לפני מהפכה? נרקמת עסקת חבילה בין הממשלה לבין ההסתדרות לקיצור שבוע העבודה

ביום ראשון הקרוב צפויה לדון ועדת השרים בלא פחות מארבע הצעות חקיקה העוסקות בשבוע עבודה מקוצר. היוזמה לקיצור שבוע העבודה אינה חדשה והחלה עוד בתקופתו של השר סילבן שלום ומאז עברה מספר גלגולים עד שהגיעה לגרסה הנוכחית שאותה מוביל כעת יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ אלי כהן ביחד עם עוד חברי כנסת, ולפיה יחול סוף שבוע ארוך רק פעם בחודשיים.

ח"כ אלי כהן דיבר בתכניתה של ענת דוידוב ונתן תמונת מצב על החידוש האחרון: "מלכתחילה דיברנו על הצעה לסוף שבוע ארוך אחת לחודש, כלומר, שהעובדים יסיימו את העבודה ביום חמישי ויחזרו ביום שני בבוקר. לאחר דיונים רבים שהתנהלו יחד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסקורן וגם עם נציגי התעשיינים וגופים נוספים, התגבשה ההצעה שתוגש ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים שמדברת על שישה סופי שבוע ארוכים בשנה.

"חשוב לזכור מהיכן נובע הרעיון", אומר ח"כ כהן, "מספר שעות העבודה של העובדים בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, בכל שאר המדינות עובדים בין 35-40 שעות ואילו בישראל עובדים 43 שעות. בנוסף, מספר ימי החופשה לעובד ממוצע וכן מספר ימי השבתון בגין חגים הוא נמוך. כלומר בכל פרמטר, העובד הישראלי עובד יותר. הנתונים הללו מובילים לשחיקה ואף לפריון שהוא נמוך יותר משאר המדינות. אין ספק שצריך לטפל בנושא הפיריון, אבל לשם השוואה, במדינות כמו גרמניה, שם עובדים מתחת ל-40 שעות, הפריון גבוה באופן משמעותי מישראל, וכך גם בארה"ב. לכן, אנחנו צריכים לבוא ולטפל בנושא של הקטנת שחיקת העובד ומעבר לשעות העבודה כפי שנהוג בכל מדינות ה-OECD. השבוע קיימנו פגישות עם שר האוצר משה כחלון והוא בהחלט מתכוון לתמוך בהשקעות שיתמכו גם בנושא של עידוד הצמיחה והפריון, בשיתוף פעולה ובהידברות מלאה עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסקורן".

"נראה כי יש פה מהלך מאוד מעניין שמוביל יו"ר ההסתדרות ניסקורן, שהוא הרבה מעבר לקיצור שבוע העבודה. האם אנחנו עומדים לפני מהפכה?" פונה ענת דוידוב ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שמשיב: "בכל מדינות המערב המובילות בכלכלה עובדים 40 שעות בשבוע, בארה"ב בקנדה באוסטרליה בגרמניה, ובצרפת זה אפילו רק 35 שעות. כשחושבים על ההשלכות של 43 שעות עבודה בשבוע ניתן לראות עד כמה זה רע לעובד, רע למשפחה ורע לרווחה ולדעתי זה גם רע למקום העבודה, כי זה מקדם חוסר יעילות וזה מקדם חוסר השקעה בהון שמביא להעלאת הפיריון".

"בסקר שערכנו הבוקר בטוויטר", סיפרה דוידוב, "יש רוב גורף של 82% שתומכים בקיצור שבוע העבודה ורק 19% מתנגדים. כלומר, הציבור מצפה שהמהלך הזה יקרה. ואני שואלת אותך אם יש פה מהלך של עסקת חבילה משולבת שנרקמת כדי לא לפגוע מצד אחד בעובדים ומצד שני גם לא לפגוע במעסיקים?"

"בואי נדבר קודם על העובדים ואחר כך נדבר על המעסיקים", ענה ניסנקורן, "המטרה הסופית של שבוע העבודה בישראל צריכה להיות 40 שעות כפי שמקובל בכל מדינות ה-OECD כי אנחנו לא שונים בשום צורה מאותן מדינות. שישה סופי שבוע בשנה, פעם בחודשיים, בעצם מהווה קיצור של שעה אחת בלבד ובהמשך נצטרך לחפש את הדרך לעשות עוד קיצורים בשבוע העבודה".

"האם זה מה שישמור על הסכמי השכר כדי שאף אחד מהצדדים לא יינזק?" שאלה דוידוב. "העובדים בוודאי לא ייפגעו בשכר ובסופו של דבר זה גם יגדיל את הפריון. כמובן שצריך לעשות את המהלך בצורה אחראית", ענה ניסקורן והוסיף, "בנוסף אנחנו צריכים לחפש את הדרך לעלות את הפריון שכעת הוא נמוך מדיי, אבל כאשר אתה בודק את הסיבות לכך שהפריון נמוך אתה מגיע בסוף לשתי מסקנות: הראשונה שיש רגולציה גדולה מדיי. והשנייה שאין מספיק השקעות בהון. שני הדברים האלה צריכים להיעשות בסיוע של משרד האוצר, וכפי שנאמר שר האוצר נרתם לכך כי בסופו של דבר קיצור שבוע העבודה יחד עם השקעה בהון ועם הפחתת הרגולציה יועיל גם למעסיק".

"מדובר בעסקת חבילה משולבת", מוסיף ח"כ אלי כהן. "אנחנו בהחלט חושבים שצריך לבוא ולהשקיע גם בעידוד הצמיחה וגם בעידוד הפריון, זה נכון למשק ונכון לתעשייה. שר האוצר החליט למנות צוות שיבדוק ויקדם את הנושא ואין ספק שזה יקבל ביטוי במסגרת התקציב שיוגש ואנחנו נפעל בהחלט להעלות את הפריון".

בשלב הזה עברה ענת דוידוב למשנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל: "אני מניחה שאתם לא מתלהבים מהסיפור הזה?" "לא מתלהבים זה בלשון המעטה", ענה גינל. "היום, לראשונה בתולדות נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדו 18 ארגונים עסקיים והוציאו מכתבי התנגדות להצעות קיצור שבוע העבודה והסיבה לכך היא פשוטה. יו"ר ההסתדרות ניסקורן אמר שאנחנו לא שונים ממדינות ה-OECD, אבל אנחנו כן שונים מהן, כי אנחנו מייצרים 25% פחות פר שעה. לכן, ברגע שנקצר את שבוע העבודה על פי המודל שמציע ניסקורן, לרדת מ-43 שעות בשבוע ל-40 שעות בשבוע, המשמעות היא להוסיף 18 ימי חופשה בשנה לעובד. לדעתי המגזר העסקי לא יוכל לעמוד בזה וזו תהיה רק עוד דחיפה לעבר מיתון במשק הישראלי.

"אני רוצה להזכיר שההצעה של ח"כ כהן בתחילת הדרך הייתה לפי המודל קיצור שבוע העבודה והחזרת שעות העבודה בסוף יום או בכל מודל אחר, "מסביר גינל, "כרגע ההצעה החדשה מדברת על כך שלא יוחזרו שעות, כלומר מדובר בשישה ימי חופש והמשמעות של כך תהיה 7 מיליארד שקלים נזק למגזר העסקי ועוד 4 מיליארד שקלים נזק למגזר הציבורי, מה שאומר ירידה בשירותים הציבוריים, חינוך, תחבורה ותשתיות. כאשר אנחנו מדברים על ההצעה של ההסתדרות המציעה 18 ימי חופש, מדובר בנזק אדיר של 35 מיליארד שקלים.

"בנוסף", ממשיך גינל, "דובר פה רבות על כך ששכר העובדים ותנאיהם לא ייפגעו, אבל אני לא בטוח שזה נכון, כי בתנאי המשק הנוכחיים אנחנו לא נצליח לעמוד בזה וניאלץ לפגוע בשכר העובדים ואני מאוד מקווה שלא נאלץ לפגוע גם בכמות העובדים".