הנגידה מתנגדת בתוקף ליוזמת כחלון להפחתת המע”מ

 נגידת בנק ישראל סבורה כי בעת הזאת העלאת יעד הגירעון הייתה טעות חמורה ואם אכן יש עודפי גביית מסים, עדיין היה מקום להוריד באמצעותם את יעד הגירעון (ולא להעלותו), או לכל הפחות להותירו ללא שינוי. בבנק ישראל טוענים כי במצב הזה, העלאת יעד הגירעון תביא להגדלת יחס החוב־תוצר, שכבר ירד לרמה של 67%. “זאת מגמה הפוכה לזאת הקיימת בעולם, והיא עומדת בסתירה לעמדות קרן המטבע הבינלאומית ולעמדות חברות הדירוג”, טוענים בבנק ישראל. הנגידה כבר המליצה לממשלה לבטל פטורים ממס כמו הפטור ממע”מ באילת או הפטור ממע”מ על פירות וירקות.
 

כך או כך, אם הורדת יעד הגירעון אינה אפשרית בדרך זו, אזי מציעה הנגידה להעלות מסים כדי לממן את הגירעון. אלא ששר האוצר בחר לא להתעמת עם מוקדי הכוח ולעקוף אותם. כחלון גם שלף מחוק ההסדרים חקיקת מס שנועדה להילחם בהון השחור ולהעמיק את הגבייה.
 

בניגוד לחוות דעתם של הדרגים המקצועיים, ובכלל זה הכלכלן הראשי באוצר,  החליט כחלון לא רק שלא להפחית את יעד הגירעון, אלא להפחית את המע”מ ב־1% ל־17% ולהחזירו לרמתו מיוני 2013. מדובר במהלך שאפילו יאיר לפיד, שנחשב לשר אוצר פופוליסטי, לא העז לעשות. יש לציין שכל הפחתה של 1% במע”מ משמעותה אובדן הכנסות ממסים של 4.4 מיליארד שקל. כחלון סבור כי הפחתת המע”מ והורדת מס החברות מ־26.5% ל־25% ישמשו מנועי צמיחה ויעודדו את הפעילות במשק. יצוין כי מס החברות הועלה לרמה זו בשנת 2014.
 

כחלון, כך מסתבר, הגיע למסקנה זו לנוכח הנתונים על ירידת הצמיחה במשק ולאחר פגישותיו עם נציגי התעשיינים. הפחתת המע”מ גם תסייע, להערכתו, להקלת יוקר המחיה, בעיקר בתחומי הדיור והמזון, ותקל על זוגות צעירים.
 

אלא שגורמים באוצר ובבנק ישראל מתנגדים בחריפות לצעד זה. לטענתם, כדי לעודד את הצמיחה יש לנקוט רפורמות מבניות, צעדי התייעלות, שיפור השירות במגזר הציבורי ושינוי מבנה המס. “הפחתת מסים בעיתוי הנוכחי על חשבון פגיעה בגירעון היא טעות חמורה, מה גם שלא בטוח שעודפי גביית המסים הם באמת גבוהים”, הוסיף גורם באוצר.
 

 למרות זאת נראה כי ראש הממשלה יתקשה להתנגד ליוזמת כחלון. נתניהו כבר התבטא בעבר יותר מפעם אחת בנוגע  לכך שהפחתת המסים היא כמו דלק סילוני לצמיחה. עם זאת, נראה כי נתניהו יתקשה הפעם להתעלם מהעמדה המקצועית של בנק ישראל. יש לציין כי הפחתת מע”מ נתונה בסמכותו הבלעדית של שר האוצר והיא אינה מחייבת הליכי חקיקה.