נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, שיגר השבוע מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו הביע דאגה ממצבה הכלכלי של ישראל, מתח ביקורת על התייחסות נתניהו להחלטת פיץ׳ בנוגע להורדת דירוג האשראי וכן קרא פעם נוספת לקידום תהליך אישור תקציב חד שנתי לשנת 2025.
במכתבו מציין הנגיד את הדחיפות והחשיבות שבאישור תקציב לשנה הבאה, ומבקר את התעלמותה של הממשלה ושל שר האוצר מקידומו: ״אישור התקציב במועדו יאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרים תזרימיים ויפחית את הצורך בכלים תקציביים חריגים. כמו כן, שילוב כלל הגורמים המקצועיים בגיבוש התקציב, כמקובל, חיוני לתהליך מתכלל להבטחת תקציב מאוזן ואחראי״ – כלומר, אין למדר את גורמי הפקידות באוצר, ובכלל את אנשי המקצוע.
הירידה בשיעור האבטלה נמשכת; המשמעויות? לא בהכרח חיוביות
הסיבה, התחזית וההשלכות: עושים סדר בהחלטת פיץ׳ להוריד את דירוג האשראי של ישראל
כמו כן, קרא פרופ׳ ירון לממשלה לגלות את האחריות הנדרשת, ולהבין כי היא תידרש לבצע התאמות ״בעלות אופי פרמננטי״ – כלומר, להחיל קיצוצים והעלאות מיסים – בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקלים. הוא הוסיף כי ״חשוב לשלב שינויים מבניים מחוללי צמיחה״, וכי ההתאמות הללו חיוניות לשמירה על יחס חוב-תוצר״. כסימוכין לדבריו, הוא מביא את ההתאמות שבוצעו בתקציב 2024, באומרו כי הן ״העבירו מסר חיובי לשווקים הפיננסיים וזכו להערכה משמעותית בדו״חות של חברות הדירוג״.
עוד הזהיר את ראש הממשלה מפני העברת תקציב דו שנתי, שלא תואם לתקופה של חוסר יציבות כלכלית, וציין כי ״קידום התהליך לאישור תקציב חד שנתי יתרום לחיזוק אמינותה הפיסקאלית של ישראל״.
נגיד בנק ישראל התייחס גם להורדת הדירוג של פיץ׳ בשבוע שעבר, שהצטרפה לשתי חברות הדירוג האחרות. הוא הבהיר כי למרות תגובתו של ראש הממשלה, לפיה ההחלטה נובעת מהוצאות המלחמה הגבוהות, הורדת הדירוג ״משקפת גם הערכה של ניהול המדיניות הכלכלית הנוכחית ושמה דגש על מתווה המדיניות העתידי, כפי שציינו החברות בדוחותיהן״.
כזכור, נתניהו הגיב להחלטה באמירה לפיה ״הכלכלה הישראלית איתנה ומתפקדת היטב. הורדת הדירוג הינה תולדה של התמודדות ישראל עם מלחמה רב זירתית שנכפתה עליה. הדירוג יעלה שוב כשננצח״. זאת בזמן שפיץ׳ ציינה במפורש כי גורם עיקרי להורדה הוא אי קבלת החלטות כלכליות נדרשות בממשלה וכן ״קיטוב פוליטי ושיקולים הנובעים מצרכים קואליציוניים״.
״יש חשיבות רבה לעמידה בהתחייבויות פיסקאליות קודמות״, כתב פרופ׳ ירון, ״לרבות צעדי המדיניות שכבר הוכרזו ונכללו בהערכות ובתחזיות של גורמי השוק והמוסדות הפיננסים הבינלאומיים״.