לראשונה מאז החצי השני של 2021 נרשמה עלייה במספר העסקאות בתעשיית ההייטק הישראלית בחצי הראשון של 2024 ל-226 עסקאות, כך עולה מנתוני דוח מיוחד שנאסף והוצג ע"י IVC Research Center - הגוף המתמחה במעקב אחר תעשיית ההייטק הישראלית ופעילותה - כולל רכישות, מיזוגים וגיוסים.
בעשור האחרון, עד 2023, עמד היקף כלל האקזיטים על 162.12 מיליארד דולר, ממוצע שנתי של 16.21 מיליארד דולר. בשנת 2023 לבדה היה היקף האקזיטים 11.53 מיליארד דולר - כמעט מחצית מכך לפני הנפילה בענף - לעומת 22.4 מיליארד דולר ב-2022, כך עפ"י הלמ"ס. מספר עסקאות האקזיט בעשור האחרון היה 1,356, כלומר כ-136 עסקאות בשנה בממוצע. בשנת 2023 היו 89 עסקאות אקזיט בלבד, כמו היקף עסקאות האקזיט בשנת 2013, ולאחר 129 עסקאות אקזיט בשנת 2022.
הדבר יוצר הרבה כסף, שחלקו עובר כבר לדור השני. כתבנו כאן בשבוע שעבר על קטר ההייטק שמושך מעלה את המשק – ובכן, הוא מושך מעלה גם את עלויות המחיה. מדוע מחירי הדירות של 4.5-5 חדרים גבוהים בתל אביב פי 3.7 מאשר במחוז הצפון? ופי 3.1 מאשר באשקלון? ופי 2.7 מחיפה? ופי 2.2 מפתח תקווה? פשוט כי 47% מהאקזיטים, ההופכים אזרחים צעירים למיליונרים לאחר כל אקזיט מוצלח, נמצאים במחוז תל אביב.
מדוע המחירים של כלל הדירות במחוז המרכז גבוהים פי 1.8 מאשר הדירות במחוז הצפון? כי קרוב ל-34% מהאקזיטים בין השנים 2010-2023 היו בחברות הפועלות במחוז המרכז, ובמחוז תל אביב בלבד קרוב ל-47% מהאקזיטים במשק הישראלי. שיעור החברות שביצעו אקזיטים במחוזי המרכז ותל אביב הוא מעל 80% מכלל האקזיטים בישראל. מחוזי הצפון והדרום נאלצים להסתפק יחדיו ב-9% מאקזיטים, וירושלים וחיפה ב-11%.
הדברים אינם נכתבים מתוך ניקור עיניים, להיפך: כל המשק חי, נושם, יושב, פועל ונהנה מרמת חיים גבוהה מאוד בזכות ענף ההייטק, שמניב לישראל פירות מאכל של ממש, לכולנו, ונותנים בטחון כלכלי ובטחון אישי למשק לשנים ארוכות קדימה. עפ"י בנק ישראל, 58% מהייצוא של ישראל מיוחס לחברות ההייטק, 18% מהתוצר הלאומי מיוצר על ידי חברות ההייטק, 16% מהשכירים במגזר העסקי עובדים בהייטק ו-40% מהצמיחה של התוצר העסקי בשנים האחרונות מיוחס לענף. רוב ההנאה של הציבור מההיטק היא מטבע הדברים, עקיפה דרך התעשרות המדינה והמשק ויכולת המדינה לתת שירותים טובים יותר.
הטור המלא יתפרסם מחר ב"מעריב עסקים"