המחלוקת בין הנהלת בנק לאומי בראשות המנכ”לית רקפת רוסק־עמינח לבין החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי־בויאנג’ו עולה מדרגה, על רקע פרשת עבירות המס החמורות שבהן היה מעורב הבנק בארצות הברית. אתמול פנתה החשבת הכללית ליו”ר דירקטוריון הבנק, דוד ברודט, בדרישה לכנס אסיפה כללית לאישור ההסדר בתביעה הנגזרת כנגד מספר מנהלים לשעבר של הבנק.
במכתב, שנשלח באמצעות החברה הממשלתית נכסים מ.י המחזיקה ב־6% ממניות הבנק, נכתב שמדובר בהסדר בין צדדים קשורים ולכן צריך לאשרו תחילה במוסדות הבנק ולאחר מכן באסיפה הכללית של בעלי המניות. על פי ההערכות, מדובר בהסדר שבו בכירים לשעבר בבנק כמו המנכ”לית גליה מאור ויו”ר הדירקטוריון איתן רף ישלמו לרשויות האמריקאיות באמצעות חברות הביטוח קנס הנאמד ב־ 60 ־ 70 מיליון שקל.
מכיוון שהבנק יהיה מעורב גם הוא בהסדר, הדרישה היא לאשרו על ידי בעלי המניות. במכתב התשובה טוען ברודט כי אין טעם לכנס אסיפה שכזו מאחר שעדיין לא נחתם הסדר כזה, ועדיין לא ברור אם הבנק יהיה צד לו. בתוך כך החל גם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בבדיקת הפרשה על כל היבטיה השונים. זאת כדי לקבוע אם ההסדר עם הרשויות האמריקאיות הוא ראוי, ואם יש מקום לצעדים נוספים במישור המקומי כנגד הבנק (באמצעות רגולטורים כמו מס הכנסה) או נגד נושאי המשרה בו.
כזכור, נקנס בנק לאומי בסכום של 400 מיליון דולר על סיוע לעבירות חמורות בתחום המס, אף שהן לא הוגדרו כ”עבירות מקור” המתאימות לעבירות איסור הלבנת הון. פרשת הסדר הכופר עם הרשויות האמריקאיות נבדקת בימים אלה באמצעות מספר גורמים, בהם המפקח על הבנקים דודו זקן ומבקר המדינה יוסף שפירא. במישור בעלי המניות, פנה שלשום איגוד חברות הברוקרים ודרש מהבנק הבהרות בנוגע להסכם עם האמריקאים. כך או אחרת, ההסדר עם האמריקאים אינו כפוף לאישור אסיפת בעלי המניות, שכן מדובר בהליך משפטי. הפרשה גם נדונה בבית המשפט בעקבות הגשת שתי תביעות נגזרות על ידי בעלי מניות, שלטענתם ההסדר פגע בהם ובשווי החזקותיהם בסכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים.