות להשיג רמה זו בתוך פרק זמן קצוב. בנוסף, מומלץ ליצור מנגנון שיתגמל רשויות מקומיות שיגבירו את מקורות ההכנסה הלא ממשלתית, וזאת באמצעות הגדלה מקבילה בהקצאה הממשלתית למנועי צמיחה לטווח ארוך כגון פיתוח אזורי, פיתוח תשתיות והקמת מפעלים בצפון שיהוו מקור הכנסה ופתרון תעסוקתי. לצד זאת, הדוח ממליץ לממשלה על הטבות לעסקים ומפעלים שיוקמו בתחומי המחוז כמו הפחתת מחיר הארנונה למ"ר, העתקת מפעלים ובסיסי צה"ל למחוז הצפון ועוד.

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד אומר: "הנתונים משקפים את העובדה שההכנסה לנפש בצפון נמוכה מזו הקיימת ברוב אזורי הארץ, בין היתר בגלל ששיעור הגבייה של מסי העירייה הוא הנמוך בארץ. ההמלצות שגיבשנו למקבלי ההחלטות עשויות לשפר את המצב".

נסים בן דוד (צילום: דורון גולן)
נסים בן דוד (צילום: דורון גולן)

ראש המכון לחקר הגליל פרופ' אסנת עקירב, מדגישה: "נוסף על נקודת המוצא הנמוכה של הרשויות המקומיות בצפון, מאז 7 באוקטובר ניצב מחוז צפון בבעיה מורכבת יותר בשעה שישנן רשויות שבהן אחוז ניכר מהתושבים מפונים. חוסר הוודאות לגבי עתידה של שנת הלימודים הקרובה הוביל תושבים מפונים לרשום את ילדיהם ביישובים אחרים, דבר שעלול להוביל להגירה שלילית משמעותית של משפחות צעירות עם ילדים ממחוז הצפון. תרחיש כזה יעמיק ביתר שאת את מגוון הבעיות של מחוז הצפון המובאות בדוח".