ניר נצר, יו"ר איגוד פינטק אביב, פרופ' אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית במחלקה לכלכלה והמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית ויועצו הכלכלי של רה"מ נתניהו, והילה חדד חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בחברת נתיבי ישראל, השתתפו בפאנל "חדשנות כמנוע צמיחה כלכלי - חשיפה לטכנולוגיות חדשות המוטמעות בתחום הכלכלי" בהנחיית יהודה שרוני. זאת, במסגרת פסגת העסקים של מעריב 2020. השלושה התייחסו להשלכות הקורונה על הרגלי הצריכה השונים של האזרחים.
אורי, איך אתה רואה את התהליכים שהתרחשו בעקבות הקורונה?
"יש שני סטים של התנהגויות או שינויים. אחד בעצם ממשיך טרנדים ארוכי טווח ומאיץ אותם, והשני משנה מאוד טרנדים שהיו לזמן מוגבל, וזה כנראה יהיה כמה שנים. אנחנו מדברים בקבוצה הראשונה על מעבר לדיגיטציה ומסחר מקוון - ניהול חיינו מהבית. אפשר להזמין באתר ידידותי והנעליים לילדה יגיעו הביתה. בקורונה נאלצנו להישאר בבית ולשאול את עצמנו איך אנחנו חיים מבלי לצאת מהבית. המון ישראלים פתחו חשבון ברשתות השיווק אונליין. אני הייתי סקפטי לגבי הסיפור הזה של לקנות בננות וחצילים אונליין, ובאמת ניסיתי כי לא הייתה ברירה, וזה עבד טוב. זה הגיע בזמן, הדברים לא הגיעו מקולקלים. בטווח הארוך יש לי חשבון ואנחנו משתמשים בזה המון. מה שאתה רואה בנתונים בכל העולם זה המעבר למסחר אונליין, שהיה לוקח שנים ארוכות לעשות אותו ועכשיו קרה בבת אחת".
השינויים כאן כדי להישאר?
"זה יישאר, זה לא הולך לשום מקום, זה דברים שקרו לפני ויימשכו אחרי. מצד שני, יש לנו סקטורים שלמים שהיו בגדילה וצמיחה, כל הסיפור של פנאי ומסעדות, ואנחנו מוציאים יותר ויותר זמן ומשאבים על הדברים האלה - והם נעצרו עכשיו, אבל זה בסופו של דבר יחזור לעצמו".
ניר, אתה מספק את התשתית לשינויים הטכנולוגיים שקרו, ואני מדבר על תחום הפינטק. איך אתה רואה את השינוי הזה? מה קרה מאז הקורונה?
"היו כמה שינויים מעניינים בתקופה האחרונה. למשל, נושא הבנקאות הדיגיטלית צבר תאוצה פנומנלית כי אנשים לא יכלו להגיע לסניפים של הבנקים, ולכן אפליקציות דיגיטליות, העברת כספים - כל אלו קיבלו תאוצה. ברמה של ביטוח, אנחנו רואים פוליסות ביטוח חדשות כמו ביטוחי חיים וביטוחי רכב שמציעים לנו - שלם רק אם אתה נוסע. בנוסף, יש את ביטוחי הסייבר".
כמה מהשינויים האלה ידידותיים לצרכן?
"אנחנו בהחלט רואים שאוכלוסייה צעירה צורכת יותר שירותי בנקאות דיגיטליים, אבל זה נכנס לכולנו, לכלל התעשייה, ואנחנו לא מדברים רק על ישראל. יש תכנית ברורה שנוסדה באירופה של בנקאות דיגיטלית".
מה לגבי בנקאות פתוחה?
"בנק ישראל מעודד את הנושא הזה ומעודד להטמיע כמה שיותר טכנולוגיות שיעזרו לצרכן הקצה לקבל שירותים זולים יותר מהבית. בסופו של דבר, בשלב החדירה הם ממומנים על ידי הבנקים. למשל, העברת כספים בביט ממומנת על ידי הבנק כדי לצבור משתמשים. יכול להיות שבסופו של דבר הבנק יחליט אחרת".
הילה, אנשים נאלצים להישאר בבית ומטבע הדברים ייסעו פחות בתחבורה.
"תשתיות זה נושא שנתפס כנושא כבד, אבל לא בכדי. כשאתה מתכנן תשתית אתה בונה אותה לזמן רב. הקורונה יצרה הזדמנות מדהימה. כבר באפריל, כשהתחלנו להבין מה קורה, התחלנו לקדם מחקר של השפעת המשבר על תשתיות התחבורה. ברור היה לנו שזה יהיה אירוע גדול ושצריך ללמוד מה יהיה בעולם. ראינו שהתחבורה באמת שינתה את פניה, וכך גם התשתיות. התשתיות עצמן הן מנוע צמיחה למשק. ראינו גם במשבר האחרון שמרבית קופסאות התקציב הושקעו אצלנו ובחברות האחרות לתשתיות. הרגלי הצריכה של משתמשי הדרך משתנים לחלוטין, את המגמות ארוכות הטווח רואים גם בתחבורה ומפת העומסים משתנה. אנחנו רואים שמי שעובד מהבית לא יוצא, אבל גם מי שמתחבר בבוקר לזום ויוצא רק ב-10 בבוקר לפגישה הראשונה במשרד מקל על הכבישים. בסגר השני הצניחה הייתה הרבה יותר מתונה של העומסים. יש מקומות שבהם נעלמו העומסים, אבל גם מקומות שבהם יש עומסים ולא ראינו בהם קודם עומסים. פתאום אנחנו רואים פקקים חדשים לעומת מקומות אחרים שבהם הפקקים נעלמו. כשאני מסתכלת על כל היום - היקף הנסיעה דומה למה שהיה טרום הקורונה. התנועה מסתדרת אחרת".
אורי, כמה אתה רואה את השינויים שהתחוללו כקבועים?
"מבחינת כמויות אנחנו לא יודעים, אבל אני חושב שאם אתה מסתכל על ההתנהגות הצרכנית לאורך זמן - תסתכל עלינו היום כצרכנים, כמשפחות, תראה במה אנחנו מוקפים במטבח, הרבה דברים לא היו קיימים. אנחנו ממשיכים להתקדם בכיוון הזה, יש הרבה דברים שלא יחזרו אחורה. אנחנו רואים שיש עלייה גדולה בתשומות לבישול ביתי, כולל מכשירים ומכונות קפה מפוארות, ובעצם התחלת לראות גל חדש של בישול מהבית, לא כצורך של אלו שנמצאים בתחתית הסולם, אלא להפך".
ניר, עובדי הבנקים צריכים להיות מודאגים?
"הבנקים לא צריכים להיות מודאגים, יש שיתוף פעולה ברור בין תעשיית הפינטק לבנקים. ישראל היא מעצמת סייבר, כולנו יודעים, והיא נהייתה גם מעצמת פינטק. העולם מתעניין בזה וגם הבנקים הישראלים, מוסדות הביטוח ובתי ההשקעות וכן הלאה. למשל, דיברנו על האפשרות של סחר בחלקיקי מניות ב'פפר פיי', והנה הגיעה אפליקציה חדשה שהיא אפליקציית בת של בנק לאומי, ובתוכה אפשר לסחור".
הילה, מה הפרויקט הגדול הבא?
"אנחנו מתמקדים במסילות ובפרויקטים נוספים. בהקשר הזה, אנחנו מאוד ממוקדים בהחדרת הטכנולוגיה באחזקה. זה המון כסף בשנה שאנחנו משקיעים בזה. הכנסת טכנולוגיה לדבר הזה תחסוך לנו כמשלמי המיסים המון כסף. אנחנו עפים קדימה, תכניות העבודה שלנו מתקדמות באופן יוצא מהכלל".