בעוד ישראלים רבים שתקועים בחו"ל מתקשים למצוא דרך לחזור ארצה, ולאור ביטולי הטיסות של חברות התעופה הזרות – החברות הישראליות נשארות בעלות שליטה כמעט מוחלטת על הטיסות הנכנסות לנתב"ג ומעלות את המחירים. הבוקר (חמישי), מתבהר כמה זה משתלם למובילה בהן. אל על דיווחה הבוקר (חמישי) על רווחי שיא.
ברבעון השני של השנה, אל על הציגה רווח נקי של 147 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של פי 2.5 ביחס לכ-59 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2023. הכנסות החברה הכוללות עמדו על 839 מיליון דולר – זינוק של 33%. ברקע התמעטות פעילות החברות הזרות, תפוסת הטיסות זינקה לכ-92%, לעומת כ-87% בשנה שעברה.
כזכור, וויז אייר ההונגרית, לופטהנזה הגרמנית, אג'יאן היוונית ועוד מספר לא מבוטל של שחקניות מרכזיות בתחום – כולן ביטלו את טיסותיהן לארץ בעוד מספר לא מבוטל של ישראלים נתקעו בחו"ל. בינתיים, החברות הישראליות, ובהן אל על, ארקיע וישראייר, מנצלות את המצב ומקפיצות את המחירים משמעותית.
לכאורה, אין כאן שום בעיה חוקית – שהרי העלאת מחירים היא חלק מעיקרון היצע וביקוש, וזכותם של חברות פרטיות לנצל הזדמנויות במדיניות השוק החופשי. רק חבל שבמקרה הזה, הקשר בין החברות האלה למושג "חברה פרטית", מגיע אך ורק כשנוח להן.
אל על, למשל, כבר הוכיחה שהיא יודעת היטב לבקש מהמדינה סיוע כשהיא נקלעת למשבר כלכלי אחת לכמה שנים. כך לדוגמה בתקופת משבר הקורונה, כשהכנסות החברה נפגעו, היא פנתה לממשלה וביקשה ממנה מימון חירום בטענה שהיא "מובילה לאומית" ושאסור למדינה לתת לה לקרוס. התוצאה: הממשלה הכירה ב"חשיבותה של אל-על כגורם אסטרטגי" ופתחה את הכיס בתמיכה שכללה הלוואה של 400 מיליון דולר, משל הייתה חברה ציבורית.
והיום, אחרי כמה שנים בודדות, אותה אל על דיווחה כי ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות שלה הסתכם לכ-201 מיליון דולר. ברבעון הקודם, עם תחילת 2024, הייתה החברה בגירעון בהון העצמה שלה – גירעון בהיקף של כ-209 מיליון דולר. אם לא די בכך, החברה הודיעה שתרכוש מבואינג עשרות מטוסים שיחליפו את צי המטוסים צרי הגוף. לדברי החברה, מדובר בהסכם ההצטיידות האסטרטגי והגדול ביותר בתולדותיה.
אף שבאל על מסבירים כי העלייה לא נובעת אך ורק מעליית מחירי הכרטיסים, עדיין לא ניתן להתעלם מהפיכתה של החברה לבעלת שליטה עיקרית בטיסות בנתב"ג – ובעיקר מהרווחים העצומים שהיא עושה מניצול המצב.