השלכות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם ממשיכות להעסיק את הצמרת הכלכלית בישראל. על פי עיקרי ההחלטה, הבנקים הישראליים, שפועלים מעבר לקו הירוק, עלולים להיות חשופים לתביעות או לפגיעה עסקית אחרת, וזאת, אם לא יסגרו את הסניפים שפועלים מעבר לקו הירוק. מכת הפגיעה בבנקים עלולה להיות כואבת במיוחד בהשוואה לחברות עסקיות אחרות הפועלות מעבר לקו הירוק, שכן למערכת הבנקאית קשרים עסקיים בינלאומיים מסועפים. ראשית, לבנקים יש קשרים הדוקים עם בנקים זרים, שמעניקים להם בין היתר גם קווי אשראי.



שנית, לחלק מהבנקים ישנה נוכחות בחו"ל באמצעות חברות בנות כאשר הדוגמה הבולטת במיוחד היא בנק דיסקונט, ששולט באי.די.בי ניו יורק, החברה הבנקאית הישראלית הזרה הגדולה ביותר בארה"ב. גם בנק הפועלים ובנק לאומי מחזיקים בסניפים או בחברות בת בניו יורק. בנק לאומי שולט גם בחברת בת בנקאית בלונדון ולבנק הפועלים יש חברת בת בשוויץ. בנקים וחברות אלו פועלים באמצעות היתר מיוחד מהרגולטורים המקומיים, שעלולים בנסיבות מסוימות, להתנות את המשך פעילותם בהפסקת פעילות הבנקים מעבר לקו הירוק.



כך לדוגמה, מפעל סודהסטרים נאלץ להעתיק את פעילותו ממעלה אדומים לנגב בשל לחצים בינלאומיים. גם החברה הבינלאומית יוניליוור נאלצה להעביר את מפעל החטיפים בייגל את בייגל מאריאל לצפת.



יודגש כי כל חמשת הבנקים הגדולים פועלים מעבר לקו הירוק; בנק הפועלים במעלה אדומים, באריאל ובשטחי מזרח ירושלים. בנק לאומי מחזיק סניפים באריאל, במעלה אדומים ובשטחי מזרח העיר. בנק דיסקונט במעלה אדומים ובמזרח העיר. בנק מזרחי־טפחות, המקורב לאוכלוסייה המסורתית, פועל באלון שבות ובקרני שומרון. לבנק הבינלאומי אין אומנם נוכחות ישירה במקומות אלו אבל הוא פועל באמצעות אוצר החייל באריאל ובאמצעות בנק פועלי אגודת ישראל במודיעין עלית.



הפעילות המסחרית של הבנקים במקומות אלו היא מלאה וכוללת מתן הלוואות משכנתה לצורך בנייה במקום. החלטה על סגירה או צמצום פעילות, אם בכלל, תתקבל אך ורק באמצעות תיאום עם רשויות הפיקוח.



על אף שבפיקוח על הבנקים בהחלט ערים להתפתחויות הדרמטיות במישור המדיני הבינלאומי, בבנק המרכזי הוחלט שלא לנקוט גישה עצמאית ולהורות לבנקים לפעול באופן מסוים. בבנק ישראל מעדיפים שהמדינה תחליט כיצד היא מטפלת בסוגיה ולפעול בהתאם.



עוד יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שבה המערכת הבנקאית חשופה לאפשרות של הטלת חרם בינלאומי עליה. קרנות השקעה זרות הפועלות במדינות סקנדינביה החליטו בעבר לחסל את פעילותם בחלק ממניות הבנקים. גם המדינה עצמה עלולה להיות חשופה להפסדים פיננסיים במישור הבינלאומי כתוצאה מההתפתחויות האחרונות.



כך, למשל, החלטת הגינוי עלולה להשפיע, לא באופן מיידי, על דירוג האשראי. כבר כעת ניכרת השפעה שלילית על הסיוע הביטחוני, כאשר התברר כי הממשל האמריקאי החליט לקזז מהסיוע, שהיקפו השנתי עומד על 3.8 מיליארד דולר, את השקעות המדינה המתבצעות בהתנחלויות ובבנייה בשטחים.