סוף שבוע שחור עבר על חברת טבע ועל בעלי המניות בה, בעקבות החלטת חברת הדירוג הבינלאומית S&P להוריד את דירוג איגרות החוב של טבע מיציב לשלילי. הדירוג עצמו נותר ללא שינוי ועומד על BBB מינוס, אולם אם תימשך המגמה, דירוג האיגרות של טבע יירד לרמה C והן יכונו "איגרות זבל". במצב זה ייאלצו הגופים המוסדיים להיפטר בכל מחיר מאיגרות החוב.
על רקע זה נרשמו בחודשים האחרונים ירידות חדות במחיר איגרות החוב ועלייה בשיעורי התשואה. המלווים, ובראשם בנקים ובתי ההשקעות, עלולים לדרוש חיזוק ביטחונות או פירעון מואץ של החובות. האכזבה המחודשת ממצב טבע נובעת כאמור מפרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2017 ומהעדכון כלפי מטה של תחזית המכירות (מ־23 מיליארד דולר ל־22 מיליארד דולר - י"ש) וירידה של יותר מחצי דולר ברווח למניה.
העדכון כלפי מטה נעשה לנוכח התחזיות להחרפת התחרות בשוק הגנרי בארה"ב ולפגיעה נוספת במכירות הקופקסון, תרופת הדגל של החברה. המשקיעים חוששים לקיומה של טבע והאפשרות להסדר חוב כבר לא נשללת לחלוטין.
הבעיה העיקרית: היעדר נזילות
הבעיה העיקרית הנוכחית של טבע היא בעיית הנזילות, או ליתר דיוק היעדר הנזילות. מצבת החובות של החברה מסתכמת כעת ב־34.5 מיליארד דולר. במקביל לתוצאות דיווחה טבע על הפחתת תזרים המזומנים שלה ב־1.3 מיליארד דולר.
יש לציין כי הנהלת טבע הצליחה לדחות את פירעון החובות בכמה שנים. החברה תצטרך לפרוע בעשור הקרוב חוב של 17 מיליארד דולר, מתוכו, יותר מ־5 מיליארד במהלך השנה הבאה. אלא שהמצב הנוכחי עלול לדחוק בלווים לדרוש את הקדמת הפירעונות. הרי גם להם יש אחריות כלפי בעלי המניות.
על רקע זה ההנהלה הזמנית, בראשות יצחק פטרבורג, כבר נקטה כמה פעולות ובוצע מימוש נכסים בסכום הנאמד ב־3 מיליארד דולר. נוסף לכך הפחיתה החברה את חלוקת הדיווידנד לבעלי המניות לרמה של 0.75 דולר למניה.
אלא שחלק מהמשקיעים הפסיקו להאמין באפשרות להצלת החברה. ביום חמישי האחרון צללו מניות טבע ב־20% והשלימו, מאז פרסום דוחות הרבעון הקודם, צלילה של 60%. ביום שישי האחרון נרשם בוול סטריט תיקון סמלי של 1.5% בשער המניה.
לחץ אפשרי נוסף על מניות החברה נוצר בעקבות הודעת אלרגן (בעלת המניות הגדולה בטבע, המחזיקה בכ־10% ממנה - י"ש) על כוונתה למכור את אחזקותיה. יש לציין כי מניות טבע שבידי אלרגן היו חסומות עד לפני כמה חודשים. לו הייתה ממהרת למכור ולחתוך הפסדים כבר אז, היא היה מונעת הפסד נוסף של מאות מיליוני דולרים.
על רקע כל אלה ניצב קאר שולץ, המנכ"ל החדש של טבע, בפני משימה בלתי אפשרית. עיני כולם נשואות אליו שיושיע. מעמדו וקשריו בשוק התרופות הבינלאומי עשוי להעניק לו רבעון נוסף אחד בלבד, ובכל מקרה לא יותר מחודשים בודדים של ימי חסד. ייתכן שיצליח לשכנע את בעלי החוב לבצע פריסה נוספת של החובות, במסגרת הסדר חוב, שחדל, כאמור, להיות מילה גסה. יתכן שייאלץ להוביל לפעולת התייעלות מקיפה נוספת, שתחסוך בהוצאות.
ייתכן שייאלץ להיפטר במהירות דווקא מהאחזקות הרווחיות, שכן רק באמצעותן הוא יוכל לקבל מחיר סביר. במקביל הוא יצטרך לנסות ולאתר מנועי צמיחה חדשים בתעשיית התרופות. כך או אחרת, זמן רב לא נותר לו והוא חייב לפעול כבר כעת.
נשאלת השאלה האם ההשקעה במניות טבע ברמת מחיר המתקרבת ל־10 דולר למניה היא כדאית? נראה כי גם ברמת המחיר הנוכחית, ההשקעה בטבע אינה יותר מהימור. ההימור הוא לא רק על המניות, אלא על הסיכוי של המנכ"ל להצליח ולהבריא את החברה, במה שנחשב למשימה כמעט בלתי אפשרית.