"לצד המגבלות הכלכליות שיוטלו בעקבות הסגר, חשוב שהממשלה תפעיל מערך של תמיכות במגזר העסקי ובמשקי הבית שייפגעו". כך אמר אתמול (שני) נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בישיבת הממשלה שאישרה את הסגר.
לדבריו, "ככל שהמשבר מתמשך ומחמיר, כמות העסקים שיתקשו להכיל את הירידה בהכנסות, ומספר משקי הבית שהפגיעה בהכנסות מקשה על יכולתם לשאת בהוצאות המחיה, הולכים וגדלים. מעבר לרשת הביטחון שהממשלה פרסה, חשוב להתכונן ןלהרחיבה במספר רכיבים: מנגנון שימור עובדים, סיוע לעסקים ולעצמאים שמחזורם נפגע בין 25% ל־40%, הגמשה של מנגנון החזרה מחל"ת, הקלת תזרים העסקים באמצעות דחיית תשלומי המע"מ, והחזרת מקדמות ופטור מארנונה לספטמבר ולאוקטובר".
לדברי הנגיד, המגבלות שיוטלו כעת יביאו פעם נוספת לפגיעה חמורה יותר, שכן השרידות של העסקים ויכולת ההכלה של משקי הבית נמוכות יותר על רקע הפגיעות שכבר ספגו. אחת הסיבות להתכווצות התוצר הקטנה ביחס למדינות אחרות ברבעון השני הייתה העובדה שהמשק יצא במהירות מהסגר וחזר לפעילות כלכלית.
"מגבלות, חמורות ככל שיהיו, אינן מספקות לאורך זמן, אם אין בסופן מערך יעיל של קטיעת שרשראות ההדבקה", סיכם ירון. "ללא מערך כזה, היציאה מהסגר תלווה שוב בעלייה של התחלואה ובצורך במגבלות נוספות על הפעילות, וחוזר חלילה. חשוב לוודא שהמגבלות המתוכננות פוגשות בסופן מערך שיאפשר עצירה יעילה של התפשטות התחלואה".
בתוך כך, נשיא ארגון העצמאים להב עו"ד רועי כהן מבקש משר האוצר לפצות את העצמאים שייפגעו מהסגר באמצעות החלת "מודל צוק איתן", שלפיו הפיצוי לעסקים יחושב על בסיס ירידה של 25% במחזור העסקים ולא 40% ומעלה.
לדבריו, לעסקים חדשים שעדיין לא קיבלו פיצוי יש להעביר מקדמה של 25 אלף שקל. נוסף לכך, נדרש פטור מארנונה עבור ספטמבר ואוקטובר, ומתן פיצוי למעסיקים שהחליטו להשאיר את העובדים ולא להוציאם לחל"ת.