"אני לא בטוח שהדבר הכי דחוף של הכנסת עכשיו זה לחקור מה היה עם פישמן (איש העסקים שפשט את הרגל - י"ש) וטייקונים אחרים אצל הבנקים והמוסדיים לפני 15־20 שנה. חשוב לבדוק את זה, אבל אני לא בטוח שתשעה חברי כנסת צריכים לעסוק בכך, בשעה שזמנם היקר צריך היה להיות מוקדש לדברים פרודוקטיביים". כך אמר בסוף השבוע יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים עו"ד עודד ערן, שנאם בכנס לשכת רואי החשבון באילת.



ערן, שהגיב לראשונה בפומבי על הקמת ועדת החקירה בכנסת בסוגיית מתן אשראי לטייקונים, אמר עוד "אני בעד שיבדקו את כל הדברים, גם אם קרו לפני


15־20 שנה, אבל הלוואי שבאותה מידת של רצינות יתייחסו בפגרת הכנסת לנושאים כמו הבנקאות לאן, איך אפשר לשנות את החקיקה כך שתתאים את עצמה לאתגרים של העולם הפיננסי, ואיך ישראל משתלבת בכך", הוסיף היו"ר.



בנאומו החמיא ערן למפקחת על הבנקים, חדווה בר: "אנחנו לא מקטרים על המפקחת. מכל הרגולטורים היא אחת הטובות ולא אחת הגרועות. אבל אני כן חושב שהחקיקה והרגולציה לא מביאה מספיק בחשבון שיקולים עסקיים וכלכליים. יש עודף פופוליזם. אני מקווה שהמטוטלת תזוז למרכז. צריך להביא בחשבון במכלול השיקולים את ההנחה כי הבנקים עושים גם דברים טובים והם לא תמיד רעים".



כשהתבקש לתת דוגמה למקרה של פופוליזם בענף, השיב, "חלק מהאבסורד נוגע למבקר הפנים בחברות גדולות. אחת הדרישות כיום היא לחשוף לעיני כל את דוחות ביקורת הפנים. אם בסופו של דבר זה יהיה המצב, זה יעשה רק רע, ולא רק בגלל המידע שייחשף". יו"ר הבנק הדגיש כי לדעתו, הדבר יפגע בתפקוד גופי הביקורת בבנק או בכל מוסד אחר. אם מבקר פנים רוצה להצביע על כשלים וזה בעצם התפקיד שלו, במקום לטפל בכך בצורה עניינית, ואפילו חמורה, הוא יהיה חייב לקרוא מחדש את הדוח של עצמו בעיניים של העיתונאי. זה הרס ביקורת הפנים שיש לה תפקיד חשוב". ערן הזהיר כי תופעה זו עלולה להתבטא גם בחשיפת דוחות ביקורת של בנק ישראל. "בנק ישראל עוסק בצורה מאוד מקצועית בביקורת, ואני חושש מהיום שאותו אדם בבנק ישראל יכתוב את דוח הביקורת שלו לעיתונאי. זה יהיה סוף הביקורת".



פישמן. "אני לא בטוח שהדבר הכי דחוף של הכנסת עכשיו זה לחקור מה היה איתו". צילום: אריק סולטן
פישמן. "אני לא בטוח שהדבר הכי דחוף של הכנסת עכשיו זה לחקור מה היה איתו". צילום: אריק סולטן



בשלב מסוים בנאומו, התבקש ערן לחוות את דעתו על מטבע הלשון שטבע המשפטן המפורסם לואיס ברנדייס, שלימים מונה לשופט בבית המשפט העליון בארה"ב, כאשר אמר בשנת 1914, "אור השמש מחטא הכל". אכן, השיב ערן, אור השמש מחטא "אבל יש דברים כמו נושאים ביטחוניים שצריכים להיות רחוקים מהעין הציבורית. הרי לא יעלה על הדבר לערוך פרוטוקולים ציבוריים על דיוני המטכ"ל". עוד הסביר כי המושג דמוקרטיה אין משמעו פפוליזם, וכי העם לא אמור לנהל את ענייני היומיום של המדינה, אבל "זה בדיוק מה שיקרה ברגע שיאפשרו לציבור לקרוא דוחות ביקורת. תארו לעצמכם שדוחות מס הכנסה יהיו חשופים. זה סוף הדמוקרטיה וזה סוף הממשל".



חלק מנאומו של ערן נסב סביב תוכניות הפעולה של בנק הפועלים בחו"ל: "הסיבה שבנקים בעולם מתכנסים למדינות האם, קשורה לנושאים של הלבנות הון ורגולציה והניסיון להטיל פיקוח. ארה"ב מובילה והבנקים הישראלים נמצאים בסכנה - בכך הם אלה שסובלים מנושאים אלה. הנטייה שלנו להצטמצם נבעה מהכבדת הרגולציה והלבנת הון. הבנקים הישראליים - חוץ מהבנק שלנו - סגרו בשוויץ. סגרנו פעילות בדרום אמריקה, ואין לנו פעילות שקשורה לרוסיה. בארה"ב זיהינו שוק 'מידל מרקט' לעסקים קטנים ובינוניים, ושם נפתח שוק ספציפי".



לדבריו של ערן, "כבר הודענו על כך שאנחנו רוצים להגביר פעילות בניו יורק באמצעות קניית בנק או דרך גידול אורגני מבפנים". בשלב זה, הוזכר כי רק בשבוע שעבר ביקר בישראל מנכ"ל הבנק ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון. ערן סיפר על שיחה שניהל עם האחרון במהלך הביקור: "המנכ"ל סיפר כי בארה"ב, הבנק שבניהולו כפוף ל־250 רגולטורים. זה מאוד קשה וצריך להפעיל תוכנה מיוחדת כדי לנהל קשר עם 250 רגולטורים. דיימון מזועזע מהמצב. הוא רחוק מלהתלהב מטראמפ, אבל הוא סבור שהמטוטלת הרגולטורית תזוז למרכז. כדי להדגים את עודף הרגולציה, דיימון סיפר לנו על 200 מבחני קיצון שנערכים מדי שבוע כדי לבחון את השפעתם על הרווח וההון".