שניים מחוקי רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יעלו היום (רביעי) להצבעה במליאת הכנסת. החוקים שצפויים לעבור בקריאה שנייה ושלישית הם חוק הגנה על בריאות הציבור וחוק התקנים.

הרפורמה אמורה לפתוח את השוק לייבוא לפי תקן אירופי. עד היום, יבואן צריך היה לדאוג שכל מוצר יחזיק בתקן הישראלי המחמיר כדי לייבא אותו, ולהעביר אותו בדיקות במכון התקנים. הרפורמה קובעת שמוצרים בעלי תקן אירופי יוכלו להיכנס לישראל ללא רגולציה או בירוקרטיה מעכבת ומייקרת.

לא צריך טובות מהבנק: פיקדון של הראל יעניק תשואה גבוהה יותר על כסף נזיל
יצא המרצע מהשק: מדוע סמוטריץ' סוגר חשבון עם הבנקים?

מהסיבה הזו, יש כאן שתי בשורות: האחת, היא העלות שיוכלו היבואנים לחסוך, שהייתה עוברת בהמשך לידי הצרכן - וכך ולהוזיל מחירים. הבשורה השנייה היא האפשרות שתיפתח לייבא כל מוצר שמיוצר עבור או באירופה. כך, יתרחבו האופציות לייבוא מקביל, שעד כה נתקע בגלל רגולציות בלתי אפשריות למי שלא קונה ישירות מהיצרן.

ארבעה חוקים יעברו במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה": חוק מקורות אנרגיה (מוצרי חשמל), פקודת הרוקחים (תמרוקים), חוק התקנים (אופניים לא חשמליים, ריהוט ועוד) וחוק בריאות הציבור (מזון). הרפורמה צפויה לצאת לדרך ב-1 בינואר 2025.

מה הוחרג מהרפורמה?

החוקים החדשים היו אמורים לחול על כלל מוצרי הצריכה והמזון. יחד עם זאת, לא כל התקנים נכנסו. מתוך 530 תקנים של מוצרים שהיו אמורים להיות פתוחים לייבוא, רק 200 נכנסו לרפורמה. ברפורמה בתמרוקים הוחרגו מעט מאוד מוצרים, שרובם בקטגוריית מוצרי הילדים עד גיל 12 או מוצרי הגנה מפני השמש, בטענה כי אלה בעלי סיכון מוגבר, וכי האקלים הישראלי שונה מהאירופי.

ברפורמת המזון, הוחרגו המוצרים מן החי (בשר, חלב, דבש וכדומה) וכן התוצרת החקלאית (פירות וירקות, שמן זית ועוד). מעבר לכך, החובה לסימון מוצרים עתירי סוכר, נתרן או שומן במדבקות אדומות – נותרה ללא שינוי. לא מדובר בהפתעה, מאחר שבמשרד הבריאות נלחמו הרבה כדי להוסיף את הסימונים האלו.

רשימת ההחרגות התארכה כך מכיוון שקיימות בחוק "סתירות דינים" שדורשות ביטול חוקים משניים של משרדי ממשלה אחרים. "שר הכלכלה אמור להגיש עד תחילת 2025 מיפוי מסודר לכל החוקים שסותרים את הייבוא", מסבירה עו"ד רחל גור, סמנכ"לית לובי 99, שליוותה את תהליך חקיקת הרפורמה, "כשזה ייעשה, יהיה אפשר להתחיל לשנות את החוקים הללו, בהנחה שמדובר בחקיקת משנה ולא ראשית".

ההחרגות גררו ביקורת חריפה על משרד הכלכלה. העומד בראשו, השר ניר ברקת, טען שהרפורמה תעבור בפעימות וזה כרגע השלב הראשון. על פי החלטת הוועדה, לממשלה תינתן הארכה של 18 חודשים להעביר את שאר התקנים ולהכניס אותם לרפורמה.

האם נראה ירידה במחירים?

"בסופו של דבר, זו מכה קשה ליבואנים הגדולים כדוגמת שסטוביץ' ודיפלומט, ששולטים במוצרי הטואלטיקה", מסכמת עו"ד גור, "מלבד חוק התמרוקים וחוק המזון, לא נראה את ההקלה באופן מיידי. אבל אנחנו מאמינים כי בעזרת עבודה נכונה ומקצועית ליישום החוק, הורדת המחירים רק תתרחב".

בשורה התחתונה – יכולה להיות כאן בשורה של ממש בכל הנוגע לייבוא. אולי אפילו הבשורה המשמעותית ביותר שראינו בעולמות האלה עד כה. אבל היא תוכל להתאפשר אם משרד הכלכלה לא יסתפק במה שבתוך הרפורמה, אלא יצליח להוביל מהלך רחב של טיפול בהחרגות. במשרד האוצר צופים התרחבות משמעותית של מגוון המוצרים על המדף בכמה קטגוריות, שעם הטיפול הנכון יוכל להוביל סוף סוף – לירידת מחירים.