המתווה שגיבש משרד האוצר במהלך חודש יולי לסיוע לעסקים קטנים שנפגעו במשבר הקורונה, לצורך שיפור נזילותם, באמצעות משיכת חלק מכספי החיסכון בפנסיה ללא תשלום קנס תקוע בסבך הבירוקרטיה. לפי בדיקת "מעריב", התוכנית אמורה לעלות בקרוב להצבעה בכנסת לאחר שכבר אושרה במשרד המשפטים. ייתכן שהיא תובא כחלק מחוקי הקורונה יחד עם התקציב, או שתגיע במישרין לוועדת הכספים. מי שיזם את התוכניות היה שר האוצר ישראל כ"ץ. התוכנית הופעלה חרף החשש לפגיעה בצבירת כספי החסכונות והפנסיה. למהלך התנגדה בחריפות לשכת סוכני הביטוח.
תוכנית אחרת, שמאפשרת משיכת 7,500 שקל לחודש מקרנות השתלמות (תקופה של שבעה חודשים), אינה זוכה להצלחה. התוכנית מיועדת לשכירים שיצאו לחל"ת (בעקבות הסגר השני מדובר בכ־200 אלף שכירים) או פוטרו ושהכנסתם נפגעה באופן משמעותי. על פי נתוני האוצר שיעור הניצול של מסלול זה נמוך מאוד, מפני שאנשים מעדיפים פתרונות אחרים, כולל לקיחת הלוואות. בסגר הראשון יצא הפיקוח על הביטוח באוצר במגוון פתרונות שנועדו לסייע לשכירים שנקלעו למשבר. אחד המשמעותיים שבהם נגע לאפשרות פריסת הלוואות שנלקחו מגופים מוסדיים לתקופה של עד 15 שנה בתמורה לשעבוד החסכונות בגמל, בפנסיה ובביטוחי המנהלים.
מדובר בהלוואות זולות ביחס למקובל בבנקים ובחברות האשראי. המהלך נוח לתפעול, שכן ההלוואות ניתנות על חשבון כספי עמיתים. מסלול זה דווקא זכה להצלחה יחסית, ובכוונת האוצר להאריך בקרוב את תוקף ההוראה בחצי שנה נוספת. בהסכמת חברות הביטוח סוכם על השארת דמי הניהול המקוריים, אם העובד פוטר ממקום העבודה וכתוצאה מכך לא המשיך להפקיד וזכויותיו עלולות היו להיפגע. נוסף לכך, הוחלט להאריך אוטומטית את הכיסויים הביטוחיים מחמישה חודשים לשנה, גם אם הפרמיה לא שולמה.
בשבוע שעבר יזם בנק ישראל הארכה של תוקף התקנות המאפשרות לשכירים ולעסקים קטנים לדחות במספר חודשים הלוואות משכנתה, הלוואות צרכניות והלוואות מסחריות. במשרד האוצר אומרים בתגובה כי תוכנית הסיוע העדכנית ממתינה לאישור הדרגים הפוליטיים וכי מתווה הסיוע יאושר בקרוב.