מתמודדים עם המשבר הכלכלי: משרד האוצר מגבש תוכניות לקיצוץ בפנסיות התקציביות ובשכר בסקטור הציבורי, והן יוגשו לממשלה לאחר שתוקם - כך נודע ל"מעריב". כרגע בוחנים באוצר חלופות שונות לקיצוץ, בין אם באמצעות העלאת ההפרשות לפנסיה תקציבית, קיצוץ דיפרנציאלי שלא יפגע בבעלי המשכורות והפנסיות הנמוכות או מיסוי יתר לבעלי פנסיות גבוהות במיוחד.
גורמים במשרד האוצר מעריכים שלא יהיה מנוס מקיצוצים בשכר ובפנסיות התקציביות בסקטור הציבורי בגלל העלייה הצפויה בגירעונות של הממשלה וביחסי החוב־תוצר בעקבות משבר הקורונה.
בעקבות הירידה החדה הצפויה בהכנסות ממסים וההוצאות הקבועות על שכר, יהיה צורך דחוף להקטין את הגירעון, בין היתר באמצעות הקטנות הוצאות הממשלה ו/או העלאת ההכנסות באמצעות העלאת מסים. כמובן שהעלאת מסים תיתקל בהתנגדות ציבורית חריפה, כך שהאופציה לקיצוץ בשכר ובפנסיות בסקטור הציבורי רלוונטית מתמיד.
כזכור, ההתחייבות של הממשלה לפנסיה תקציבית עומדת בדוחות הכספיים של הממשלה על למעלה מ־700 מיליארד שקל, אלא שזה ממש לא המספר הסופי. המספר הרשמי לא כולל גופים הנתמכים בתקציב המדינה, כמו אוניברסיטאות, חברות ממשלתיות ועיריות, וגם לא כולל את "פנסיית הגישור" בצבא, שהיא מעין פנסיה תקציבית לכל עניין ודבר. על פי הערכות, היקף ההתחייבות הכולל של המדינה לבעלי הפנסיה התקציבית נאמד בכטריליון שקל ונפרס על פני 50 השנים הבאות.
ברמה השנתית, תקציב המדינה מממן כעת פנסיות תקציביות בהיקף של כ־22 מיליארד שקל, לא כולל גופים נתמכים. הסכום הזה ילך ויגדל עד לרמה של כ־40 מיליארד שקל בסמוך לשנת 2040, ואז יתחיל לרדת. שיאני הפנסיה התקציבית הם השופטים ויוצאי המערכת הביטחונית, צה"ל, המוסד, השב"כ וגם המשטרה ושירות בתי הסוהר, שנהנים ממערכת הצמדות נדיבות לשכר - מה שמעלה את שכרם באופן אוטומטי ב־2%־5% לשנה. הפנסיה התקציבית הגבוהה ביותר מגיעה ל־92 אלף שקל ברוטו לחודש, והממוצע של השופטים עומד על כ־42 אלף שקל ברוטו לחודש.
על פי דוח הממונה על השכר, היקף הוצאות השכר הכולל בסקטור הציבורי עומד, נכון לסוף 2018, על כ־184 מיליארד שקל, שהם גם כ־50% מתקציב המדינה נטו - זהו הסכום המשולם ישירות על שכר בשירות המדינה, בצירוף תשלומים אחרים, המושפעים מגובה השכר במגזר הציבורי על פי נתוני 2018. מדובר בשכר ישיר ובהוצאות של עובדי מדינה, עובדי הוראה בחינוך הרשמי המועסקים ישירות על ידי משרד החינוך, עובדי מערכת הביטחון וגמלאים. כמו כן, מדובר בשכר עקיף - הוצאות שכר של עובדי ההוראה שאינם מועסקים ישירות על ידי משרד החינוך אך מתוקצבים על ידו, וכן השתתפות בתקציב ההשכלה הגבוהה וגם מושפעי שכר, בכירים הצמודים לשכר ומושפעים ממנו, כגון סל הבריאות והשתתפות בגביית דמי ביטוח לאומי.
בשורה התחתונה, כמחצית מהסכום הזה, כ־90 מיליארד שקל, הוא שכר ישיר, והשאר עקיף ומושפעי שכר. ובכל מקרה, זו ההוצאה הכי כבדה בתקציב המדינה, שכרגע לא מושפעת כלל ממשבר הקורונה, כך שקיצוץ בהוצאות השכר ובפנסיות התקציביות לבעלי שכר גבוה עשוי לחסוך בשנה מיליארדי שקלים רבים ואף למעלה מכך.
תוכניות לקיצוץ בפנסיות התקציביות ובשכר ברמות הגבוהות בסקטור הציבורי עשויות לעורר התנגדות קשה של גורמים רבים, בין היתר - של ההסתדרות ושל הגמלאים המקבלים פנסיה גבוהה ואלו שצפויים לקבל אותה, כמו במערכת המשפטית. אם תוכנית כזו תעבור את ההתנגדויות והממשלה, היא עשויה להגיע גם לבג"ץ בעקבות עתירה אפשרית על פגיעה בזכויות של עובדים, מה שיוביל למצב מעניין שבו שופטי בג"ץ, שזכאים לפנסיה תקציבית, ייאלצו לדון בנושא שנוגע אליהם.
בעבר ניסה האוצר להעלות את ההפרשות על פנסיה תקציבית, אך כאמור, כל הניסיונות לקצץ בהוצאות על פנסיה תקציבית לא יצאו אל הפועל.