שנת 2019 המסתיימת היום מסתמנת כשנה הפיננסית החזקה ביותר בעשור האחרון. כך סבורים מרבית האנליסטים בסקירותיהם השוטפות. הסיבה לכך היא התשואות הדו־ספרתיות במדדי המניות בבורסה, שהביאו לתשואות יוצאות דופן של 11% ומעלה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
באותו הקשר יש לציין כי היום הוא היום האחרון להשלמת ההפקדות בקופות הגמל וקרנות ההשלמות כדי לנצל את הטבות המס (מה שמכונה בעגה המקצועית ניכוי וזיכוי). העליות יוצאות הדופן במובן החיובי בשוק המניות ובשוק אגרות החוב באות לידי ביטוי בריבית האפסית שקיימת כאן כבר חמש שנים והציפיות להמשך ירידתה. יוצאת דופן היא מניית טבע, שממשיכה להיות הכבשה השחורה של הבורסה, כשמחקה מתחילת 2019 למעלה מ־40% מערכה. קשה להאמין כי רק עד לפני שלוש שנים המניה של טבע נקראה בפי כל "מנית העם".
לריבית הנמוכה יש השפעות רוחביות על כל המערכת, כאשר היא גרמה להורדת הריבית הממוצעת על משכנתאות. בהיעדר אפיקי השקעה סולידיים ברמת סיכון נמוכה, הריבית הנמוכה הייתה אחד המאיצים של החזרה לשוק הדיור.
יוקר המחיה: יוקר המחיה הוא ללא ספק אחד הנושאים המדוברים ביותר בעשור האחרון בכלל ובשנת 2019 בפרט. למרות מאמציו של שר האוצר משה כחלון, מחירי הדיור והשכירות המשיכו לטפס. בשנה האחרונה התייקרו הדירות ב־2.6% נוספים בממוצע (הנתון הסופי לשנה כולה יפורסם בעוד כשבועיים). האפשרות לרכישת דירה הולכת ונעשית קשה יותר עבור הציבור, למרות הריביות הנמוכות והאינפלציה האפסית.
בשוק האנרגיה נרשמו בשנה האחרונה לרוב ירידות מחירים. מחירי החשמל יוזלו החל ממחר ב־4.1% בממוצע. מחיר הבנזין למכוניות יוזל הערב בחצות ב־2 אגורות לליטר, אולם למרות זאת המחיר כיום לליטר בנזין בשירות עצמי (6.14 שקל) גבוה בהשוואה למחירו בדצמבר 2018 (6.01 שקל). רכיב המיסוי בנוסחת הבנזין מהווה 65% מהמחיר - אחד השיעורים הגבוהים ביותר במדינות המערב.
מחיר המים יתייקר מהיום בממוצע ב־4.5 שקלים לחודש. מחירי הארנונה ממשיכים לטפס, חרף המחאות החריפות של התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, כאשר החל ממחר המחירים אף יתייקרו ב־2.6% בממוצע.
השוק הקמעונאי נפתח לתחרות מחו"ל, ובשל כך התמתנו עליות המחירים, במיוחד בתחום מוצרי האופנה וההלבשה. יוקר המחיה ממשיך לבלוט גם בתחום הבנקאות, למרות הרפורמות שהובילה המפקחת על הבנקים חדוה בר, שבמרכזן הפרדת חברות כרטיסי האשראי. היום יתייקרו חלק מהעמלות, כמו דמי שימוש בכרטיסי אשראי.
בנוגע לשירותים הבנקאיים, יצוין כי כל מי שרושם צ'קים, רצוי שיזכור כי החל ממחר עליו לציין במשבצת המתאימה כי השנה היא 2020 ולא 2019 בטעות, מה שיגרום לבנק להחזיק את הצ'ק ולחייב את הלקוח בעמלה מיותרת.
ונתון צרכני נוסף: למרות התנגדות חריפה של יצרני המזון, מחר ייכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת סימון מוצרי מזון עתירי סוכר, מלח ושומן. זוהי רפורמה שבמרכזה עומדת הדאגה לבריאות הצרכנים, אולם יצרני המזון דאגו "לפצות את עצמם" על הסימון באמצעות ייקור מחירים.
משרד הבריאות, בראשותו של השר יעקב ליצמן והמנכ"ל משה בר סימן טוב, צפויים לערוך היום מסיבת עיתונאים לרגל כניסת הרפורמה לתוקף. נוסף לכך, אם לא תחול הפתעה של הרגע האחרון והמשרד לאיכות הסביבה ייתן את ברכת הדרך, ייצא היום סוף־סוף אל הדרך קידוח הגז לווייתן, אשר יוריד את עלויות הגז במשק והוא אחד הגורמים להפחתת תעריפי החשמל החל ממחר.
מקרו כלכלה: בשנה החולפת האינפלציה המשיכה להיות אפסית ונמוכה - זו השנה השישית ברציפות - מיעד המחירים הממשלתי (1%־3% לשנה). מתחילת 2019 עלה מדד המחירים לצרכן ב־0.6%. האינפלציה הסופית תיקבע ב־15 בינואר עם פרסום מדד דצמבר.
הריבית בסוף 2018 הועלתה מ־0.1% ל־0.25% בגלל "מחטף" שביצעה ממלאת מקום הנגיד פרופ' נדין טרכטנברג. מאז החליט פרופ' אמיר ירון, הנגיד הנוכחי, להשאיר את הריבית ללא שינוי, למרות ציפיות הפוכות בשוק ההון ובמערכת הפיננסית.
הורדת הריבית אמורה לסייע להתאוששות הדולר ולהפחית את תמריץ ההשקעה בשקל. השער היציג של הדולר עמד בסוף 2018 על 3.748 שקלים ונכון אתמול - על 3.46 שקלים. ההיחלשות של 8% בדולר פוגעת בעיקר בתעשיינים בשל כך שתמורות היצוא שהם מקבלים נמוכות. למרות זאת, הנגיד החליט שלא להמשיך להוריד את הריבית אלא לסייע ליצואנים באמצעות חידוש רכישות המטבע.