"ישראל נמצאת כעת בצומת דרכים באשר למדיניות הפנים שלה, מדיניות החוץ שלה ויחסיה עם העולם היהודי הרחב", אומר נחרצות טרי ניומן, יו"ר המועצה הציבורית של בינ"ה - הבית של היהדות הישראלית. "ובכל שלושת התחומים, היסוד המרכזי הוא היהדות".
ניומן, 43, נולד בלונדון וחי בישראל קרוב ל־20 שנה, משם יצר וניהל חברות בתחום הבנייה והבריאות. לדבריו, בעוד המאה ה־20 הפכה להיות "המאה הישראלית", כלומר התקופה שבה מדינת ישראל הפכה לנקודת הייחוס שדרכה הגדיר העם היהודי את יהדותו, הרי שהמאה ה־21 תוכר כ"מאה היהודית" - תקופה שבה יותר ויותר ישראלים יחזרו לזהותם היהודית - לאו דווקא באמצעות המערכות ההלכתיות של המשפט הדתי, המנוהלות על ידי הממשלה. התהליך ייעשה בדרך קהילתית יותר, משורשי הבסיס למעלה לצמרת.
ניומן מסביר שבמאה ה־20 קמה השפה העברית לתחייה, מיליונים עלו לארץ, והארץ נבנתה. אלא שכעת, בעקבות הצלחות המאה הישראלית, הישראלים מחפשים משמעות עמוקה יותר לחייהם. "כשצעירים ישראלים שואלים עכשיו מה מבדל אותם מאנשים אחרים ברחבי העולם, התשובה הרווחת יותר ויותר תהיה - זהותם היהודית", הוא אומר.
בהרחיבו על השפעת גורמים יהודיים על מדיניות הפנים, מדיניות החוץ והקשר לעולם היהודי, אומר ניומן כי אחד מגורמי המחלוקת המרכזיים הוא גיוס בני החברה החרדית לצה"ל. לדבריו, זהו נושא חם, שעלול להביא בסופו של דבר לפירוק הממשלה הנוכחית.
לדעת ניומן, החלטת דוד בן־גוריון משנת 1947, שהעניקה פטור דתי משירות צבאי לכ־400 תלמידי ישיבות, אשר הורחב בעשורים מאז לאלפים רבים, העניקה לחרדים בישראל מעמד מיוחד: לספר את הסיפור היהודי. "אני רואה בכל סוגיית הפטור מהצבא סימפטום לבעיה המקורית - למי יש הזכות לספר את הסיפור היהודי?", הוא אומר.
במדיניות החוץ, הוא ממשיך, הנרטיב המרכזי של ישראל בשנים האחרונות עבר מהשואה והתקומה של ישראל המודרנית, להסכמי אברהם, המדגישים את השורשים האברהמיים המשותפים של העם היהודי ושל בני אומות ערב.
לבסוף, בעולם היהודי הרחב, הוא אומר, התמקדו היחסים בין יהודים בישראל ובתפוצות בנושאים יהודיים. כך למשל המחלוקת בנוגע לקבוצות תפילה של נשים בכותל, או באזור הכותל המשפחתי.
"במשך שלושת או ארבעת הדורות האחרונים", הוא אומר, "המיינסטרים הישראלי, בוגרי מערכת החינוך הממלכתית, המשרתים בצה"ל ומשלמי מסים, העבירו את הטיפול בצורכיהם היהודיים למיקור חוץ בידי המונופול ההלכתי. כתוצאה מכך, הם הותירו במידה רבה את עיסוקם ביהדותם ליהודים של המונופול ההלכתי. זה חייב להשתנות.
"אם אי פעם נרצה להיות מסוגלים לתת לילדים שלנו את תחושת הבעלות על המדינה הזו, נצטרך לקחת את היהדות שלנו בחזרה", אומר ניומן. "העמדת הפרקטיקה היהודית לרשות הקהילה היהודית בכללותה בישראל היא בסיס קיומה של בינ"ה, הפועלת לקידום חוויה יהודית פתוחה, שוויונית ומשמעותית. זאת באמצעות בניית קהילה, התנדבות והתעמקות בטקסטים היהודיים. כיום התנועה החברתית והחינוכית הזאת היא הספקית הגדולה ביותר של תוכן יהודי ישראלי למערכת החינוך הממלכתי בישראל, ופועלת רבות גם מול צה"ל".
לפי אתר האינטרנט של התנועה, בינה פירושה "חוכמה" בעברית. בינ"ה היא גם ראשי התיבות בעברית של "בית יוצר נשמת האומה", בהשראת שירו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. הכוונה בהגדרה זאת היא גילום ערכי הצדק החברתי, הסולידריות החברתית, הדמוקרטיה והשלום, ערכים יהודיים שעליהם נאבקת תנועת בינ"ה.
בינ"ה הוקמה בשנת 1996 בשל התמוטטות האחדות הלאומית בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין. מאז הקמתה בנתה והפעילה תוכניות רבות לסייע לישראלים בזרם המרכזי של היהדות, כמו גם ליהודים מרחבי העולם, ליטול אחריות על זהותם היהודית.
בשנת 2006 הקימה בינ"ה את הישיבה החילונית הראשונה בתל אביב, ב־2011 פתחה את הישיבה החילונית בירושלים, באוקטובר 2015 את הישיבה החילונית בבאר שבע, ובספטמבר 2018 את ישיבת חיפה. ניומן מזהה את קהל היעד של התנועה כתלמידים ובוגרי מערכת בתי הספר הממלכתיים בישראל.
באופן רחב יותר הקים הארגון בתי בינ"ה ביישובים ובערים ברחבי ישראל. כל אחד מהם מציע לקהילות המקומיות מגוון פעילויות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות, אירועים בין־דוריים לבניית קהילה, חגיגות קבלת שבת, ציון חגים יהודיים ומופעים מוזיקליים.
בתי בינ"ה ממוקמים בתל אביב, רמת גן, חיפה, באר שבע, קיבוץ הזורע, קיבוץ מעלה החמישה וקיבוץ רמת רחל. יש סניפי בינ"ה גם מחוץ לישראל, בהונגריה, הודו ופרו, וניומן אומר שהם מתרחבים למדינות נוספות.
ניומן מציין כי בינ"ה זכתה לאחרונה במכרז למתן שירותים ל־15 יישובי עוטף עזה, החל משירותי מחזור החיים היהודיים ועד שירותים פסיכולוגיים המסייעים לתושבים להתמודד עם השלכות מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, הממוסגרת במסורת היהודית, תוך פיתוח מנהיגות בהקשר היהודי.
ביטוי נוסף להסתגלות של בינ"ה למסגור אירועים מודרניים בתוך המסורת היהודית הוא ההתייחסות החינוכית שלה למגילת העצמאות, שנכתבה בשנת 1948. "אנו רואים במגילת העצמאות את המגילה היחידה שהעם היהודי כתב ב־2,000 השנים האחרונות", אומר ניומן. "אם אתה מסתכל על ציון חג יהודי מסורתי, הוא מורכב בדרך כלל משלושה חלקים - המשפחה מתכנסת, מתקיימת ארוחה משפחתית עם אוכל מיוחד, וקוראים יחד טקסט". ביום העצמאות המשפחה מתכנסת למנגל גדול, וקוראים את מגילת העצמאות. בינ"ה לקחה את הטקסט המקורי של המגילה ויצרה טקסט פסבדו־תלמודי, בשם "מסכת עצמאות". הוא נכתב בפורמט של טקסט תלמודי, על ידי דב אלבוים, והוצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות ובינ"ה.
הספר כולל אוסף של למעלה מ־160 מאמרים מקוריים, פרשנויות, פריטי מחקר, דיונים ותובנות הנוגעות לכל פסקה של מגילת העצמאות של ישראל, שנכתבו על ידי חוקרים יהודים מובילים ישראלים ובינלאומיים מכל גוני הקשת החברתית־פוליטית.
"הדרך הטובה ביותר להראות כיצד העניין ביהדות החליף את העניין בישראליות הטהורה נמצאת במוזיקה הישראלית", אומר ניומן. "פעם הייתה לך מוזיקה ישראלית והייתה לך מוזיקה יהודית נבדלות זו מזו. היום, כשהשעון המעורר שלי מופעל, משה פרץ, זמר הפופ הישראלי הידוע, שר תהילים ברדיו. עכשיו אתה רואה מיזוג גדל של השתיים. אני חושב שזה תהליך ממש מדהים".
לדעת ניומן, הצרכים היהודיים של האוכלוסייה המרכזית בישראל מתבטאים יותר סביב שולחן האוכל המשפחתי, בבית הספר ובצבא מאשר בבית הכנסת. "אלה עניינים רגשיים, לא רק אינטלקטואליים. הלב היהודי והקישקע הם חלק בלתי נפרד מהחוויה היהודית־ישראלית", הוא אומר. "הם באים לידי ביטוי במסגרת מועדי ישראל, כשבתות וחגים, כמו גם באירועי מחזור החיים היהודיים, כגון לידות, בר/בת מצווה, חתונות והלוויות".
ניומן משלים בימים אלה, עם רוני סופר, ספר המבטא את הרעיונות והפילוסופיה שלהם באשר להיבטים המבדילים את המאה היהודית מהמאה הישראלית. הספר ייצא לאור בעברית ואחריו ייעשה תרגום לאנגלית. "המיינסטרים הישראלי נעמד ואומר 'אני רוצה להשיב את היהדות שלי לידיי'", הוא אומר. "אם זה הולך להיות מה שיגדיר את ישראל בעתיד, אנחנו רוצים להיות חלק מהסיפור הזה".
בינ"ה פועלת עם יהודים בארץ ובעולם כדי לעזור להם להתחבר לעולם היהודי על ידי התמקדות בשלושה תחומים - אירועי מחזור החיים היהודיים, מחזור החגים היהודיים וארון הספרים היהודי־ישראלי.
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם בינ"ה