לפני ארבע שנים התאגדה קבוצה של אנשי עסקים אמידים מהארץ ומחו"ל, שהחליטה על הקמת עמותה מיוחדת – "לשנות חיים" שמה - שתסייע לילדים ולנערים מחוננים וכישרוניים במיוחד, שמשפחותיהם לא יכולות לגייס עבורם את הכסף הדרוש כדי להצטיין. לקראת "יום המעשים הטובים" המצויין היום (שלישי) בישראל וכדי להגיע לעוד צעירים שזקוקים לה, החליטה העמותה לחשוף ב"מעריב" לראשונה את פעילותה. היא העניקה מלגות לעשרות צעירים העוסקים במגוון רחב של תחומים, כגון מוסיקה, תרבות, אומנות, ספורט, רפואה, מדעים ועוד.
הצעירים בהם העמותה תומכת מאופיינים על ידי שלושה קריטריונים מרכזיים: הוכחת המצוינות של הילד או הצעיר באמצעות חוות דעת של מדריכים ומורים, מידה גבוהה של פוטנציאל ההצלחה שלו בתחומו, ומצבה הכלכלי של המשפחה, שאינו מאפשר את הסיוע בדרך אחרת. שניים מהם הסכימו לספר לנו את סיפורם.
רק חתן פרס ישראל הרב יצחק דוד גרוסמן, מזוהה בגלוי עם "לשנות חיים" לבד ממפעל חייו הפרטי, רשת החינוך "מגדל אור". לצידו בדירקטוריון יושבים עוד כעשרה אנשי עסקים מצליחים, ממגזרים מגוונים בחברה ומתחומי פעילות עסקית שונים, מנדל"ן ועד הייטק. הצעירים בהם העמותה תומכת מאופיינים על ידי שלושה קריטריונים מרכזיים: הוכחת המצוינות של הילד או הצעיר באמצעות חוות הדעת של מדריכים ומורים, מידה גבוהה של פוטנציאל ההצלחה שלו בתחומו ומצב כלכלי של המשפחה שאינו מאפשר את הסיוע בדרך אחרת. מי שזוכה לליווי של "לשנות חיים" זוכה לליווי צמוד ולתמיכה נדיבה. שניים הסכימו לספר לנו את סיפורם.
"התחלתי כנער שמנמן שהחליט להציב לעצמו יעד"
רועי זוארץ הוא ספורטאי טריאתלון מצטיין בן 22, יליד אילת וכיום מתגורר במכון וינגייט, שם גם עשה את שירותו הצבאי כמדריך כושר גופני. "הכרתי את 'לשנות חיים' בצבא דרך חבר ספורטאי ששמע על העמותה. התמיכה הפיננסית נדרשת לאורך כל הזמן בכל מובן. האגודה עוזרת איפה שהיא יכולה אבל מישהו צריך לשלם את השכר על האימונים, על הנסיעות לתחרויות, הביטוח, הרישום.
מדובר בסדר גודל של 1200 דולר לנסיעה אחת. אני לא מצפה שגוף אחד ייקח על עצמו את העלויות האלה. ספונסרים יש לי עבור הציוד, האביזרים, תוספי תזונה, אבל זה לא מספיק. יש לי מהם את המעטפת אבל היא לא מספיקה כדי לצבור את הניסיון ואת הניקוד הדרוש לכל ספורטאי בכמה שיותר תחרויות וכדי להשתתף באליפויות אירופה ועולם וכדי להגיע לקריטריון של השתתפות באולימפיאדת טוקיו 2020 וזה אחד היעדים וזה יהיה וואו". רועי זוכה לתמיכה מורלית אדירה מבני משפחתו והוריו הם אלה שמסייעים לו לגייס את המשאבים.
"התחלתי כנער שמנמן באילת שהחליט להציב לעצמו יעד וכשראיתי שהשמיים הם הגבול החלטתי שכסף לא יעצור אותי ואני באמת מאמין שאם אתה מאמין בעצמך, אחרים יאמינו בך וזה מה שקרה לי עם 'לשנות חיים'. אם לא הייתי מקבל את הסיוע, זה היה הרבה יותר קשה והייתי צריך לוותר על תחרויות. אבל אתה רוצה את זה, אתה תמצא את הדרך להצליח וזה המסר שלי לכל נער שיש לו כשרון ושאיפה שהוא רוצה להשקיע בו וללכת איתו עד הסוף".
"רק הכינור עולה 50 אלף יורו"
שני לוי היא נערה מחוננת בנגינה על כינור, בת 13, ממשפחה חד הורית במגדל העמק ואמה, אסיה, מספרת: "שני מנגנת מגיל 3 ועד היום הגיעה לרמה מאד גבוהה. לפני שלוש שנים התחלנו לנסוע לפסטיבלים אבל ההשתתפות יכולה להגיע ל-10,000 ₪ רק לשבוע אחד. אם הייתי יכולה לתמוך בכשרון של שני הייתי זקוקה לעוד משכורת ואני עובדת ובעצמי מורה למוזיקה ופסנתרנית, אבל זה רחוק מלהספיק וכאן מגיע החלק החשוב של 'לשנות חיים' שבאמת מאפשר לשני להמשיך ולהתפתח" ומסבירה: "כל דבר עולה הרבה מאד כסף. כשילד מתקדם בכישרון שלו אז אתה מחפש עבורו גם את המורים ואת המסגרות הטובים ביותר. רק הכינור שלה עולה 50 אלף אירו והקשת 7,000 דולר. אבל כמה שההשקעה יותר גדולה בלימודים ככה גם התוצאות ושני מאד אוהבת את הכינור ואת המוסיקה, היא נערה מאד חרוצה ומאד משקיענית".
"אבל אפילו אם היא נוסעת פעם בשבוע לאקדמיה למוזיקה בירושלים זה כסף, שלא לדבר על הופעה ברסיטלים בחו"ל. אני מאד מתרגשת שאחרים מכירים בכשרון שלה ועוזרים לה". ב-11 במאי תופיע שני כסולנית במרכז לאמנויות הבמה בהרצליה כשתנגן עם התזמורת הסימפונית של אשדוד את הקונצ'רטו של מנדלסון לכינור ותזמורת, וזאת לא תהיה הפעם הראשונה שהיא מופיעה עם תזמורת. אסיה, כמו כל אמא, רוצה עבור שני את הטוב ביותר: "היא ילדה טובת לב ומגיע לה שהיא תצליח לממש את מלוא הכישרון שלה".
"אנחנו נכנסים לוואקום על מנת לסייע כלכלית"
טלי קרושבסקי, מנהלת העמותה, מספרת: "דירקטוריון העמותה מורכב מאנשי עסקים שאף שחשיפתם יכולה לקדם את המוניטין שלהם ושל עסקיהם, הם בוחרים לשמור על פרטיותם באמת משום שכל מטרתם היא לעשות טוב לחברה ללא תמורה. אני קוראת להם סוג של צדיקים כי נתינה ללא תמורה היא נתינה נטו. הם מאד מאמינים בלתת את היכולת לצעירים שבאים מבתים בהם אין את היכולת לתמוך כלכלית בפיתוח הכישרון שלהם".
"החלטנו לחשוף את פעילותה של העמותה כי למייסדים ישנה מטרה להגיע ליותר צעירים. כדי שאם יש הורים, מורים ומדריכים שיודעים על ילדים, בני נוער, סטודנטים וצעירים שבאמת כדי לממש את מלוא הכשרון והפוטנציאל הגלומים בהם נדרשת להם רק עוד התמיכה הפיננסית הזאת" אומרת קרושבסקי שהיא לבדה מהווה ב"לשנות חיים" את הזרוע הביצועית של המייסדים, מאתרת ונפגשת עם הצעירים ומעבירה את המלצתה באשר לצורך שלהם בסיוע כלכלי.
"חשוב לנו שידעו שהעמותה קיימת ומורכבת מאנשים שבאמת רוצים לסייע. היום למשל אנחנו מסייעים לאור, נער שוחר שחמט שכבר נמצא במסגרת של מחוננים אבל כדי להגיע לרמה בינלאומית גבוהה הוא רוצה וגם יכול להשתתף בתחרויות בינלאומיות ובשביל זה הוא מסתייע בנו. אנחנו נכנסים לואקום, כשאין מקום אחר לפנות אליו וכל המאמצים מול מוסדות, אגודות וספונסרים מוצו כבר. והוואקום קיים.
"אנחנו עוקבים אחרי ההצלחות של הצעירים שאנחנו תומכים בהם והסיפוק גדול מאד. המייסדים מעורבים ומעודכנים בכל אחת מהמלגות שאנחנו מעניקים וזה מאד חשוב להם. ההצלחה לא שייכת לבעלי אמצעים בלבד ואנחנו מזמינים את מי שעונה על הקריטריונים לפנות אלינו באתר ובעמוד הפייסבוק של 'לשנות חיים'".