מבוגרים מכדי לנפוש: האם חברות הביטוח יסרבו לבטח מבוגרים הטסים לחו"ל?

בחודשים האחרונים לא היה טעם לדבר על ביטוחי נסיעות לחו"ל. אולם גם בעיצומם של ימי "השמיים הסגורים" היה ברור לכולם ששוק ביטוחי הנסיעות הולך להשתנות מהקצה אל הקצה בעידן הקורונה. בשבוע שעבר פורסם כי כמה חברות ביטוח יסרבו לבטח בני 60 ומעלה בנסיעות לחו"ל, ומי שכן יעשו זאת, יגבו מחירים גבוהים מהרגיל. נשיא לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד התרעם ושלח מכתב למנכ"לי חברות הביטוח הגדולות שעוסקות בביטוח נסיעות. בעקבות פנייתו, פספורט קארד ושירביט, מהשחקניות הגדולות בתחום, כבר הודיעו שיקבלו לקוחות עד גיל 80.

"אין מקום לסלקציה הזאת. לא ייתכן שחברות הביטוח שמכרו שנים ביטוחי נסיעות, כל עוד המצב היה תקין, תמחרו נכון ואפילו הרוויחו מהביטוח הזה, יעשו סלקציה בעת משבר עולמי ויפקירו 40% מאוכלוסיית מדינת ישראל שלא תוכל לטוס או שתטוס ללא ביטוח. בשני המקרים זוהי טרגדיה. לא יכול להיות שאנשים בני 60 ומעלה יטוסו ללא ביטוח. למה הם טסים? לא כולם טסים לחופשה, אנשים טסים לחגיגות משפחתיות, לעסקים, לטיפולים. זה כמו שמישהו יגיד שאם אנשים בני 60 עושים יותר תאונות בכבישים, מהיום אין להם יותר ביטוח חובה. זה לא עובד כך. בעת הזאת מצפים לגילויי סולידריות ואמפתיה".

אז הם יבטחו, אבל יגבו מחירים שערורייתיים.
"אנחנו לא מתווכחים על התמחור. חברות הביטוח הן עסק כלכלי והן צריכות לעשות את השיקול הכלכלי שלהן וזה בסדר גמור. מובן שגם כאן חייבת להיות פרמיית מקסימום".

האם יכול להיות שבגלל הקורונה גם בביטוחים אחרים בני 60 ומעלה ישלמו מחיר גבוה יותר?
"חברות הביטוח הכניסו לשאלון הרפואי בביטוחי הבריאות שאלה על קורונה. אין לזה מקום כרגע. לא הוכח שלקורונה יש השלכות לעתיד, ועדיין לא הוכח שמי שנדבק בקורונה עכשיו יסבול בעתיד מהפרעות בריאותיות שיחייבו תוספת על ביטוח הבריאות או חלילה החרגה. זה לא הוכח, ולכן אין מקום להחריג קורונה לכלל הגילים, וודאי שאין להחריג אנשים מעל גיל 60. אין שום מחקר מסודר ורשמי שיכול להוכיח שיש לכך השלכות שצריכות להפריע לחברות הביטוח להסכים לקבל מבוטחים חדשים".

בראיונות קודמים, בעיצומו של המשבר, אמרת ששוק ביטוחי הנסיעות כבר לא יחזור להיות מה שהיה פעם. איך אתה רואה את הדברים היום?
"ביטוח נסיעות באמת כבר לא יהיה מה שהיה פעם, וכל הענף מבין את זה. אין יותר מוצר מדף שמוקדנית יכולה למכור, אין יותר דולר וחצי ליום לנסיעה לטורקיה או ליוון. ביטוח נסיעות כיום הוא מוצר מורכב שנדרשת בו מיומנות מקצועית, הכוונה וטיפול של איש מקצוע שיתפור את החליפה הנכונה למהות הנסיעה ולאופייה. חופשת סקי לא דומה לחופשת בטן־גב, ונסיעת עסקים בחורף לא דומה לחופשת סקי. חברות הביטוח הודיעו שהן יקימו חדר מצב בחברות, ואותה חופשה שתעלה היום למשפחה 30 או 40 דולר לשבוע בכרתים, יכולה בעוד שבועיים להתייקר בעוד 20 דולר כי תהיה עלייה בנדבקי הקורונה באזור, וזה בסדר. לפעול כך זה מקצועי הרבה יותר. אבל גם הציבור צריך להתרגל לכך שזה לא ביטוח שנעשה כלאחר יד. צריך לשקול את הדברים ובוודאי לא לטוס ללא ביטוח".

סוגיה נוספת בנושא ביטוח הנסיעות קשורה בניסיון של קופות החולים לשוב לעסוק בכך. מדוע אתם מתנגדים?
"קופות החולים לא מוכרות בעצמן ביטוחי נסיעות. המוקדנים שלהן עובדים מול חברות הביטוח. נוצר מצג שווא שזועק לשמיים, שהציבור יכול להיפגע ממנו כשהוא יבין שהתיק הרפואי שלו ידוע לחברת הביטוח. אנחנו מתנגדים, קופות חולים לא צריכות לעסוק בנושא הזה".

"עוול גדול לציבור"

בחודשים האחרונים רוזנפלד מצא את עצמו פועל בשתי חזיתות. בחזית ההסברה הוא קורא לציבור לנהוג בשיקול דעת בכל הנוגע לפדיון כספים בפנסיות ובקרנות בגלל משבר הקורונה, ובחזית השנייה הוא מתנגח ברגולטור, שבניסיונותיו להגדיל את התחרות בשוק הביטוח פוגע, לטענתו של רוזנפלד, באינטרסים של הציבור: "אנחנו לא יושבים על הגדר, אם אנחנו מבינים שיש משהו שאינו לטובת הציבור - אנחנו פועלים".

אתה מתכוון גם לכניסת חברות כרטיסי האשראי לשוק הביטוח?
"אני חושב שזה עוול גדול לציבור. הציבור יהיה שבוי ואזוק בידי בעלי ההון וחברות ענק, שכבר היום שולטות בכיס שלנו. לא יכול להיות שחברת האשראי תאחז בידיה שליטה במידע שלא לצורך ביטוח ותשתמש בו כדי למכור ביטוח".

למה הכוונה?
"אם חברת האשראי יודעת שביטוח הרכב יסתיים בעוד חודשיים וגם יודעת ששילמנו עליו בשנה שעברה 3,000 שקל, היא תתקשר בעוד חודשיים ותציע לכאורה ביטוח זול יותר. אבל אולי בשוק יש כבר מחיר זול יותר? מי יגיד את זה לציבור? הציבור יחשוב שזה זול יותר משנה שעברה בחברה הספציפית, וזה רק כי הם ידעו מראש את המחיר. דבר נוסף הוא שברור לכל אחד שמבין כלכלה ברמה בסיסית שהמחירים בסופו של דבר רק יעלו. לא יכול להיות ששלוש חברות אשראי ישלטו בשוק הביטוח והמחירים יירדו. זה נוגד כל היגיון כלכלי. כמו כן, הציבור עלול להיות שבוי גם בנושא מתן הלוואה. ברגע שיבוא לקוח ויבקש הלוואה, יתנו את זה בעשיית ביטוח. ברגע שיבוא לקוח להגדיל את מסגרת האשראי, יתנו את זה בעשיית ביטוח. אז מה עשינו כאן? זאת תחרות? זאת ריכוזיות לשמה. זה עוול לציבור. הוא לא יקבל שירות טוב ומקצועי וגם לא מחיר. שום הוזלה לא תהיה כאן".

ואין מקום להגדיל את התחרות?
"אין כאן תחרות. ברגע ששלוש חברות האשראי ייכנסו לעולם הביטוח, הן למעשה אלו שיקבעו את המחירים ויכפו אותם על חברות הביטוח. תהיה כאן שליטה מלמעלה על חברות הביטוח. מה הציבור מקבל בשם התחרות הגדולה של רשות שוק ההון, שהכריזה מעל כל במה שכניסת חברות האשראי תחולל תחרות, דבר שרחוק שנות אור מהמציאות? שוב מוקדנים ומוכרנים נטולי הכשרה וידע למכור ביטוח שעובדים עם חברת ביטוח ישירה. איפה התחרות הגדולה אם מקס יעבוד בשנתיים הקרובות רק עם AIG? מה זה יעזור לציבור? הוא יקבל שירות של חברת ביטוח אחת, ממוקדן שלא מבין בביטוח. אז מה הבשורה הגדולה? אין בשורה ברמת השירות, המחיר או הגיבוי למבוטח. באופן מובהק יש בעלי הון שהשתלטו על ענף הביטוח".

מל"ל פופוליסטי

הייתה חצי שנה לא פשוטה בענף הביטוח. עד כמה השנה הקרובה קריטית להתאוששות?
"זאת תהיה שנה מאתגרת מאוד בענף כי אנחנו עומדים מול כמה חזיתות. הראשונה בהן היא הרצון של הציבור לפדות קרנות השתלמות וקופות גמל, פנסיות וביטוחי מנהלים כדי לשפר את תזרים המזומנים שלו, וזאת פעולה שאסור שתיעשה ללא מחשבה וללא בדיקה. גם בנושא הזה חשוב להתייעץ עם סוכן ביטוח שיבדוק את הכדאיות של פדיון קרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים, כי על חשבון ההווה אנחנו הולכים לפגוע בעתיד וזה משהו שאסור להתעסק איתו. משבר הקורונה יחלוף, אבל בעתיד יחסר לציבור כסף בחסכונות הפנסיונים. לכן כל מיני אמירות פופוליסטיות, גם של ראש המל"ל וגם של נגיד בנק ישראל, לאפשר פדיון ללא מס, אלו אמירות חסרות מחשבה וחסרות אחריות. בסופו של דבר, בעוד 20 או 30 שנה הציבור יצטרך לקבל את החסכונות הפנסיונים שלו והאנשים האלה כבר לא יהיו בתפקיד. לא צריך לשבור את הכלים בנושא החסכונות הפנסיונים".

נדמה שבתקופה האחרונה יש אינפלציה במוכרנים שמציעים ללקוחות לבדוק את תיקי הביטוח שלהם. עד כמה הם פועלים לטובת הלקוח?
"למתחרים השונים בענף הביטוח אין הכשרה. בשבוע האחרון פנינו לראש רשות שוק ההון, לפני שנפעל בנושא המוכרנים והמוקדנים. הם מתקשרים ללא הבנה בסיסית בענף הביטוח ומוסרים מידע שהוא רחוק מהמציאות. אנשים שעברו קורס מכירות בסיסי הם לא אנשי ביטוח. יש להם דף מסרים מסודר, ולא היינו רוצים לקבל מהרופא שלנו למשל תשובות על פי דף מסרים. אנחנו צריכים להתייעץ עם אנשים שיש להם ידע, שהוכשרו וקיבלו אישור של מדינת ישראל לעסוק בביטוח, והנושא הזה יעמוד על סדר היום. כי אנשים, ובייחוד אנשים מבוגרים, נתקלים במוקדנים שמציעים להם לבטל פוליסות קיימות של עשרות שנים ולעשות פוליסות אחרות תחתיהן, שהן טובות פחות. כל הבדיקות שערכנו על הפוליסות הכפולות בנושא בריאות ותאונות אישיות היו של מוקדנים בחברות הביטוח ולא של סוכני הביטוח. אני לא חושב שאישה בת 60 צריכה שמונה פוליסות של תאונות אישיות כי בכל חודש מתקבל מוקדן למוקד של חברת ביטוח".

איך אתם מתמודדים עם זה?
"אם לא נקבל מרשות שוק ההון תשובות שישביעו את רצוננו, נתמוך בחקיקה שתסדיר שרק בעל רישיון יוכל לפעול מול הציבור. רק אדם שאוחז ברישיון מטעם מדינת ישראל. עם כל הכבוד, לא מדובר במכירות של חבילות נופש".

בלשכת סוכני הביטוח עוסקים בימים אלו בנושאים בוערים נוספים שנדחקו מעט הצידה בגלל הקורונה. אחד מהם הוא מלחמה נגד אפליית הציבור הערבי במדינת ישראל. "חלק מהציבור הערבי מתקשה לעשות ביטוח חובה לכלי הרכב שלו, כי חברות ביטוח מסוימות טוענות שזהו ציבור מועד לפורענות. אני חושב שבשנת 2020 אין מקום לאפליה כזאת, ונפעל גם בנושא הזה בשנה הקרובה".

ומה בנוגע לרישוי האופניים החשמליים, נושא שעסקתם בו לא מעט?
"העלינו את זה בכנסת פעמיים. לא יכול להיות שאופניים חשמליים - ששיפרו להם את המהירות ברבים מהמקרים - ייסעו בכבישי ישראל ללא רישוי וללא ביטוח. זאת סכנה לציבור ומכת מדינה. בכל שנה יש עשרות מקרי פציעה קשים ואף מוות שנגרמים בתאונות שמעורבים בהם אופניים חשמליים, וזה בהחלט נושא שיעמוד על סדר היום".