ההתלקחות האחרונה ברצועת עזה בשבוע שעבר שימשה גם כעוד תזכורת עצובה למצבם של בעלי העסקים והעצמאים בישראל. מקייטרינג לאירוע שנזרק לפח ועד ביטולי מופעים ושירותים ש"אינם חיוניים" - את הפסדי יום העבודה הזה, בו חצי מדינה נשארה בבית, איש לא יחזיר למי שהמדינה דורשת ממנו לשלם, אבל לא נותנת לו דבר בתמורה.
זה לא סוד שלעצמאים בישראל נמאס להיאבק בבירוקרטיה, לקרוס תחת עול התשלומים ובסופו של דבר למצוא את עצמם רודפים אחרי ספקים, שמצפצפים על החוק ולא משלמים בזמן, מה שמכונה בקרב עצמאים: "שוטף פלוס לעולם לא".
עברת ניתוח ואתה עצמאי? ביטוח לאומי, שאתה משלם לו, והרבה, לא יחזיר לך את ימי המחלה. אם נדבר לרגע על סטטיסטיקות: כמעט 43 אלף עסקים נסגרים בכל שנה בישראל, וכשליש מבתי העסק החדשים שנפתחים לא שורדים יותר משנתיים.
אומנם כבר שמענו בעבר על התאגדויות רבות של עצמאים, שהוקמו בניסיון להיאבק יחדיו בבירוקרטיה, אבל דבר כזה נדמה שלא היה: בשבועיים האחרונים תפס תאוצה עמוד פייסבוק בשם "אני שולמן", שהספיק לאסוף יותר מ־140 אלף עוקבים, שמפרסמים מדי יום מאות פוסטים אישיים על מאבקם היומיומי של עצמאים, שכורעים תחת עול הבירוקרטיה הישראלית. הבירוקרטיה שדורשת מבעלי העסקים להפריש לעצמם פנסיה מלאה ללא עזרה, ולהעניק את כל התנאים הסוציאליים לעובדים השכירים שלהם, בעוד הם עצמם לא מקבלים כלום.
הלימבו הפוליטי
הטריגר להתפרצות הגעשית של שולמן היה הלימבו בין שתי מערכות בחירות. "אף אחד לא יודע מה קורה ואף אחד לא יודע מה יקרה", אומר אסף יששכרוב (45), בעל חברת מיתוג ומאמן עסקי ואישי, שאחראי על מיתוג הקבוצה והדברור שלה והיה בגרעין ההקמה הראשוני של "אני שולמן".
שני היזמים שעלה להם הסעיף עד שהחליטו לעשות מעשה הם אביר קרה (46), מאמן סוסים, ואיציק בנין, בעל מסעדת "יפהל'ה" בירושלים. הכל בעצם התחיל מפוסט שכתב בנין בקבוצת "מסעדנים חזקים ביחד", פוסט שעסק בעוולות בחיי היומיום של העצמאי - ומשם זה התגלגל כמו כדור שלג. "אנחנו מכירים רק שלושה שבועות", אומר יששכרוב, "וכבר אנחנו מרגישים כמו משפחה".
"מה שקרה הוא שלפני שלושה שבועות נפגשנו, איציק ואני והבנו שהסיפור הזה של העצמאים הוא לא רק בעיה של מסעדנים ובעלי עסקים, אלא של כל עצמאי באשר הוא", אומר קרה. "פתאום אתה מבין שאתה לא יכול לחיות פה עם התשלומים והבירוקרטיה הזו, שאתה חנוק. היינו 2,500 חברים בקבוצת 'שוברים את הכלים', שבעיקר דנה בעניינים של בעלי מסעדות, אבל הבנו שצריך משהו יותר גדול ושלצורך כך יש גם לשנות את השם. הרעיון לשם הגיע משולמן האופה. איציק כתב לי את זה באיזו הודעה. עניתי לו: 'גם אני שולמן' - וזה תפס".
קרה ובנין גייסו את יששכרוב וצוות גדול נוסף שעובד כולו בהתנדבות, במטרה לא להישאר בגבולות הפייסבוק. "אנחנו רוצים ליצור שיתוף פעולה בין בעלי עסקים ולהיות סוג של ההסתדרות של העצמאים. להיות גב איגודי חזק לכל מי שזקוק לנו ומקבל כתף קרה מהמדינה", אומר קרה.
יששכרוב, כתבת , "18 שנה אני בלופ המוכר של הכנסה נוספת = יותר מיסים = אני על הקשקש. אם הייתי מקבל את ימי המחלה והחופשה ב־18 שנים שאני עצמאי, היו לי שלושה מיליון שקל". אני עוברת על הפוסטים ומהטענות עולה שהמדינה, לכאורה, עושה הכל כדי לגרום לבעלי עסקים לקרוס. איך תילחמו בזה?
"תחשבי שלכל בעל עסק יש אמא ואבא ובת או בן, ועובדים שהם כמו בני משפחה, שלא תמיד יכולים לקבל את התנאים שמגיעים להם, כי אין ממה לתת. אנחנו חצי מיליון איש, שזה יכול להגיע לכמעט 20 מנדטים. אנחנו בקלות יכולים להיות המפלגה השלישית בגודלה. תחשבי כמה גדול הכוח הזה כשהוא מפעיל מכבש לחצים מבחוץ על מקבלי ההחלטות במדינה".
הכל בהתנדבות
אם למישהו מזכירה ההתאגדות הזאת את המחאה החברתית ב־2011, הוא לא טועה. אלא שהפעם, מבטיחים לי יוזמי הפרויקט, זה ייגמר אחרת.
איך אתם באמת יכולים להבטיח שזה לא ייגמר רק בשירה של שלמה ארצי? בסופו של דבר, עדיין אין פה ממשלה וגרוע מכך, ייתכן שיהיו בחירות חוזרות.
יששכרוב: "מה שאי אפשר לעשות כרגע, יחכה לרגע המתאים. אבל בינתיים יש עוד הרבה עבודה ודברים לקדם. שיהיה ברור, אנו כאן כדי להישאר. אנחנו כאן כדי להקים את ארגון הגג של העצמאים בישראל, שיהיו חברים בו כולם. 400־300 אלף העצמאים במדינה. יש לנו שיתוף פעולה בהתנדבות מלאה עם עורכי דין ויועצי מס ומערך שלם של מתנדבים, שיעזור לנו לקדם חוקים בכנסת. יש לנו מחלקת חקיקה פרלמנטרית, מחלקת מיסוי ומחלקת קריאיטיב".
ומאיפה הכסף לכל זה?
"הכסף מגיע מהשטח. כולם עובדים בהתנדבות".
סתיו שפיר ואיציק שמולי בסוף מצאו את עצמם בתוך הפוליטיקה, ואתם יודעים איך זה ישראלים, הם עכשיו איתך - אבל עוד מעט יתחילו הספקות.
קרה: "אין לנו שום רצון להיכנס לפוליטיקה כי אין בזה טעם. כשאתה נמצא בפנים, אתה הופך להיות ח"כ שכיר ושבע ושוכח מאין באת. אני אומר לך את זה באופן חד־משמעי, אי אפשר לייצג עצמאים מתוך הכנסת. אנחנו כן רוצים לשתף איתם פעולה כדי להעביר חוקים, אבל מאוד חשוב לנו להישאר בלתי משוחדים. לכן, אנחנו נשארים פה בחוץ, א־פוליטיים, בניגוד לכל הספקולציות מסביב, ככדי שנוכל באמת לתקן".
יש פניות מפוליטיקאים?
"ש פניות מכל קצות הקשת הפוליטית, אבל אנחנו דוחים את כולן. זה לא רלוונטי לנו וזה לא יהיה רלוונטי. אני חושב שהיתרון הגדול שלנו הוא בכך שאנחנו עושים את זה אחרת, גם אם אנחנו עדיין בשלבי גדילה וליטוש. הצלחנו לייצר באזז ועכשיו התפקיד שלנו הוא למנף את זה למען מטרה גדולה".
יששכרוב: "חשוב לציין שזה לא עניין פרטי, אלא עניין ציבורי. אנחנו עמותה, עמותה שקופה ,שכל מי שמצטרף אליה יוכל להיות חבר ולהשתתף בהצבעות ובהחלטות. אבל מעבר לזה, אנחנו רוצים להיות רשת הביטחון לציבור העצמאים, שתדע לתת מענה פרקטי בכל בעיה שתצוץ. אם הבנק לא יהיה איתך, ואם המדינה לא תהיה איתך, אנחנו נהיה איתך".
צריך המון כוח אדם. במבט חטוף בפייסבוק המאוד פעיל שלכם, אני כמעט שלא רואה עצמאי שאינו זקוק לאיזו שהיא עזרה בירוקרטית.
קרה: "כרגע יש לנו רק חמישים בעלי תפקידים ואנחנו עדיין לא מסוגלים לטפל בכל התלונות. עמוד הפייסבוק שלנו פעיל עד כדי כך שבעצם כל החברים בעמוד גם פעילים בו. זה לא רק נתון מטורף, זה גם מסביר עד כמה הבעיה הזאת נוגעת פה כמעט לכל אחד מהעצמאים".
ב־11.11 היה אירוע ההשקה הרשמי של האיגוד. עכשיו, כשיצאתם לאור, אני מניחה שלא יעבור זמן רב עד שהספקנים ירצו לראות צעדים משמעותיים בשטח. אז מה אתם מתכננים?
"קודם כל, מחאה מול המוסדות שמפריעים לנו לחיות בשקט וברווחה. כרגע, כאמור, אין ממשלה. אולם, כשתהיה, נדאג שישמעו אותנו. צעד נוסף שמתוכנן הוא להתחיל דווקא מול השלטון המקומי. אנחנו רוצים ליצור אמנת שירות חדשה מול המוסדות המקומיים, ליצור סביבה נגישה והוגנת עבור האזרח שולמן, לטפל בכל העוולות הבלתי נתפסות עם דו"חות עירייה לעסקים. אנחנו מבקשים שאנשים לא יסתפקו בעמוד הפייסבוק שלנו, אלא שיירשמו לעמותה, שייכנסו לאתר. יש לנו את טובי המוחות במשק הישראלי, שהתגייסו לעזור לנו בפיתוח אסטרטגיות ובתפעול. מעכשיו אני מבטיח - האזרח שולמן לא לבד".
בין הכיסאות
במהלך הראיון נזרק לחלל האוויר המונח "קפיטליזם שולמניזי". כך הם מכנים את תפיסת העולם הכלכלית שלהם. "אני בעד שוק חופשי", אומר קרה, "אני לא רוצה מהביטוח הלאומי כלום, אבל גם לא רוצה שיגבו ממני כסף. אם זה החוק ואני גם כך משלם לביטוח לאומי, אני לכל הפחות רוצה לקבל את כל ההטבות. מה שהמדינה לא מבינה היא שכל שולמן תורם. אנחנו תורמים לכלכלה הרבה יותר ממה שאנשים מבינים. בעלי העסקים הם מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. תראי כמה כוח יש לאיגודים הגדולים, להסתדרות, לבנקים. הכוח הגדול שלהם נמצא באחדותם, ולשם אנחנו שואפים להגיע".
אולי כדי להזים את השמועות הזדוניות שהחלו לרוץ בימים האחרונים, לפיהן "אני שולמן" ממומן על ידי הקרן החדשה (ויש כאלה שהרחיקו עד ה־BDS), כדאי להציץ קצת בעמוד הפייסבוק ולראות את המגוון: לצד דפני ליף, שולמנית ותיקה שהתגייסה להענקת רוח גבית למאמץ, אפשר למצוא גם את איתמר בן גביר ולידו את ארקדי דוכין, ששיתף את הקבוצה בקשיים שבהם הוא נתקל בחייו כעצמאי. "תחושת העצמאות שלי מזכירה לי עבדות", כתב. "אני מרגיש שיש בידיי גלגל שמזכיר את הגלגל של משחקי הלוטו, ויש בתוכו לא מעט מזומנים שאני מסובב מדי חודש - עד שמגיע ה־15 בחודש הבא, ונפער בתוכו חור ענק שמתחתיו בור ענק, והכסף נופל לשם ומשאיר אותי, לא הייתי אומר 'אומלל', אבל מאוד מודאג לגבי העתיד הכלכלי, גם בהיותי מוזיקאי מוערך".
בינתיים, עד שתקום ממשלה, כולנו, ולא רק השולמנים, עדיין נופלים בין הכיסאות. בין היתר מכיוון שכל מהלך אופרטיבי דורש חקיקה בפועל. לכן, בינתיים מטרתם של מקימי הארגון היא לגרום לכל בעלי העסקים, קטנים כגדולים, להצטרף. המטרה היא לעורר אצלם את האמונה שבעזרת עוצמה אפשר לעשות את השינוי גם במדינת ישראל. בינתיים, מי שחש עצמו כ'שולמן' יכול לחפש את הקבוצה בפייסבוק או להיכנס לאתר, להירשם - ובעיקר לקוות שלפחות הפעם, המחאה שמצליחה לעורר באזז גדול ברשת, תשיג גם תוצאות של ממש.