ולהלן הבשורות הטובות: המשק חזר לשגרה ברבעון השלישי שעדיין לא הסתיים. אפשר היה ללמוד זאת, כפי שכתבתי פה, מנתוני כרטיסי האשראי, מנתוני השכר ועכשיו אפשר לראות זאת מנתוני האבטלה הרשמיים שפורסמו על-ידי הלמ"ס היום. אחוז הבלתי מועסקים בכוח העבודה הרשמי עומד על 5.4% בלבד לעומת 5.1% בחודש הקודם.
ולמספר היותר רלוונטי: אחוז מכוח העבודה של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות לקורונה (בחל"ת) פלוס שיעור הבלתי מועסקים עומד על 9.8% לעומת 10.3% בחודש הקודם. כמובן שהמספרים הללו רחוקים מאוד מנתוני הכזב של שירות התעסוקה שצוטטו השכם והערב בתקשורת. עוד מציינת הלמ"ס כי אחוז מכוח העבודה של הלא משתתפים בכוח עבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום עבודה ממרץ 2020 פלוס המועסקים שנעדרו זמנית (חל"ת) פלוס הבלתי מועסקים עומד על 11.2% באוגוסט, לעומת 11.9% בחודש הקודם.
כלומר, יש שיפור בנתוני האבטלה שירדו מתחת ל-10% ובסך הכל מדובר בכ-406 אלף מובטלים (חל"ת פלוס בלתי מועסקים) וכ-468 אלף מובטלים (המספר הכולל לפי פרשנות מרחיבה) – מספרים עדיין מאתגרים אבל רחוקים מאוד אותם מיליון מובטלים כפי שכמה פוליטיקאים אומרים לנו.
ולהלן הבשורות הרעות (1): סגר, קצר או ארוך, מרוסן או הדוק, עלול להסיג שוב את הפעילות הכלכלית ולגרום לעלייה באבטלה.
ולהלן הבשורות הרעות (2): ירידת שיעור האבטלה מתחת ל-10% עלולה לקצץ את דמי האבטלה ב-10% על-פי תוכניות הסיוע של משרד האוצר למשק, שבהן נפרשה רשת ביטחון של שנה מיום הכרזת התוכנית, עד מחצית 2021, לכל מפוטרי ויוצאי החל"ת של הקורונה. ירידה כזו, כפי שאכן התרחשה באוגוסט, תגרור ירידה של 10% בדמי האבטלה למי שהסתיימה לו תקופת הזכאות. אני מניח שתקום עכשיו קול צעקה בניסיון למנוע את ההפחתה ומעניין לראות איך האוצר יתנהל.
למרות הירידה המשמעותית במספר העובדים שיצאו לחל"ת לפני נתוני הלמ"ס (פחות מ-200 אלף), עדיין צריך להדגיש שהפיתרון הזה הוא לא גמיש ומדובר במנגנון תשלום מוטה אבטלה ולא מוטה תעסוקה – מנגנון ללא תנאים וללא גמישות, שלמעשה עודד, גם אם לא התכוון, להוציא כמה שיותר עובדים לחל"ת. עדיף היה שישראל תאמץ כמה שיותר מהר מנגנון תשלום לאבטלה חלקי. כלומר, עבודה חלקית פלוס תשלום דמי אבטלה, כי עבודה חלקית בישראל איננה מקנה זכאות לעובד או סבסוד שכר למעסיק – והדבר דוחף מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת.