"תרופות חמלה": העמותה שעוזרת לאלפי חולים שאין בידם משגת

בממוצע, בכל חמש דקות מתקבלת פנייה לאספקת תרופה יקרה, ובשנה האחרונה שווי התרופות שחולקו חינם עמד על כ־48 מיליון שקל. "בשנה האחרונה חל גידול של כ־15% במספר החולים הכרוניים שאנו מספקים להם את התרופות, ואנו צופים גידול של כ־20% נוספים בשנה הקרובה", מציין ליברמן. "נוסף על גידול במספר החולים הכרוניים שאינם יכולים לרכוש את התרופות, אנו רואים גם יותר מודעות מצד הציבור, ולכן יותר אנשים מביאים לנקודות האיסוף את התרופות שכבר אינן משמשות אותם".

עמותת "חברים לרפואה" נוסדה בשנת ב־2003 על ידי הרב יחיאל לנדמן ז"ל וברוך ליברמן המשמש כיום כמנכ"ל העמותה, במטרה לסייע לחולים שנופלים בין הכיסאות ונזקקים לתרופות ולטיפולים יקרים. בשנים האחרונות הרחיבה העמותה, שבין מוביליה איציק לבל, את פעילותה והייתה לתקווה של אלפי חולים ברחבי הארץ.
 

מהמרכז הלוגיסטי והמשרדים, הפועלים ללא ליאות ברחוב שמואל הנביא בבני ברק, מספקת העמותה מדי חודש תרופות לכ־4,500 חולים כרוניים ברחבי הארץ. נוסף על כך, מסופקות במבצעים מורכבים תרופות שאינן כלולות בסל התרופות ושעלות כל אחת מהן היא עשרות אלפי שקלים בחודש, למאות חולי סרטן. "אנו במרוץ נגד הזמן להצלת חיים", אומר ליברמן.

ביקרתי בבית המרקחת הגדול שמפעילים 21 רוקחים מתנדבים במרכז "חברים לרפואה" בבני ברק. "הרוקחים בודקים קודם כל את תאריך התפוגה של התרופות, וכן אם הקופסאות נפתחו", מסביר ליברמן. "מה שפג תוקף או נפתח נשלח להשמדה ירוקה". לאחר המיון הראשוני מאוחסנות קופסאות התרופות, חלקן בלויות, בבית המרקחת הגדול במרכז הלוגיסטי. בשלב השני בתהליך המיון מקבל צוות רוקחים מתנדבים נוסף את המרשמים הרפואיים ומכין את התרופות למשלוח לחולים הנזקקים. לכל מרשם ממוחשב מוצמדות קופסאות התרופות היקרות. 

"הקמנו רשת של כ־600 נקודות איסוף לתרופות יד שנייה המיועדות לחולים כרוניים", מסביר ליברמן. העבודה מתבצעת במהירות ובמקצועיות, ממש בסרט נע. בצד אחד ממיינים רוקחים את השקיות והקרטונים עם התרופות שזורמות ללא הרף מרחבי הארץ, ובצד השני מכינים רוקחים את המשלוחים.

ליברמן מוסיף ומספר על מצוקת הנזקקים לתרופות מצילות החיים: "המדינה קבעה שתקרת התשלום לתרופות לחולים כרוניים תעמוד על כ־350 שקל בחודש, או כ־1,150 שקל לרבעון, אבל אלפי חולים אינם מסוגלים לממן גם את הסכום הזה, ולעתים הם נאלצים לבחור בין אוכל לתרופות. מדובר בעיקר בחולים מהגיל השלישי ובאמהות חד־הוריות, אך גם במשפחות עם ילדים. המצוקה חוצה מגזרים. אנו מסייעים לחילונים, לדתיים, לחרדים ולבני כל הדתות, שהמשותף להם הוא היעדר יכולת לממן את התרופות שמסייעות להם לשרוד.

"אנחנו מקבלים מדי יום מנקודות האיסוף כ־5,000 קופסאות עם תרופות לחולים כרוניים, הסובלים ממחלות כמו סכרת, לחץ דם וכולסטרול". במאות נקודות האיסוף בכל רחבי הארץ, חלקן במבנים של גופים מוסדיים (למשל עמותת מטב וסניפים של בנק מזרחי טפחות), נערמות התרופות שהביאו אנשים שכבר אינם נזקקים להן.

"במקום לזרוק אותן לפח, מביאים את התרופות לנקודות האיסוף", מסביר ליברמן. "אנחנו מבצעים איסוף בתדירות גבוהה ככל האפשר כדי לעמוד בביקושים". הסיבות להבאת התרופות לנקודות האיסוף מגוונות, ובהן חולים שרופאיהם החליפו את הטיפול התרופתי שרשמו להם, חולים כרוניים שהחלימו ומשפחות שיקיריהן המטופלים בתרופות המבוקשות הלכו לעולמם. על פי ההערכות, מיליוני קופסאות תרופות בשווי מוערך של יותר מ־300 מיליון שקל בשנה, עלולות להיזרק לפח וליצור, נוסף על הבזבוז המשווע, מפגע סביבתי חמור. "שרידים של תרופות החודרים לקרקע עלולים לפגוע במי התהום", מזהיר ליברמן. 

יש מספיק מודעות ציבורית לאפשרות לתרום את התרופות במקום להשליכן לפח?

"אנחנו כל הזמן פועלים להגברת המודעות, ורואים גם תוצאות. יותר ויותר אנשים ערים לכך שהתרופות שכבר לא משמשות אותם או את בן משפחתם, יכולות לסייע לאחרים".

מי זכאי לקבל את התרופות?

"התרופות לחולים הכרוניים מסופקות על פי מרשם רפואי והמלצה של עובד סוציאלי במחלקות הרווחה ברשויות".

איך מתבצעת החלוקה לחולים הנזקקים?

"השאיפה היא להגיע לביתו של כל חולה וחולה. אנחנו מנסים כל העת לגייס עוד ועוד שליחים. יש לנו מחסור דווקא במתנדבים לשינוע, וכולנו עושים הכל כדי להתגבר על המחסור הזה ולספק לכל חולה את התרופות שעשויות להציל את חייו". בעת הביקור במרכז הלוגיסטי של העמותה, נכנסה למקום מטפלת בחולה כרונית מחולון. "אני מגיעה לכאן פעם בחודש ומקבלת את התרופות שממש מצילות אותה", סיפרה המטפלת. "היא בת 87 ודלת אמצעים. בזכות התרופות האלה היא מצליחה להמשיך הלאה. עושים כאן מצווה גדולה".

גרציה, שבמשך שנים ארוכות הייתה אחות בבית החולים איכילוב בתל אביב, מגיעה למרכז הלוגיסטי כדי לסייע במיון התרופות. "זה מקום מצוין להתנדבות, שנותן סיפוק גדול", היא אומרת. חנה, המגיעה מבקעת אונו, החלה להתנדב בעמותה בעקבות מות בעלה. "כשבעלי, שהיה חולה כרוני, נפטר, באו לקחת מביתי את התרופות, וככה נוצר הקשר", היא מספרת.

אפרים, שפרש לגמלאות לאחר שנות עבודה ארוכות כרוקח בקופת חולים לאומית, מגיע לבני ברק מחדרה. "כואב לי שישנם אנשים שלא יכולים לרכוש תרופות, ואני כאן כדי לסייע בהתנדבות", הוא אומר.

"יש לי הרבה ביקורת על כך, אבל אני מתמקד בסיוע שאני יכול לתת".

איציק קאופמן, מנהל בית המרקחת, מתנדב כאן כבר שנים. "התחלתי כאן כמתנדב בשירות לאומי ונשארתי", הוא מספר. "יש כאן המון סיפוק של עשייה ונתינה". נוסף על בית המרקחת המספק את התרופות לחולים הכרוניים, מפעילים ב"חברים לרפואה" את מרכז ניתוב התרופות למאות חולי סרטן. התרופות היקרות ומצילות החיים, שעלות כל אחת מהן עשרות אלפי שקלים בחודש ואף יותר, אינן כלולות בסל התרופות או במתווה שנקבע. כזהו למשל המקרה של תרופה שההתוויה שלה היא לטיפול בסרטן הריאות, אולם משהומלצה על ידי אונקולוג לטיפול בחולה שהתגלה גידול ממאיר בראשו, היא לא תסובסד על ידי המדינה, והחולה ייאלץ לשלם עבורה עשרות אלפי שקלים בחודש.

כ־450 חולי סרטן זוכים לקבל את התרופות היקרות. "גם אנשים מבוססים אינם יכולים לרכוש מדי חודש תרופות בעשרות אלפי שקלים. אנחנו מסייעים לכל השכבות והמגזרים ועובדים בשירות החולים", מספר הרוקח האחראי, אלי סרברניק. "אלו תרופות חמלה", מוסיף ליברמן. נוסף על איסוף תרופות מהציבור, נעשות פניות ליצרניות וליבואניות התרופות היקרות בבקשה לקבל לתקופה מסוימת את התרופות היקרות ללא תשלום או בהנחה ניכרת.

"לעתים אנו יכולים לספק את התרופות רק לכמה חודשים, ולכן חשוב לפעול להמשכיות, כדי שהחולה ימשיך לקבל את התרופה שעשויה להציל את חייו", מסביר ליברמן. ב"חברים לרפואה" לא מסתפקים בכך ומסייעים לחולים לערער על החלטת קופות החולים לדחות את בקשתם למימון התרופה היקרה. במקרים שבהם אין אפשרות לספק את התרופות, העמותה מעמידה לרשות החולים מחלקה המתמחה במיצוי זכויותיהם.

"יש לנו רשימה המתנה לקבלת חלק מהתרופות, והמטרה היא לפעול בכל האמצעים כדי שהחולה יקבל את התרופה שהוא נזקק לה", מספר ליברמן. "אנו כל הזמן במרוץ נגד השעון. כל שיחת טלפון שאנו מקבלים היא פיקוח נפש. השם שנתנו למחלקה המספקת את התרופות היקרות לחולי הסרטן הוא 'מחלקת האור'. התרופה עשויה להפוך למצילת חיים.