גל העלייה הצפוי יזריק אנרגיות למשק, אבל איפה נשכן את העולים?

כאשר הסתובבתי ברחובות בואנוס איירס בשנת 2002, בשיא המשבר הכלכלי, בעת שארגנטינה פשטה את הרגל והפסיקה לכבד את חובותיה, שמתי לב לתופעה מוזרה: מעטים עצרו ברמזור אדום. אם מישהו עצר בכלל מסיבה כלשהי, הוא הסתכן בכך שקבוצה של פורעי חוק תוציאו ממכוניתו, תזרוק אותו ותיסע ברכב שלו. 
 

כל בנייני הבנקים בבירה היו מוקפים חומות מאולתרות. הציבור הזועם שבר את קירות הזכוכית של הבנקים, ניתץ והרס כל דבר שנראה לו כשייך למערכת הבנקאית שהונתה אותו. הציבור המושפל כעס על שהלאימו את רכושו. פשוט מאוד, לילה אחד הלאימה הממשלה שני שלישים משווי הנכסים הבנקאיים. 

מי שלא היה בכוחם לזעום, בעיקר מהגרי עבודה מפרגוואי ומהגרים ממוצא אינדיאני ממדינות שכנות, עסקו באיסוף אובססיבי של קרטונים וניירות שנזרקו לרחובות. ממש ניקו את העיר. משאיות בכל פינה שקלו את הלקט היומי של האומללים ושילמו להם מעט פזו עבור החומר לגריסה ומחזור. 
 

באותה עת השתמשו היהודים ב"תעודת הביטוח" שלהם, קרי מדינת ישראל. בשנת 2002 עלו ארצה 6,000 יהודים מארגנטינה, ובתוך כמה שנים הגיע מספר העולים מהמדינה שנקלעה למשבר לכ־10,000. אלה מהגרי רמת חיים, לא מהגרים הבאים לישראל עקב כמיהה ציונית אליה או ממניעים דתיים. פשוט מאוד: כשרע, אורזים ובאים לישראל. מטבע הדברים, לאחר שהמצב בארגנטינה התייצב שבו חלק מהעולים לארץ מוצאם. 
 

הבעיה היא שהמשק הארגנטינאי "מכור" לקריסות, הן כבר הפכו למעין ריטואל. בימים אלה ממש המשק הארגנטינאי קורס פעם נוספת. הסיכוי לחדלות פירעון של איגרות חוב ארגנטינאי לשנה הקרובה עומד על 55%, ולחמש שנים - על כ־83%. הפזו הארגנטינאי קרס.
 

לא זו בלבד, יש גם חשש כי כריסטינה קירשנר - הנשיאה לשעבר המושחתת, הפרוניסטית, שאף בעלה שהלך לעולמו היה נשיא לפניה - תעלה לשלטון בבחירות הבאות, שייערכו ב־27 באוקטובר. למעשה היא מתמודדת על תפקיד סגן הנשיא, והמועמד לנשיאות הוא אלברטו פרננדז. ואולם ברור לכל שהיא זו שתנהל בפועל את המדינה. המשקיעים כבר בפאניקה. ביום שני בשבוע שחלף קרסו שערי המניות ביום אחד ב־48% במונחי דולר אמריקאיים - הקריסה המרבית מאז 1950.
 

הנשיא הפרו־מערבי מאוריסיו מאקרי, שכשל בבחירות האזוריות, הורה לפתוח בחקירת הפיגוע האיראני בבית הקהילה היהודית ב־1994, שגבה את חייהם של 85 בני אדם. עתה הוא עלול להעביר את השלטון לידיה של הנשיאה לשעבר קירשנר. החוקר המיוחד אלברטו ניסמן, שנרצח כמה שעות לפני הגשת דוח בנושא הפיגוע, מצא כי קירשנר טייחה בעת כהונתה ממצאים שהצביעו על מעורבות איראן וחיזבאללה. לפי החשד היא עשתה זאת תמורת הסכמי סחר עם טהרן.
 

כעת שוב גוברים הסיכויים כי בסוף השנה ובשנה הבאה יחל זרם מחודש של יהודים ארגנטינאים שיבקשו לעלות ארצה. מדובר בקהילה בעלת יתרונות רבים. רוב היהודים במדינה, כ־220 אלף, דוברים עברית היטב. יש להם בדרך כלל הון מחוץ לארגנטינה, בעיקר בפלורידה, ולרבים מהם קרובי משפחה בישראל. 
 

הפעם - אולי בניגוד לתקופות משבר אחרות - אין הרבה חלופות ליהודים, שכן מרבית העולם במשבר כלכלי. לכן אפשר לצפות כי כמה אלפים או אפילו רבבה של יהודים מארגנטינה יעלו ארצה בשנה הקרובה. בשנתיים האחרונות עלו משם רק 533 יהודים. בינתיים הם עדיין מחכים לתוצאות הבחירות בסוף אוקטובר. זה גם המקום להזכיר כי הקהילה היהודית התגבשה בארגנטינה באמצע המאה ה־19, לאחר שיהודים רבים ברחו מהפוגרומים ברוסיה. עכשיו הם יברחו שוב בגלל חוסר הביטחון בארגנטינה. המנוסה נמשכת.

אפשרויות קורצות
 

באוקראינה - שם ביקר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לקושש קולות לקראת הבחירות - אין כרגע אנטישמיות גלויה. ואולם מסורת של אנטישמיות ופרעות יש בה כבר מאות שנים. המצב הכלכלי באוקראינה בכי רע, והיהודים ובני זוגם, לעתים לא יהודים, מוצאים כי הארץ המובטחת תיטיב עמם. באוקראינה מתגוררים כ־100 אלף יהודים, ויש הטוענים כי מספרם כפול ומשולש. אשתקד עלו משם 6,355 יהודים מתוך 26,357 עולים בסך הכל. בתוך שנתיים עלו מאוקראינה כ־13,400 נפש. 
 

מבחינה כלכלית אין בכלל מקום להשוות בין ישראל לאוקראינה. התוצר לנפש בישראל מתקרב ל־42 אלף דולר, ואילו באוקראינה הוא מסתכם בכ־3,100 דולר בלבד. אפילו אם מביאים בחשבון שהוצאות המחייה באוקראינה נמוכות ב־60% מבישראל ושכר הדירה נמוך בשני שלישים - האפשרויות הפתוחות לפני העולים מאוקראינה הן מופלגות. עם החריצות המדהימה וההשכלה שהם אוצרים, בתוך דור אחד הם יכולים לעשות רבות למשפחותיהם וגם עבור ישראל. 
 

ומאוקראינה לשכנתה הגדולה, רוסיה. הסנקציות שהטילו ארה"ב ואירופה על רוסיה מאז פלשה לחצי האי קרים, הביאו להידרדרות במצבה הכלכלי. רמת החיים ברוסיה בירידה. התוצר לנפש מסתכם בפחות מ־11 אלף דולר, רובו תלוי במחירי הנפט, ורוב העושר מרוכז במוסקבה. עלות הוצאות המחיה נמוכה ב־54% בהשוואה לארץ, ועלות שכר הדירה נמוכה ב־64%. להרבה יהודים יש עבודה, והם בדרך כלל בעלי השכלה גבוהה. ובכל זאת, ישראל מבטיחה יותר, וככל שעיצומי המערב מקשים על רוסיה, כך יחליטו עוד ועוד מהגרי רמת חיים כי הגיעה העת לעלות ארצה.
 

אשתקד עלו לישראל מרוסיה עוד 10,460 נפש, בהשוואה ל־7,135 בשנת 2017. הזרם גובר. ישראל, שבה היצע אדיר של אפשרויות תעסוקה, קורצת לרוסים. רבים מהם מחליטים לעלות אחרי עבודת הכנה. הם מגיעים קודם כתיירים ומחליפים רשמים עם קרובי משפחתם שהתבססו כאן היטב.

גם מדינות מערב אירופה החלו לדדות לאחרונה, אפילו גרמניה. הנהירה לברלין נפסקה וכבר יש מי ששבים ממנה. העלייה מצרפת נמשכת. בשנת 2018 עלו משם 2,415 נפש, בהשוואה ל־3,157 בשנת 2017. רוב העולים משכילים, בעלי מקצוע ורכוש. הם אינם חסרי ביטחון כלכלי; הם מגיעים בעיקר בגלל התגברות האנטישמיות וממניעים דתיים. 

צמיחה מתמשכת
 

המשברים הכלכליים הציפו את העולם בשנים האחרונות. זאת בשעה שישראל צומחת ללא הפסקה כבר 16 שנים. היא היחידה שצומחת בשיעור של יותר מ־3% לשנה בתקופה זו בקרב מדינות ה־OECD. זו אחת מתקופות הזהב שלה, מה שהופך אותה כיום לאטרקטיבית.
 

בחמש השנים עד 2018 הגיעו ארצה 132,100 עולים, לעומת 81,600 בחמש השנים שקדמו להן. העולים מזריקים כוח אדיר נוסף למשק הישראלי. בשנת 2018 החזיקו 68% מהם במשלח יד אקדמי, ו־74% מהעולים היו בעלי השכלה של יותר מ־13 שנות לימוד. כך ישראל זוכה להון אנושי בשווי מיליארדי דולרים - חינם אין כסף.
 

האטרקטיביות של ישראל לא נעלמה גם מעיניהם של הישראלים. מספר היורדים נטו מישראל נסוג בשנת 2017 ל־5,800, לעומת 6,300 בשנת 2016. שפל חדש מאז 2010, עת ירדו נטו 5,400. מספר היורדים נטו בשנים 2005־2007 עמד בממוצע על 11,800 לשנה. בשנת 2017 יצאו את ישראל לתקופה של יותר משנה 14,300 איש. זהו המספר הנמוך זה עשור. עוד בשנת 2008, ערב המשבר הכלכלי, עזבו את ישראל 19,100 בני אדם. בשנת 2017 חזרו לישראל 8,400 תושבים לאחר שהייה של יותר משנה בחו"ל. מספר החוזרים בשנת 2008 עמד על 10,600. הגיל החציוני של היוצאים הוא 29. הגיל החציוני של החוזרים הוא 28.4 שנים. לפי ההערכה, בחו"ל חיים כיום בין 561 אלף ל־599 אלף ישראלים.
 

לפי התחזיות, בשנת 2020 תגבר ההאטה בקצב הצמיחה העולמית ומשברים יפרצו ברחבי הגלובוס. כבר היום ניכרים קשיים בסין, מצוקה ברוסיה, הצטמקות התוצר בגרמניה, שפל בבריטניה, קיפאון באיטליה, האטה באוסטרליה, משבר במרבית אמריקה הלטינית וחששות כבדים בקוריאה הדרומית.

כל האמור, מטבע הדברים, ישפיע לרעה גם על מדינות שיכלו לעמוד בפרץ, לפי שעה. ישראל, קנדה, ארה"ב ובמידה מסוימת ספרד, הן בין היחידות שאין צופים להן משבר כלכלי או פיננסי. 
 

התוצר של ישראל עלה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 3.1%, בהשוואה ל־3.2% ברבע הראשון של השנה (בהתעלם מגביית המסים על כלי רכב, ששיבשה את הנתונים). התוצר העסקי עלה בחצי הראשון של השנה בשיעור שנתי של 4.4%. 
 

במצב עניינים זה צפויה התגברות העלייה הכלכלית לישראל. מבחינת הכדאיות הטהורה, משתלם ליהודים לנצל את חוק השבות ולעלות. עלייה חדה במספר העולים טובה כמובן למשק הישראלי. מדובר בכוח עבודה מיומן ומגוון שהמשק הישראלי זקוק לו. אלא שבצד היתרונות האמורים, הביקוש לדיור יגבר הן מצד העולים והן בשל מיעוט מספר היורדים. עתה, עם התגברות המשבר בעולם, הנטייה לרדת תפחת.

לשחרר קרקעות
 

ענף הבנייה אינו עונה על הביקוש. בארבע השנים עד לשנת 2018 החלו בבניית דירות בשיעור ממוצע של 52,800 לשנה, בשנת 2018 החלו בבניית 48,550 דירות, וברבע הראשון של השנה החלו בבנייה בקצב שנתי של 45,100. גמר הבנייה הסתכם בממוצע בארבע השנים עד לשנת 2018 ב־47,200. בשנת 2018 היה גמר הבנייה בקצב שנתי של 50,340, וברבע הראשון של השנה היה גמר הבנייה בקצב שנתי של 55,400. 
 

מספרים אלה אינם יכולים לספק את האוכלוסייה של ישראל, הגדלה בשיעור המהיר בעולם - 2% לשנה. כדי לעמוד בביקושים צריך לבנות לפחות כ־60 אלף דירות לשנה. העלייה בקצב של גמר הבנייה ברבעונים האחרונים הביאה למיתון חד בקצב עליית המחירים ואף לירידה במחירי הדירות החדשות.

מחירי הדירות עלו בחודש שבין מאי־יוני לאפריל־מאי בשיעור של 0.5%. בשנה האחרונה עלו המחירים ב־1.42%, בשנתיים - ב־1.32%, ובחמש שנים - ב־13.85%. מחירי הדירות החדשות ירדו בשנה האחרונה ב־2.4%. ב־19 החודשים האחרונים ירדו מחירי הדירות החדשות ב־4.6%. בממוצע עמד חלקן של הדירות החדשות שנמכרו בשנה האחרונה בסיוע הממשלה על 35.6% (הכוונה בעיקר לתוכנית מחיר למשתכן).
 

שר האוצר לאחר הבחירות, יהיה אשר יהיה, חייב לשחרר קרקעות לבנייה מהמלאי של רשות מקרקעי ישראל, כדי לענות על דרישות הצרכנים. זאת בנוסף לתוכנית מחיר למשתכן, שלדעתי הייתה טובה, ובזה חולק אני על מלעיזים בעלי עניין. התוכנית אפשרה מחירים זולים גם לעירוניים, מעין הטבת "בן ממשיך" שנהנו ממנה עשרות שנים במושבים ובקיבוצים. כמובן יהיה צורך לתקן את העיוות שבמתן הנחה במחיר למשתכן, שהיום היא מחושבת באחוזים מהמחיר, ולקבוע אותה במונחי שקל אבסולוטיים. 
 

הממשלה לא הצליחה לעמוד בהבטחתה להביא עשרות אלפי פועלים מסין וממדינות אחרות לעבודה בענף הבנייה. התיעוש נעשה בעצלתיים. העגורנים בני 40. ההתחדשות העירונית מספקת פתרון חלקי בלבד למצוקת הדיור. הבנייה בפריפריה גואה, גם במסגרת מחיר למשתכן. יש הטוענים כי יש עודף בפריפריה ובספר, אבל עליות המחירים בחודשים האחרונים מתרכזות דווקא במקומות אלה.
 

גל העולים הצפוי לשטוף את ישראל בסוף השנה ובשנה הבאה - עם התגברות ההאטה הכלכלית בעולם, המלווה בדרך כלל גם בגל אנטישמיות - יביא עמו ביקושים חדשים לדירות שאינן במרכז או לדירות העודפות בפריפריה, אם אומנם עודפות הן. ישראל, שבקושי מסתדרת עם הביקוש המקומי לדירות, לא תוכל לתת תשובה לגל העלייה המתקרב. מה גם שרבים מהעולים בפוטנציה, שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, יתקשו לעמוד במחירי הדיור, אפילו בפריפריה. 

הממשלה תיאלץ להושיט להם עזרה (כפי שעשתה בהצלחה נוכח גל העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת), דווקא כאשר תבקש להפחית את גירעונה התקציבי לאחר הבחירות. ואם זה ינחם את העולים החדשים: הם לפחות יוכלו לעצור ברמזור ללא חשש עם הרכב שיקנו בפטור ממס המוענק להם - בדרכם לביתם החדש בפריפריה.