הנה סיפור: משפחת האנט האמריקאית החלה לרכוש כסף, כלומר את המתכת היקרה. היא החלה בכך בשנת 1973 ואף צירפה אליה משקיעים מהמפרץ. לקח לה שש שנים להחזיק במחצית מהיצע הכסף העולמי דאז, משהו כמו יותר מ־200 מיליון אונקיות. משקל האונקיה 31.1 גרם.
מחיר אונקיית כסף בתחילת העשור עמד על כשני דולר. הרכישות המסיביות צמצמו את מלאי הכסף בעולם והעלו את מחירו עד לכחמישים דולר לאונקיה! העולם נלחץ. כסף היא מתכת חיונית בתעשיות רבות והמחיר הגבוה איים להשפיע על הכלכלה העולמית כולה. ואז, ברבעון הראשון של 1980, צנח מחיר הכסף ב־50% תוך יממה אחת (בשל שינוי כללי המסחר בבורסת המתכות של ניו יורק).
דפנה ליאל היממה את הצופים בשידור חי: "כועסת קודם כל על עצמי"
אחרי הסערה, רוני מאנה מסביר: ״מעדיף חטופים חיים גם במחיר שחרור רוצחים״
למה הבאתי את הסיפור הזה? בגלל הודעה שפרסמה בשבוע שעבר הבורסה שלנו. בהודעה נכתב: "כחלק מפיתוח שוק ההון הישראלי, הבורסה משיקה את שוק החוזים העתידיים ב־1 בספטמבר הקרוב".
מה זה חוזים עתידיים ואיך הם קשורים לסיפורה של משפחת האנט? חוזים עתידיים הם למעשה עסקאות שניתן לסחור בהן. אסביר: בחוזה עתידי מתחייב המוכר להעביר לקונה נכס מסוים בכמות מסוימת, במחיר מסוים ובתאריך מסוים. הקונה מתחייב לרכוש את הנכס בתאריך הנקוב במחיר עליו הוסכם בעת כריתת החוזה.
הקונה לא משלם את מלוא המחיר עד יום האספקה. הוא לא אמור לשלם על סחורה שלא קיבל. אלא שהבורסות בהן נסחרים חוזים עתידיים דורשות מהקונה להפקיד חלק מסכום העסקה כבטוחה להשלמתה. את הבטוחה יהיה על הקונה לעדכן במידה וחל שינוי במחיר הסחורה.
לחוזה עתידי אין מחיר משלו. מחירו נקבע לפי מחיר הסחורה שנקוב בו. נניח שרכשתי חוזה עתידי על קילו סוכר שמחירו הנקוב עומד על 59 דולר אותם אשלם במועד קבלת הסחורה. ונניח שנדרשתי להפקיד במסלקת הבורסה 11.8 דולר כבטוחה, אך תוך כדי ההמתנה לקבלת הסחורה, עלה מחיר הסוכר, יהיה עליי להוסיף לבטוחה משום שמחירו של החוזה התייקר. עם זאת, במועד האספקה אשלם רק את המחיר הנקוב גם אם קילו סוכר זינק ל־72 דולר. כמובן שהמספרים להמחשה בלבד המחיר בפועל הרבה הרבה יותר נמוך.
נחזור לחוזים העתידיים. משקיעים רוכשים חוזים כאלה כשהם מעריכים שמחיר הסחורה במועד הנקוב בהם יהיה גבוה יותר מהמחיר שסוכם. הנהלת הבורסה בתל־אביב רוצה לתת לציבור את האפשרות להשקיע גם בחוזים עתידיים. בשלב הזה יושקו חוזים על מדד ת"א-35, ת"א-90 ות"א בנקים-5. "סחורה" בחוזים עתידיים יכולה להיות כל דבר: סוכר, נפט, תירס, מדד בבורסה או מטבע כלשהו.
אבל מה קורה כשבמועד מימוש החוזה יורד מחירה של הסחורה? זה מחזיר אותנו לסיפור של משפחת האנט. במקרה כזה אפשר ליפול כהוגן עם חוזים עתידיים. שכן בחוזה עתידי אנחנו מתחייבים לשלם את המחיר שנקוב בו ולא את המחיר שיהיה בפועל ביום מימושו. ועדיין, חוזים עתידיים נחשבים השקעה פחות ספקולטיבית משום שסיפורה של משפחת האנט הוא חריג ונדיר במיוחד.
אגב, שינוי כללי המסחר באותה עת נעשה כדי להחזיר את השוק למסלול הגיוני ולא לתת למחיר הכסף להמשיך ולטפס ולפגוע בתעשייה ובכלכלה העולמית. איש לא ציפה "נפילה" כה דרמטית ביממה אחת.
לסיכום, יחד עם תחילת שנת הלימודים התשפ"ה, ניתן יהיה לרכוש ולמכור בבורסה הישראלית חוזים עתידיים על מדדים מקומיים. יהיה מעניין ללא ספק.
הכותב הוא מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים"
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם