סקירת הפיקוח על הבנקים לגבי הטיפול בתלונות הציבור נגד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, שפורסמה אתמול, מצביעה על זינוק של 26% בהיקף התלונות בעקבות משבר הקורונה. מספרן הסתכם במחצית הראשונה של 2020 ב־2,847. בתקופת המשבר הפעיל המפקח על הבנקים יאיר אבידן טיפול חירום לסיוע לפונים ולהצפת נושאים מהשטח לטיפול באמצעות רגולציה, הוראות לתאגידים בנקאיים, הובלת מתווים בשיתוף עם התאגידים הבנקאיים ועוד.
בשנת 2019 התקבלו וטופלו בפיקוח על הבנקים 7,400 תלונות ובקשות, מתוכן 2,550 בקשות מידע ו־1,750 תלונות ציבור, שטופלו ישירות על ידי הפיקוח. כ־30% מהפונים ליחידה קיבלו סיוע לאחר שהפיקוח פנה לבנק. 17% מהתלונות שהוכרעו נמצאו מוצדקות. בעקבות ההתערבות החזירו הבנקים לפונים 6.8 מיליון שקל. 70% מהתלונות עסקו באיכות השירות, אמצעי תשלום, חשבון עובר ושב והעמדת אשראי ופירעונו. נוסף לפיקוח על הבנקים, מטפלות בתלונות הציבור גם 13 נציבויות בבנקים עצמם.
בשנת 2019 טופלו במסגרת זאת 26 אלף תלונות ו־10,000 בקשות שונות. 25% מהלקוחות שפנו לנציבויות קיבלו סיוע ו־9 מיליון שקל הוחזרו ללקוחות. חלקו של בנק מזרחי טפחות שבניהול משה לארי בתלונות הציבור הוא הקטן ביותר ביחס לחלקו במערכת. זו השנה השלישית ברציפות הוא מציג נתון מחמיא זה. גם מבחינת זמן המענה לתלונות, הבנק נתן מענה בזמן הקצר ביותר ו־95% מהתלונות נענו בתוך 30 יום.
מאידך, בבנק הפועלים שבניהול דב קוטלר שיעור המקרים שבהם הבנק פעל לטובת הפונה אף שתלונתו לא נמצאה מוצדקת היה הגבוה ביותר. עוד מתברר מהדוח שבנק אגוד העלה את הריבית על מסגרת אשראי ללקוחותיו שלא במועד חידוש המסגרת, ונדרש להשיב ללקוחות 1.2 מיליון שקל.