תפקיד חייו: ד"ר רון תומר עומד בחזית הכלכלית נגד הקורונה

ב־2 בפברואר 2020, בדיוק חודש לפני פרוץ מגיפת הקורונה בארץ, התיישב על כורסת נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר. הוא הגיע משום מקום, אחרי פרישתו של הנשיא הוותיק שרגא ברוש. למרות זאת, הוא ניצח על חודם של עשרות קולות את שמואל דונרשטיין הוותיק מרב־בריח.

תוכניות העבודה המקיפות שהוכנו עם כניסתו נזרקו לפח והוא פתח במערכה מקיפה לקידום האינטרסים של התעשיינים, בעקבות הנזקים העצומים שגרם הנגיף. בראיון מקיף לרגל יום העצמאות מודה תומר, שכמו כולם, הוא לא העלה כלל בדעתו שמשבר כזה יגיע.

"יום לאחר כניסתי לתפקיד, כשבסין כבר היה משבר, הקמנו חדר מצב, לסייע לתעשיינים בפתרון בעיות", הוא מספר. "פנו אלינו לא רק חברי ההתאחדות, אלא גם נציגי סקטורים אחרים. בשיא, קיבלנו אלף פניות ביום. במוקד הועסקו במתן פתרונות שמונה עובדים יום ולילה".

פדיון נמוך

 לפני שבועיים הוא חגג בחיק משפחתו את יום הולדתו ה־54. גם את יום העצמאות יחגוג מחר במתכונת מצומצמת. "בגלל המצב נקנה בשר טוב ונעשה מנגל עם המשפחה הגרעינית - אני, אשתי ושתיים משלוש בנותיי", הוא אומר. תומר הוא בעל השליטה ביצרנית התרופות אוניפארם. המשבר דווקא עשה טוב לעסקים של החברה, שהגדילה את מכירותיה. אוניפארם עוסקת בין היתר גם בפיתוח התרופה זטו (ZETO), המהווה רכיב חשוב בפיתוח התרופה נגד נגיף הקורונה.

"לבקשת המדינה, שיניתי חלק מקווי הייצור, עסקנו בפיתוח התרופה הזאת ומילאנו את מחסני הרכש. אני מקווה שזה עזר במשהו", הוא אומר. קודם למינויו שימש שמונה שנים כיו"ר כחול־לבן (לא המפלגה) ועסק בקידום המודעות לרכש תוצרת מקומית. "אני יוזם בימים אלה מהלך לעדכון תקנות העדפת תוצרת הארץ, כך שתורחב הגדרת מוצר ישראלי למפעלים שלא נכללו עד היום בהגדרת החוק. זה יקדם מאוד את עצמאות התעשייה הישראלית", הוא מוסיף.

באופיו הוא שונה לחלוטין מקודמו שרגא ברוש, שלפי ההערכות נתמך על ידו בבחירות לנשיאות ההתאחדות. הוא איש של שיתופי פעולה ויצירת קשרים. בזמן הקצר מאז כניסתו לתפקיד עסק באיחוי הקרעים מול הפוליטיקאים ובראשם שר האוצר משה כחלון. למרות זאת, לפני חודש נוצר קרע בהנהגת הארגונים הכלכליים, שבגלל משבר הקורונה עבר מתחת לרדאר. תפקיד יו"ר ארגון הגג של המעסיקים (המאגד את 30 הארגונים המובילים במשק) היה בידי התעשיינים. לפני חודשיים נבחר כממלא מקום דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים. אלא שאמיתי חמד את תפקיד הקבע ובבחירות שהתקיימו הוא נבחר. ד"ר תומר והתעשיינים הגיבו בכעס, פרשו מהארגון וחברו לשיתוף פעולה מפתיע עם איגוד לשכות המסחר שבראשות אוריאל לין והתאחדות החקלאים. עוד נחזור לעניין זה בהמשך.

התאחדות התעשיינים מאגדת 1,700 מפעלי תעשייה ובמהלך המשבר נוספו 100 חברות. 20% מעובדי הענף, שהם 80 אלף בני אדם, הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). מדובר במספר נמוך יחסית לעובדי הקמעונאות, שם הוצאו כ־95% מהעובדים לחל"ת.

תומר: "מתחילת מרץ עבדנו מאוד קשה לשכנע את מקבלי ההחלטות שהתעשייה צריכה לעבוד בצורה מלאה. אפילו באיטליה ובספרד מוכות הקורונה דאגו להשאיר את התעשייה עובדת. בהתחלה השאירו את מפעלי המזון, התרופות והטואלטיקה, ובהמשך גם את חברות היצוא, כדי להבטיח את שרשרת האספקה".

"ההסתכלות הראשונית של מקבלי ההחלטות הייתה מוטעית", הוא טוען. "משבר הקורונה הוא משבר שהמדינה לא נתקלה בו מעולם. בהתחלה דיברו איתנו במונחים של משק לשעת חירום, שזה מתאים למלחמות ולא לבריאות. היה צריך לחשוב מחוץ לקופסה".

תיארת לעצמך את עוצמת המשבר?
"אני לא חושב שיש מישהו בעולם שצפה את עוצמתו. כשהתחילו הבעיות בסין הבנתי שהמשבר עלול לחלחל אלינו, אבל אף אחד לא חשב שזה יגיע בעוצמות כאלה. נוסף לפתיחת חדר המצב בתחילת מרץ, נערכו מפגשים עם 20 מומחים מכל התחומים. גיבשנו נוהל לחשיפה מזערית בתעשייה, כדי שתמשיך לפעול. רצינו להימנע ממצב שבו עובד אחד שנדבק יגרום לבידוד כל הפועלים בקווי ייצור שלמים.

"גיבשנו נהלים שהעברנו גם לחו"ל, שם רצו ללמוד מניסיוננו. עוד לפני התו הסגול, שאפשר חזרת חלק מהעסקים לפעילות, הצלחנו לשכנע שחייבים להמשיך את עבודתם של לפחות 80% מהמפעלים, גם בימי הסגר".

הגיעו אליי טענות על כך שלמרות הפגיעה בתעשייה לא ביטלתם את תשלום דמי החבר.
"לא הורדנו דמי חבר משום שכמות האנרגיה והפעילות שהשקענו בשבועות האחרונים הייתה גדולה בהרבה מימי שגרה. תפקדנו עד היום לא רע, למרות עומס העבודה הרב. הגעתי להתאחדות עם הרבה מאוד תוכניות ועם החזון שגיבשתי. הכל הפך ללא רלוונטי. הסיפור הכלכלי הולך להיות איתנו לאורך זמן ונתאים את עצמנו".

אומרים שהתעשייה הרוויחה בשורה התחתונה מהמשבר, במיוחד בתחומי המזון והתרופות. אז מדוע אתם מקטרים?
"זה לא מדויק. כשחנויות צעצועים או ריהוט נסגרות, מי שהפסידו הם היצרנים שהפסיקו לעבוד. בתחום המזון היו כמה חברות שנהנו מהביקוש בשוק הפרטי, אבל השוק המוסדי נסגר וזאת מכה לחברות שהשוק המוסדי היווה 50% ממכירותיהן.

"בתחום היצוא של תעשיית הרכב והתעופה התקבלו הזמנות מספר חודשים קדימה, אבל החברות ייכנסו לרבעון השלישי עם אפס הזמנות. בשבוע שעבר קוקה קולה ואלביט הוציאו מאות עובדים לחל"ת ובקרוב יגיע גל שני.

"בסקר חברות שעשינו, 70% מחברי ההתאחדות דיווחו על ירידה של 30%־80% במכירות. היצוא ירד ברבעון הראשון ב־9% ל־11.3 מיליארד דולר. במרץ הוא ירד ל־3.4 מיליארד דולר, לעומת 5.2 מיליארד במרץ 2019. יצואן שסיים את כל ההזמנות ולא רואה אופק קדימה, אינו זקוק לכל העובדים וייאלץ להוציא את חלקם לחל"ת - ולצערי זה ילך ויגבר. המפעלים במצב קשה משתי סיבות: הפדיון הנמוך יותר בגלל הקורונה והירידה בביקוש.

"התוצאה תהיה שמיד אחרי החג יהיו גל פיטורים של עשרות אלפי עובדים, צמצומים בכוח האדם והוצאה לחל"ת של עשרות אלפי עובדים נוספים. זה כבר התבצע כאמור באלביט ובקוקה קולה, וגם בחברת וריאנט ובחברות הייטק נוספות. אנחנו קוראים את ההודעות של החברות הבורסאיות, אבל זה קורה גם במפעלים פרטיים. מגיפת הקורונה היא משבר מתמשך וייתכן שאנחנו לפני שיא שני. הקורונה היא מלחמה שנמשכת, בלי הפסקת אש".

כיצד אתם מציעים לפתור את המשבר? הרי נוסף לגל שני של פיטורים שאתה מדבר עליו, גם עובדים שסיימו זכאות לחל"ת יהיו בפני שוקת שבורה.
"ביקשנו להחיל כאן את החוק הגרמני. נקלוט בחצי משרה חלק מעשרות אלפי העובדים שהוצאו לחל"ת. לפי המודל שאנחנו מציעים, האוצר ישלם מחצית משכרם, כך שהמשכורת לא תיפגע.

"לנו זה יהיה כדאי, אבל גם למדינה, המשלמת ממילא דמי אבטלה וגובה מסים. המעסיקים ירצו לאמץ את המודל הזה, שיאפשר לעובדים להישאר במעגל העבודה גם בחצי משרה. אני מאמין ומקווה שהמדינה תדע לתמוך באזרחים, גם אם מדובר בצעירים עד גיל 28. אם הם סיימו חודשיים חל"ת, צריך להאריך את משך החל"ת. אני לא מאמין שהמדינה תזרוק מאות אלפי אזרחים לרחוב. אטיל את מלוא כובד משקלי בנושא".

"זורקים עצם"

האסימון מתחיל ליפול אצל מקבלי ההחלטות. הלחצים וההפגנות עשו את שלהם, ובתחילת השבוע היו הקלות לענפי הקמעונאות והותר להפעיל חנויות רחוב. יותר עובדים חזרו לעבודה, אבל תומר אינו מרוצה.

"הייתי מהבודדים שלא התנפלו על משרד הבריאות בתחילת המשבר, כי הבנתי את חומרתו", הוא אומר. "צעדים כמו סגירת השמיים היו נכונים. ואולם, באסטרטגיית היציאה מהמשבר איבדתי את ממשלת ישראל. לו עסק היה מתנהל בדרך זו, הוא לא היה מצליח לשרוד.

"מנהיגות אמיתית חייבת הייתה להכין תוכנית עסקית סדורה ולא לכנס כל יום ישיבה ולקבל החלטות. ציפיתי שכבר ב־19 באפריל, אחרי הפסח, יפתחו את כל ענפי המסחר, ב־1 במאי יחזירו את מערכת החינוך ולאחר מכן ינקטו צעדים נוספים. ללא החזרת מערכת החינוך, לפתיחת המשק תהיה משמעות נמוכה. כיוון שהילדים עדיין בבית, רק רבע מעובדים בתעשייה חזרו לעבודה. מה שאושר היה מעט מדי ומאוחר מדי. המדיניות של לזרוק עצם פעם בשבוע מביאה לאובדן שליטה. מיד אחרי יום העצמאות חייבים לפרסם מנגנון פיצויים מרכזי, אחיד ושקוף לכל המגזר הפרטי, כולל עסקים גדולים".

עד כמה ראש הממשלה בנימין נתניהו קשוב לבעיות המגזר העסקי? נפגשת עם השרים?
"בתחילת המשבר הוא היה מאוד קשוב והשתתפתי במספר ישיבות איתו. זה היה מאוד חשוב, כי השרים לא מכירים את המתרחש בשטח. בהתחלה הייתה לנו השפעה מסוימת, אך בהמשך משרד הבריאות, עם התחזיות הפסימיות, השתלט ונתניהו השתנה ונעשה פחות קשוב. רק בעקבות המחאה וההפגנות היה איזון ויותר קשב לשיקולים הכלכליים. ההקלות הראשוניות היו מגוחכות, אבל בזכות הלחץ ולאחר שהבינו את הטעות שינו כיוון.

"אנחנו מדברים כל הזמן עם נציגי הממשלה. פגשתי בשבוע שעבר את עמיר פרץ, המיועד לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, ותואמה פגישה עם שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ. צריך גם לראות אם באמת תקום ממשלה. זה תלוי בבג"ץ. למרות שהשרים הנוכחיים מבינים שמגיפת הקורונה היא אירוע מסוג אחר הם לא מספקים את כל הפתרונות".

מצד אחד אתם מדברים על קניית תוצרת כחול־לבן, ומצד שני אתם משתפים פעולה עם איגוד לשכות המסחר, המעודד יבוא. איך זה מסתדר?
"אחרי הכל אנחנו אנשי עסקים ושיתוף פעולה תמיד טוב. אנחנו מסכימים על 70% מהדברים. על 30%, כמו היטלי יבוא, אנחנו מפולגים. חשובה היכולת לשלב ידיים, כי יש לכך השפעה דרמטית, אבל זו אינה חתונה קתולית. בתחומים מסוימים נעבוד לבד. הבהרתי את זה לאוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, והיא קיבל את זה. מה שחשוב הוא שנפגין חזית אחידה מול הממשלה, שהיא הצד שמולנו".

בשיא המאבק התפצלתם מארגון הגג של המעסיקים, המאגד כ־30 ארגונים, והקמתם ארגון נפרד. האם הסיבה לכך היא שלא נבחרת לנשיא ארגון הגג, כמו קודמך ברוש?
"את ארגון הגג, למעט בתקופות מעבר, הובילה התאחדות התעשיינים. התרומה של התעשיינים למחזור העסקים היא מחצית מכל השאר ולכן אנחנו עמדנו תמיד בראשה.

"ברוש, נשיא ההתאחדות הקודם, שימש במקביל כנשיא ארגון הגג והחליט לפרוש משניהם. אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, רצה להתמנות כנשיא ארגון הגג ועשה עבודה טובה. אני מעריך אותו והוא איש יקר, אבל כדי לייצג את המגזר כולו אתה צריך גיבוי מגופים גדולים, היכולים לראות ראייה מערכתית. עם כל הכבוד לאמיתי ולהתאחדות האיכרים, אין להם הניסיון המתאים. בעיתוי הנוכחי אסור לאיים בהשבתת המשק.
"לא הספקתי לטפל בכל הפוליטיקה הזאת כי הייתי עמוק בתוך הקורונה. כשראיתי לאן נושבת הרוח החלטתי לעזוב. פניתי לאיגוד לשכות המסחר והקמנו גוף חדש בשיתוף החקלאים".

"זו טרפת"

מחירי האנרגיה בעולם צונחים ואתם נהנים מכך רק בשוליים.
"הבעיה העיקרית שלי היא שיש גז ולא משנה באיזה מחיר, שפשוט לא מגיע למפעלים. גם אם אקבל גז בעלות הנוכחית, מבחינתי זאת תהיה המתנה הכי גדולה. הממשלה נכשלה בכך שלא השכילה לחבר יותר מאלף מפעלים לגז, ואז היא עוד באה וטוענת שאנחנו לא תחרותיים. אני מקווה לשבת מול שר האנרגיה ולתקן את הכשל. זאת טרפת שלא נשמעה כדוגמתה".

איך מערכת היחסים עם נגיד בנק ישראל? הדולר כבר הגיע בעקבות המשבר ל־3.7 שקלים והיום הוא סביב 3.5 שקלים.
"אני יודע את מחיר הדולר והנגיד מודע לסוגיה. ידוע שבתקופות משבר הנגיד תומך בדולר. יש לא מעט בעיות מול ספקולנטים מקומיים, אבל תנודות בשערי המטבע יש בכל העולם. בכל זאת, צריך להגן על הבסיס. כשהפריון במשק יורד, אנחנו חייבים לשמור על מחיר הדולר שבעתיים".
אנחנו ערב חג העצמאות, מדברים על כחול־לבן, והנה באוצר ובמשרד התחבורה מאשרים יבוא אוטובוסים מסין.

"המחלוקת על יבוא האוטובוסים נגמרה מבחינתנו רע מאוד. המדינה מפקירה יותר מאלף עובדים במפעלי ייצור האוטובוסים. ברגע שהיא מסבסדת את התחבורה היא חייבת גם לקחת אחריות על קניית תוצרת כחול־לבן. תנסה למכור אוטובוסים ישראליים באירופה ותגלה שאפילו לא יסתכלו עליך. הפגיעה בייצור המקומי היא מכה קשה. עם כל הכבוד למחיר, אורך חיי המדף של אוטובוסים מסין הוא קצר יותר וחייבים להביא את זה בחשבון.

"חוק העדפת תוצרת הארץ (חוק כחול־לבן) במתכונתו הנוכחית פגום מהשורש. הוא נחתם על ידי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אלא שמאז עולם המסחר השתנה דרמטית והוא לא מכסה היום הרבה תחומים. אעשה עבודה קשה כדי לתקן את החוק, כך שיגן על התעשייה המקומית ועל החקלאות מפני יבוא עגבניות מטורקיה".

איך מתנהלת אוניפארם ומה קורה עם התרופה הפוטנציאלית לקורונה?
"אצלנו בתעשיית התרופות עבדנו מאוד קשה בחודשיים האחרונים. כתוצאה מהפאניקה אנשים הקדימו קניות, כי פחדו שהקורונה תשבית את המשק. המכירות במרץ היו כפולות מחודש רגיל, אבל באפריל יש ירידה חדה. הייתה לנו תרופת אנטיביוטיקה, שהיא אחת האופציות לטיפול משולב בקורונה. הנושא נבדק בעולם, אבל המחקרים הקליניים יפורסמו רק במאי. המדינה ביקשה שנייצר את זטו, אז שינינו את קווי הייצור ועכשיו יש מספיק תרופות לכולם".

איך אתה רואה ערב יום העצמאות את התעשייה הישראלית בראייה קדימה?
"הייתי מעניק לנציגי הענף את פרס ישראל לתעשייה. התעשיינים סיפקו בזמן המשבר את כל הביקוש, ולמרות ההתנפלות לא היה מחסור במדפים. למשל, נתנו פתרונות של הרגע האחרון לציוד מגן, כי לא היה ייצור בישראל. כולנו התמכרנו ליבוא מסין. חברות ישראליות שעברו לייצור בדים לסין לא סיפקו סחורה בגלל ממשלת סין. לכן לא יכולנו לתפור מסיכות או חלוקי מגן. התעשייה הסבה את עצמה ונערכה תוך זמן קצר לייצור מסיכות מגן, מכונות הנשמה ותרופות. קווי ייצור שונו, לאחר שממשלות הודו ואיטליה אסרו על יצוא תרופות. התעשייה ספגה ביקורת עד היום, שלא בצדק, אבל בעקבות המשבר התגייסה למילואים. חלק מהעובדים הגיעו למשמרות לילה כי לא יכלו להשאיר ביום את הילדים ללא השגחה. זאת נקודת האור הגדולה".

במילים אחרות, אתה רוצה לומר שיבוא זה דבר רע. שימו את הדגש על ייצור מקומי וקנו כחול־לבן.
"עצמאות הייצור בישראל היא בעלת ערך עליון ובלעדיה אנחנו אבודים. משבר הקורונה הוכיח את החשיבות של קניית תוצרת כחול־לבן. מספר נתונים: מתחילת משבר הקורונה ייצרנו 2 מיליארד טבליות תרופות, 25 מיליון ק"ג קמח, 267 מיליון ליטר חלב, 20 מיליון מסיכות, 15 מיליון בקבוקי אלכוג'ל ואלף מכונות הנשמה.

"העולם סגר את שעריו וכל מדינה דאגה לעצמה. מאחת המדינות באגן ים התיכון אמורה הייתה להגיע מכלית עם אלכוהול המשמש בסיס לייצור אלכוג'ל. הכסף עבור המטען כבר שולם. שעתיים לפני ההפלגה התקבלה הוראה מאותה ממשלה לבטל את המשלוח. חשבנו על פתרונות חלופיים. יש מזקקות שעצרו את ייצור הוויסקי ועברו לייצור אלכוהול. אסור שאחרי המשבר נשכח את זה ונתמכר מחדש ליבוא הזול ובמשבר הבא לא נבין מאיפה זה בא לנו".