"הגענו למסקנה כי בעת הנוכחית, התערבות בשוק המטבע אפקטיבית יותר מהורדה נוספת של 0.25% בריבית. כלי הריבית עדיין רלוונטי, אבל בסביבה הנוכחית התערבות בשוק אפקטיבית יותר. קיבלנו את ההחלטה גם על סמך אינדיקציות שקיבלו משחקני שוק המטבע". כך אומר בראיון בלעדי ל"מעריב" אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים וחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל.
אביר התראיין שבוע בלבד לאחר שהנגיד פרופ' אמיר ירון הפתיע את השווקים והותיר את הריבית ללא שינוי. מאידך, בימים לאחר מכן פתח בנק ישראל את הכיס, התערב במהלך המסחר ורכש, על פי ההערכות, דולרים בהיקף של כ־1.5 מיליארד דולר. אתמול נסחר הדולר במסחר הבנקאי לפי 3.47 שקל לדולר, והיורו נסחר לפי 3.82 שקל.
מדוע החלטתם לשנות מדיניות ולהתערב דווקא בעיתוי הנוכחי?
"אנחנו שוקלים את כל הכלים העומדים לרשותו ובודקים מה מתאים יותר. התיסוף הוא אחד הגורמים שהביאו להתרחקות האינפלציה מהיעד. לא התערבנו מאז פברואר 2018 וחזרנו לשוק בסכומים הגבוהים ממאות מיליוני דולרים. השקל התייקר מתחילת השנה ב־9% מול הדולר וגם נגד סל המטבעות הרלוונטי לשווקי המסחר שלנו. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. התחזקות השקל הייתה חריגה מאוד גם ביחס למטבעות האחרים שהתחזקו בעולם".
אז אתה יכול לומר שהורדת הריבית ירדה מסדר היום, אף שבהודעה האחרונה שלכם לא שללתם הפחתה אפשרית ב־2020?
"זה שלא שאנחנו מורידים אותה לחלוטין מהשולחן. לעת הזאת, ההתערבות בשוק היא המועדפת. אנחנו מדברים עם פעילים בשוק, ואחד המסרים מהם הוא שהפחתת הריבית היא פחות אטרקטיבית מבחינת שער החליפין. מתי זה ישתנה? גם בעבר אמרנו שאם יש החמרה של המצב, נחשוב על מגוון כלים נוספים. יש לנו הרבה אורך נשימה, ולכן לא בוחנים את ההצלחה על סמך השבוע האחרון. נראה איך זה ישפיע לאורך חצי שנה ומה יהיה מרחק האינפלציה מהיעד".
האם הגבלתם את הרכישות בהיקף? יתרות המטבע נמצאות 30% מהתל"ג, וזה נחשב גבוה מאוד למדינה כישראל.
"לא. אין לנו מגבלה אפקטיבית. היתרות כאחוז מהתל"ג ירדו בשנתיים האחרונות ל־30%. תראה מה גובה היתרות במדינות כמו שווייץ או סינגפור. אנחנו לא מרגישים מצוקה ביחס לגובה היתרות. התשואה שלנו על היתרות גבוהה מעלות המק"מ, העומדת על 0.25% לשנה. זאת הסיבה שנכנסנו להשקעה במניות. זה ייתן לנו אורך נשימה. התזרים השוטף בניהול היתרות לא מעורר בעיה".
ובינתיים הספקולנטים לא נחים. אתם לא חוששים ממלחמה מולם?
"ספקולנטים זאת מילה מאוד רחבה, ואני פחות משתמש בביטוי הזה. אנחנו לא מזהים בעת הזאת מניפולציה משמעותית במט"ח, אבל כן יש לפעמים התלהבות יתר מהחדשות וזה מתבטא בשוק. למשל, זה קרה שפורסם על ההצטרפות למדד האגרות העולמי. בשוק המטבע יש הרבה מאוד שחקנים. אנחנו מזהים פעילות ספקולטיבית מצד כאלה שלא קונים מטבע כדי לסגור עסקה אמיתית, אבל זאת לא מניפולציה. בשוק המטבע אפשר לעשות ספקולציה, אבל קשה מאוד לעשות מניפולציה".
איך אתם מגיבים לטענות החוזרות ונשנות של התעשיינים על קשיי התעשייה?
"אנחנו לא מסתכלים על מגזר אחד או שניים, אלא על סך כל המשק. אנחנו מסתכלים על יעד האינפלציה ומקבלים החלטות שהן טובות לכלל המשק, אבל בהחלט לוקחים בחשבון את הטענות של כל סקטור. ברור שהמצב של התעשייה קשה יותר גם מבחינות אחרות, ולא רק שער החליפין, ואנחנו מסתכלים קדימה על מתן פתרונות. אם בגלל שער חליפין מפעל יסגור קו ייצור זה יהיה מאוחר. אנחנו מסתכלים. יצוא השירותים נראה בסדר".
אפרופו החלטת הריבית, מה מדאיג אתכם בבנק ישראל ביחס למצב המשק?
"בוועדה המוניטרית אנחנו מנהלים סיכונים. המשק ממשיך אומנם לצמוח בכ־3% לשנה, אבל אנו מזהים שני סיכונים עיקריים: כשמסתכלים קדימה הסיכונים בעולם כוללים את סכנת ההאטה והחמרת מלחמת הסחר עם סין, שנרגעה בחודש האחרון. הסיכון השני הוא המצב הפוליטי בארץ, התפקוד של הממשלה וההשלכות שעלולות להיות לכך שנתיים קדימה. זה לא רק העניין של הפעלת תקציב חלקי. גם המשרדים הכלכליים לא יכולים להתחיל תוכניות חדשות הנחוצות למשק, ומתחילת 2019 אנחנו מאבדים זמן".