מספר גורמים כלליים וגם נקודתיים חברו אתמול יחדיו ויצרו את הנסיבות "המושלמות" למפולת שחוותה הבורסה לני"ע. זה היה יום המסחר הקשה ביותר בשבע השנים האחרונות. המפולת הובילה לאובדן של כ־35 מיליארד שקל מכספי המשקיעים בשוק המניות, שנוספו ל־50 מיליארד שקל שאיבדו מתחילת דצמבר. בחודש האחרון לבדו איבד שוק המניות 11% מערכו.
ישנה אמרה עתיקת היומין, "כאשר ארה"ב מתעטשת העולם כולו מצטנן". אתמול אמרה זו הוכחה כנכונה יותר מתמיד, לפחות בבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב. ארה"ב "הצטננה" בגלל מספר סיבות, ובראשן משבר האמון בין המערכת הפיננסית לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. במסגרת אותו משבר, פורסמו בימים האחרונים דיווחים על כוונתו של טראמפ לפטר את הנגיד ג'רום פאואל, על רקע אי האמון בנושא מדיניות הריבית. בשבוע שעבר הועלתה הריבית בארה"ב ב־0.25% למרות הלחצים העצומים של טראמפ. לכך יש להוסיף צמצום הדרגתי בנזילות של הבנקים והפדרל ריזרב לשווקים. החשש של המשקיעים הוא לא רק מעצם העלאת הריבית אלא גם ביחס למה שצפוי בהמשך הדרך. ניתן להוסיף לכך גם את משבר האמון החריף בין טראמפ לקונגרס שמסרב לתקצב את בניית החומה בגבול מקסיקו - מה שהוביל להשבתת הממשל. כל הסיבות הללו גרמו לפרשנים להעריך כי בהחלט תיתכן האטה בכלכלת ארה"ב, שעלולה לגרום לפגיעה בסחר העולמי.
למרות נתונים אלו, שמבהירים מדוע נרשמו ירידות חדות במחירי הנפט ובדולר אצלנו, למפולת בבורסה לני"ע תרמו אירועים אחרים באופן נקודתי. מניות פריגו צנחו ב־29% בגלל שומת מס לחברה שהתקבלה באירלנד בסכום עתק של 1.8 מיליארד דולר ונפילתה של טבע ב־8% בגלל הסתבכותה בארה"ב. מניות הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי ודיסקונט) ריכזו את מחזורי המסחר הגדולים בגלל מכירות של קרנות נאמנות. אלה חיפשו נזילות בכל מחיר לאחר שהציבור פדה קרנות ביותר ממיליארד שקל. המניות נרכשו על ידי ציידי מציאות.
המיני־מפולת אתמול אינה עומדת בפני עצמה, שכן ירידות השערים בבורסה נמשכות בפועל מתחילת חודש דצמבר, במקביל לירידות בבורסות בעולם. מדד ת"א 125 ירד מתחילת דצמבר בשיעור מצטבר של 6.3%, וזאת מבלי להביא בחשבון ירידה נוספת של 4.6% מאתמול.
ירידות השערים משפיעות על שווי תיק הנכסים הפיננסים, אף שמדובר בחוסכים סולידיים משוק המניות שאינם משקיעים במישרין בבורסה. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות עלולות לאבד בדצמבר יותר מ־2.5% מערכן. התשואה הממוצעת עד סוף נובמבר הייתה 1.8%. גם הגופים הפיננסיים המובילים שמושפעים ממצב הבורסה, ובראשם חברות הביטוח והבנקים, יספגו הפסדי השקעות, שיבואו לידי ביטוי בדוחותיהם הכספיים לרבעון האחרון של 2018.
לכל התוהו ובוהו הזה נכנס היום רשמית לתפקידו החדש בתור נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. היום הוא יתייצב לטקס ההשבעה בפני נשיא המדינה ראובן ריבלין, לאחר שבשבוע שעבר זומן לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. פרופ' ירון אמור לקבל כבר ב־6 בינואר את החלטת הריבית הראשונה שלו. על פי כל ההערכות ולנוכח אי־הוודאות העצומה בשווקים, ככל הנראה פרופ' ירון לא יעז בהחלטתו הראשונה להעלות את הריבית. נזכיר כי הריבית הועלתה בחודש שעבר ל־0.25% על ידי נדין טרכטנברג, ממלאת מקומו.
בנק ישראל פרסם אתמול את דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2018, המאושש בין השאר את הסיבות לירידות בבורסות. "ההתפתחויות בסביבה העולמית מעידות על עלייה בסיכונים לכלכלה העולמית, ובעקיפין גם לכלכלת ישראל", נכתב בדוח. עוד צוין כי מחזורי המסחר בבורסה הינם נמוכים בהשוואה בינלאומית, וסיכוני הנזילות נוטים לעלות עקב התגברות ההשקעות הפאסיביות. בדוח משוגרת אזהרה מגידול ברמת הסיכון בנכסים הפיננסיים (במיוחד אגרות החוב). ההסבר הינו פשוט - צמצום ההרחבות המוניטריות בארה"ב, שכבר החל, עלול להעצים את הירידות באגרות החוב, שכבר החלו לרדת, ובהמשך עלול להביא להאטה במשק.