שקל לבן ליום שחור: זינוק אדיר בהעברות כספים מישראל למדינות אחרות

שנת הלימודים נפתחה בהשבתה חלקית של המשק ובתי הספר, מה שהמשיך לעבות את עננת הסיכון המרחף מעל כספי הישראלים, המבקשים להבטיח שקל לבן ליום שחור ומעבירים חלק מחסכונותיהם והשקעותיהם הנזילות לחו"ל, כמקלט לעת צרה.

נתוני חברת המדדים הכלכליים הבינלאומית Trading Economics מראים כי בשנת 2023 הועברו כ־5.6 מיליארד דולר מישראל, ובחינת ענף הפינטק המקומי מצאה זינוק של עד פי שבעה בכמות העברות הכספים של משקי הבית בחצי השנה האחרונה.

נתניהו מאותת למתווכות: זה התרחיש שיוביל לסיום המלחמה בעזה
תחילתה של מגמה? חיזבאללה מכוון את המטחים שלו לשעה המסוכנת ביותר ביום

הסיבות העיקריות לזינוק הן חששות להיעדר צמיחה ומגזירות ממשלתיות שיפגעו בחסכונות, איתור מקלט פיננסי בחו"ל, והעברות כספים לטובת קבלת אשרת שהייה, תושבות ואזרחות בחו"ל.

זינוק כמות העברות הכספים מזכיר את תקופת הקורונה, אז עמד סכום העברות הכספים מישראל על שיא של 1.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2021 לבדו, מתוך כ־6.4 מיליארד דולר שהועברו לאורך אותה שנה. לשם השוואה, ממוצע העברות הכספים מישראל בשנים 1985־2023 עומד על כ־780 מיליון דולר לשנה.

כמות הכספים הצפויה לעבור השנה ברחבי הגלובוס, עם זאת, הופכת את העברות הכספים מישראל לטיפה בזרמים הפיננסיים הבינלאומיים. השנה צפויים לעבור כ־151 מיליארד דולר בין מדינות העולם, עם צפי לכ־182 מיליארד דולר עד שנת 2028 - צמיחה של 4.76%. כך על פי נתוני אתר Statista.  

נתוני האתר גם מראים כי העברה דיגיטלית בינלאומית ממוצעת עומדת על כ־9.6 אלף דולר, אל מול משקי הבית בישראל המעבירים ממוצע של 200־700 דולר – בהתאם לפלח האוכלוסייה המבצע אותן.

בעיקר לקוחות פרטיים

כמה כסף יצא מישראל ועדיין לא חזר? על פי Trading Economics במהלך 2023 נגרעו מישראל 64 מיליון דולר, שהינם המשך מגמה להוצאת כספים מישראל שגרעה כ־184 מיליון דולר מהכלכלה המקומית שנה קודם לכן.

המגמה עצמה אינה חדשה, והחלה בהוצאת כספי המשקיעים הזרים מישראל עם התעצמות הביקורת הציבורית על הרפורמה המשפטית, לצד העברת חלק מפעילות מטות חברות ההייטק המקומיות לחו"ל, בשל חששות להתפתחות מלחמה רב־זירתית שלא תאפשר תפקוד מלא בישראל.
"מגמת הוצאת הכספים מישראל החלה בעיקר במגזר העסקי עם התעצמות הביקורת הציבורית על הרפורמה המשפטית, אך התרחבה גם אל משקי הבית עם פרוץ המלחמה, ומתרחבת ככל וזו ממשיכה", מספר ל"מעריב־עסקים" ערן סרוק, מנכ"ל חברת הפינטק GMT הפעילה בתחום העברות הכספים. "ככל הידוע לא נערכה בדיקה מעמיקה של הרגולטור בנושא, אך בשטח כבר חשים בהתגברות הוצאות הכספים לחו"ל, וכדאי שזה ידליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות.

"בימים כתיקונם, עיקר המשתמשים בשירותי הארנק הדיגיטלי הם משקי בית, ולצדם גם צעירים המטיילים בין מדינות, סטודנטים בחו"ל שנמצאים שם ללא חשבון בנק, עובדי חברה הטסים לשהות ממושכת בחו"ל, ומשקיעי נדל"ן", הוא מוסיף. "בקרב האחרונים מדובר בעיקר בהעברות לברוקרים לניהול כספים, עורכי דין ונוטריונים שנעשים דרכנו. שאר התשלומים הנעשים באופן שגרתי הם כתחליף לתשלום מזומן, ודוגמאות נוספות הן בדמות סכום קבוע המועבר לתמיכה במשפחה הנמצאת בחו"ל, למדריך המקומי במהלך טיול בחו"ל, להוסטל או הצימר הקטן שלא מקבלים אשראי, קנסות, חלק מהטיפולים הרפואיים, מתנות, ועוד. 

"הסיבה העיקרית לביצוע העברות שלא באמצעות הבנקים היא העלות הכוללת הגבוהה יחסית של האחרונים, העומדת על כמה עשרות דולרים לעמלת שליחה, ולה מתווספים גם הבדלים מהותיים בשער ההמרה", אומר עוד סרוק. "בנוסף, העברות בארנקים דיגיטליים מהירות יותר ונעשות מיידית, לעומת העברות הכבדות והיקרות יחסית הנעשות על גבי מערכות הסוויפט (מערכת תקשורת בין בנקים המאפשרת העברות כספים בין מדינות) שבמסגרתה הכסף מזוכה בחו"ל רק לאחר כשלושה ימי עסקים. 

"הבנקים מיועדים בעיקר להעברות בסכומים גבוהים", מסביר סרוק. "לדוגמה, יבואנים שצריכים להעביר מאות אלפי דולרים להתנעת תהליך הבאת מכולה וזקוקים לאשראי מהבנק וכו'. רוב העבודה בחברות פינטק כדוגמתנו היא בקרב משקי בית. לדוגמה העברה של כמה מאות דולרים כתשלום חירום לטיפול רפואי. למשקי הבית יש חשיבות גבוהה יותר למהירות וגמישות, לצד תשלום עמלה נמוכה".

העברות בקצב גובר

בענף מספרים כי עד 7 באוקטובר עיקר העברות הכספים נועדו לכיסוי צרכים אישיים בסכומים קטנים. וכי מתחילת השנה, ובחצי השנה האחרונה בפרט, מורגשת מגמה של הזרמת כספים לחו"ל, שעיקרם ניוד כספי חסכונות והשקעות, לצד רכישות נדל"ן מעבר לים. 

סרוק: "מהנתונים שהתחלנו לאסוף בנושא אנו מעריכים, כי לעת זו מדובר בעליית קצב העברות כספים של פי שישה־שבעה בקרב משקי הבית לעומת טרום 7 באוקטובר".

מגמת הוצאות הכספים מישראל לחו"ל אומנם מדאיגה ברמה הלאומית, אך משרתת את חברות הפינטק המקומיות הפועלות בתחום, שהכנסתן הגולמית הממוצעת עומדת על כ־1%־2% מכלל ההעברות המתבצעות. 

אלו כוללות גם את עולי מזרח אירופה וחבר המדינות לשעבר, המעבירים מדי חודש כ־200 דולר בממוצע כתמיכה למשפחתם שנשארה מאחור, לצד העברות כספיות המבוצעות על ידי כ־150 אלף עובדים זרים המתגוררים ועובדים בישראל.

סרוק: "מאז החלה מלחמת רוסיה־אוקראינה גבר משמעותית קצב העברות כספי העולים למשפחותיהם שנשארו מאחור. אך הימשכות המלחמה הובילה לסנקציות על רוסיה, לצד הימלטות אוקראינים ממדינתם, ושניהם נשארו ללא גישה לבנק וללא יכולת להתנהל פיננסית ברמה היומיומית. פתחנו להם ארנקים דיגיטליים ואיתרנו אפשרויות למשיכת כספים במקום הימצאות מקבלי הכספים בחו"ל, שלחנו כרטיסי אשראי בינלאומיים שיוכלו לקבל בנקודת דואר, ולכל אוכלוסייה מצאנו פתרון המותאם עבורה. בהיבט זה המלחמה סייעה לנו להפגין את יכולות וגמישות החברה".

חלון ההזדמנויות לפינטק הישראלי התרחב אף יותר עם מלחמת חרבות ברזל, שעתידה להגדיל את הכנסת ענף העברות הכספים השנתית בעוד כ־250־300 מיליון שקל כתוצאה מהחלטת הממשלה במאי האחרון להעלות את כמות העובדים הזרים החוקיים ל־3.3% מהאוכלוסייה, קרי לכ־330 אלף עובדים.

נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לסוף המחצית הראשונה של השנה מראים כי מספר מהגרי העבודה החוקיים כבר חזר לרמתו טרום המלחמה ועמד על כ־137 אלף לצד כ־27 אלף עובדים זרים. אך המחסור בידיים עובדות הוביל את ממשלת ישראל לאשר, כאמור, הצעת החלטה להגדלת מספרם. 

האחרונים, בין אם מגיעים מסין, מתאילנד, מהודו, מסרי לנקה או מהפיליפינים, מעבירים את רוב משכורתם למשפחותיהם בחו"ל בסכום מצרפי המוערך בכ־12 מיליארד שקל בשנה, וביתר הכספים הם משתמשים למחיה השוטפת שלהם בישראל.  

ענף הפינטק הישראלי איתר והתלבש על הנישה, ומספר חברות הפכו עצמן לבית הפיננסי של העובדים הזרים בשוק המגלגל כיום, לפי הערכות בענף, כ־350 מיליון שקל בשנה בהכנסות מעמלות העברה והפרשי שער. 

GMT, לדוגמה, בעלת קוד זיהוי מבנק ישראל (קוד בנק 69), המאפשר לה פתיחת חשבונות במתכונת דומה לזו של הבנקים על ידי חיבור ישיר למערכות התשלומים בישראל (שב"א מס"ב וזה"ב), והינה החברה הראשונה לספק שירותי זיכוי חשבונות בנק באופן מיידי. 

התחרות על כספי מהגרי העבודה בישראל מורגשת היטב ומתדלקת גם את הפינטק המקומי. מלבד GMT, הנחשבת לגדולה בתחום, פועלות בקרב קהל יעד זה שתי חברות נוספות: נימה ו־Rewire.

שליש ממניות הראשונה נרכשו בתחילת אוגוסט האחרון על ידי ביטוח ישיר, שהינה חברת בת של צור שמיר הציבורית, לפי שווי של כ־180 מיליון ש"ח, וכשבועיים לאחר מכן נרכשה פלטפורמת השירותים הפיננסיים הישראלית למהגרי העבודה Rewire תמורת 80 מיליון דולר על ידי חברת Remitly הנסחרת בבורסת נאסד"ק ארה"ב.

סרוק: "GMT עברה את רף 100 מיליון השקלים כהכנסה כבר לפני שנה, ואנו מציגים רווחיות ונזילות גבוהה", וחושף כיצד עובד שוק ההעברות הכספים בקרב העובדים הזרים: "בדיוק כמו כולנו, גם מהגרי העבודה תרים אחר פתרונות שיקלו ויוזילו את חייהם. עובד סיני שמגיע לעבוד בישראל, לדוגמה, הוא בעלים של חשבון בבנק אוף צ'יינה, אחד הבנקים הגדולים והמתקדמים בעולם. אבל בישראל הוא מקבל את המשכורת שלו מהמעסיק המקומי בשקלים, ועמם הוא צריך להתנהל בכל תחומי המחיה שלו, לרבות המרת חלקה והעברתה לחו"ל. 

"בנק אוף צ'יינה לא יכול לעזור לו בהתחשבנות בשקלים עם חבריו, או ברכישת המזון במכולת, ולצד התנהלות זו הוא גם זקוק לשירותי העברות כספים לחו"ל, העומדים בממוצע על כ־700 דולר בחודש לעובד, תשלומים שוטפים, ושמירת כספים עד להחלטה על העברתם", הוא מוסיף.

"עובד זר מכניס כיום את משכורתו ישירות לארנק הדיגיטלי בהעברה בנקאית או במזומן באמצעות אחת מ־300 נקודות הקצה של GMT הפרוסות בישראל, ואנו מצמידים לו כרטיס אשראי (מסוג דביט). העובד חוסך לקיחת יום חופש והמתנה ארוכה בסניף מקומי של בנק או סניף דואר לביצוע העברות כפי שעשה בעבר, ומקבל חשבון דיגיטלי עם כרטיס אשראי עם שירות לקוחות והכל נגיש לו בשפתו. הוא אף יכול לבצע העברות כספים מסלון מקום מגוריו בשער ההמרה שמתאים לו ולסגור כסף בפיקדון". 

להחזיר את הביטחון

עו"ד מיכל אוחנה, שותפה ומובילת תחום הרגולציה הפיננסית במשרד עורכי הדין שבלת ושות', מוסיפה: "תחום העברות הכספים עבר מהפך בעשור האחרון, עם כניסת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים לתוקף בשנת 2016. החוק אפשר הכנסת תחרות לבנקים בתחום העברות הכספים והוביל לכניסת חברות פינטק מקומיות שמצאו בו הזדמנות כבסיס פעילות התחלתי, והוכנסו תחת פיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

"ממש לפני מספר ימים, בסוף אוגוסט האחרון, אף התבשרנו על ידי בנק ישראל כי חברת הפינטק הגלובלית ריבולוט (Revolut) קיבלה קוד זיהוי למערכת התשלומים הישראלית והפכה לחברת הפינטק הגלובלית השנייה שבוחרת לפעול בישראל בתחום אחרי חברת Rewire.
"המהפך הורגש באופן מיידי שכן צרכני התחום הפרטיים, בין אם ישראלים ובין אם עובדים זרים, נאלצו עד אז לעבור דרך חתחתים בהעברת כספים לחו"ל או לישראל, שכללו הוצאת הכספים, שמירתם במזומן כדי להגיע עמם לסניפי הבנק או הדואר, להמתין לתורם, ואז להיאבק במחסומי שפה, נקודות גיאוגרפיות ואפשרויות העברת הכספים. דברים אלו יצרו בלבול, בעיות ותקלות. 

"חברות הפינטק המקומיות, עם זאת, זיהו את הנישה כבר עם הגעת העובדים הזרים לישראל לפני כשני עשורים, ומאז הוא התרחב משמעותית עם מספר שחקנים חדשים בעלי אוריינות טכנולוגית, שעודדו תחרות על משתמשי השירות. תחרות זו אילצה את כלל השחקנים בשוק, הן החדשים והן הקיימים, להוזיל עלויות.

"התחרות על הצרכן לא נגמרה שם ויש לציין כי היא ממשיכה עם חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, אשר נכנס לתוקפו ביוני האחרון ומקדם את שוק התשלומים בישראל, לרבות שירות העברות כספים. חברות הפינטק בתחום יעברו לפיקוח הרשות לניירות ערך עד יוני 2026 וכולנו נרגיש את התחממות התחרות על הכיס שלנו מול נותני השירותים השונים".

סרוק אף מפרט כי "כדי למכור מוצרים לקהל זה אי אפשר רק לתת להם שירות, אלא חייבים לחיות את עולמם. הם אומנם מוגדרים באופן כוללני כמהגרי עבודה, אך מדובר בקבוצות שונות לחלוטין מבחינה אתנית ותרבותית. מוקד שירות הלקוחות שלנו, לדוגמה, נראה בשל כך כמו מגדל בבל. עובדים בו סינים, תאילנדים, סרי לנקים, פיליפינים, הודים, רוסים, אוקראינים, וכו', כדי שכל אחד יוכל לקבל את השירות הנדרש לו. אנו לומדים את התרבות והצרכים הייחודיים של כל קהילה וממנים לה מנהל תוך הפיכה לכתובת לא רק במגרש הפיננסי.

"בנוסף בנינו רשת קשרים עם הנספחים התרבותיים והשגרירויות של המדינות, ויש לנו שיתופי פעולה עם גורמים שמשווקים שירותים לקהילות השונות דוגמת רשתות מזון ייעודי המיובא עבורם ממדינות מוצאם, או רשתות סלולר וכו'".

ב־7 באוקטובר נהרגו שבעה מלקוחות החברה שעבדו בחקלאות בעוטף עזה ונחטפו שבעה נוספים, והחברה פעלה כבר בימים הראשונים לאיתורם וחילוצם מהאזור באמצעות הקב"טים וסוכני השטח שלה. 

"חווינו טרגדיה", מספר סרוק "ואנו עדיין מטפלים בקהילה התאילנדית שחוותה טראומה ומלווים בהליך השיקום חלק מהפצועים. מספר העובדים שעזבו אז עמד על כ־10,000 איש ואישה, אך מאז חזרו כבר יותר. רוב מי שנסע חזר, וצריך לזכור כי העובדים בעוטף עוברים תדריכים מדוקדקים ונוהלי בטיחות כמו שאר תושבי המקום, שלצערנו היו רגילים לחיים לצד המיגוניות".

נותר לקוות כי גם אם מלחמת חרבות ברזל לא תייתר את הצורך במיגוניות, ממשלת ישראל תמצא הדרך להחזיר את ביטחון הישראלים והמשקיעים הזרים בחוסן הכלכלה המקומית, שיאפשר העלאת כמות הכספים הנכנסים למדינה וצמצום הכספים היוצאים ממנה, לצד המשך קידום הזדמנויות הכנסה לחדשנות הישראלית.