"הייתי הראשון שכבר בסגר הראשון המליץ להדק את הסגר עד לאפס נדבקים, ואז להפעיל מדיניות אכיפה חסרת פשרות ולסגור את הגבולות כמו בניו זילנד, וחבל שעמדתי לא התקבלה". כך אמר ל"מעריב" שר האנרגיה יובל שטייניץ. לדבריו, "נכון לעכשיו התקווה הגדולה היא החיסונים. אני חייב להגיד באופן חד וברור שבזכות ראש הממשלה בנימין נתניהו ישראל תופסת את המקום ראשון בעולם במספר המתחסנים. ברגע שנגיע לכך ש־90% מהאוכלוסייה תתחסן, נראה ירידה בתחלואה ונוכל לפתוח יותר". לדבריו, "גם היום הפגיעה הכלכלית והפגיעה בצמיחה קטנות לעומת רוב מדינות המערב. יש המון טרגדיות אישיות, אבל הפגיעה בכלכלה עצמה קטנה יחסית".
על השפעות המשבר על תוצאות הבחירות אמר שטייניץ: "ברור שמשבר הקורונה הוא עיקר חיינו, אבל ישנו גם איום הגרעין האיראני. אין מישהו שמתאים יותר מנתניהו לטפל במשברים אלה. לאיראן אין נשק גרעיני בזכותו, ובלעדיו היא הייתה מגיעה לפצצת אטום עד 2015". השר הוסיף: "המצב הנוכחי לא טוב והיינו מעדיפים שלא תהיה קורונה, אבל בכל העולם המצב קשה. אני מקווה שביבי יקבל מנדט להקים ממשלה יציבה. רק הוא דאג עוד לפני שפיתחו את החיסונים להבטיח שיהיו מספיק חיסונים, ויש מקום לשבח בעניין גם את קופות החולים".
על עתידו במשרד האנרגיה: "זהו משרד מעניין ומאתגר מאוד, אבל אני לא מסתיר שתמיד הייתה לי שאיפה להתמנות לתפקיד שר החוץ. בשלב זה אין לי כוונה לעסוק בחלוקת תפקידים, ואני ממליץ לא לחלק את עור הדוב לפני שהוא ניצוד". שר האנרגיה מדגיש מהם יעדי המשרד ומוסיף: "אני יכול להבטיח שב־2025 ישראל תפסיק לחלוטין את השימוש בפחם. ייצרנו ב־2021 60% בפחם, ועד 2025 נהיה הראשונים בעולם בהגעה ליעד זה. מאז שאני שר האנרגיה, המעבר מפחם ומזוט בכל תחנות הכוח לגז טבעי הוריד את זיהום האוויר ב־70%".
בתשובה לשאלה הנוגעת להקמת קרן העושר מתמלוגי הגז אמר: "מס שישינסקי משולם רק עבור קידוח הגז תמר. ב־2021 יתקרב התשלום למיליארד שקל ומ־2024 עד 2026, כשיגיעו התמלוגים בגין הקידוח לווייתן, יהיה היקף הגבייה כ־15־20 מיליארד שקל. זה אומנם סכום יפה מאוד, אבל עדיין לא משנה את פני הכלכלה. "לאורך כל חיי מאגרי הגז המסים שייגבו נאמדים ב־500 מיליארד שקל. המס על רווחי יתר יגיע לקרן מיוחדת, המיועדת להשקעות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה. הקמת הקרן תושלם בקרוב".
הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"