"את ההדף האמיתי של שנת הקורונה עוד לא ראינו לגמרי" אומרת עו"ד רות דיין וולפנר, המתמחה בדיני משפחה ובעלת אחד המשרדים הגדולים בארץ העוסקים בנושא. "אני בטוחה שאת אותותיה של הטראומה הקולקטיבית שעברנו נוכל לראות בשטח רק במהלך 2021.
בשנה החולפת ראינו שהדבר הכי ודאי היה חוסר הוודאות", אומרת דיין וולפנר, "זו הייתה שנה חסרת תקדים, והרבה מאוד תובנות התגבשו בשנה הזו לאנשים רבים. בין היתר, גם לאלה שלא היו מוכנים לשאת יותר מערכת יחסים לא טובה. אם כי היו לי גם כמה מקרים שאמרו לי שהקורונה דווקא חיזקה אותם. שבני הזוג היו בבית בלי הפרעות חיצוניות, בלי המשפחה שלו והמשפחה שלה, והדברים חזרו שוב למצב הנורמלי". כדאי לומר שהסטטיסטיקה של הרבנות שמפרסמת שבשנת 2020 דווקא הייתה ירידה בבקשות לגירושים לא מביאה בחשבון את הידועים בציבור, שהם רבים, ותהליך הפרידה, חלוקת הרכוש והמזונות של ידועים בציבור, כמוהם כמו כל זוג שמתגרש.
עד כמה המצב הכלכלי הוא פקטור או זרז לגירושים?
"מצב כלכלי קשה הוא דווקא במקרים רבים פקטור לאי־גירושים. יש אנשים שנמצאים במצב כלכלי קשה ולא יכולים להרשות לעצמם להתגרש אז הם שורדים בבית. אנחנו רואים את זה בעיקר אצל נשים תלויות כלכלית. המשבר הכלכלי לא גורם לגירושים כמו העובדה שבשנה החולפת אנשים התקשו לשאת אחד את השנייה בסגרים, ולא מעט אנשים שהנישואים שלהם היו רופפים, רצף החגים, אי־הוודאות התעסוקתית והשהייה בבית העלו הן את הרצון לפרידה והן את תופעות האלימות בתוך המשפחה".
תופעה נוספת שנמצאת במגמת עלייה החל מסוף השנה הקודמת, הייתה ביטול דמי המזונות עקב המצב הכלכלי הרעוע. "במהלך השנה החולפת ניסינו להשהות תשלום דמי מזונות למי שנזקק לכך", מספרת דיין וולפנר, "אך בתי המשפט אמרו לנו להמתין מכיוון שהסיטואציה זמנית. לקראת סוף השנה הבינו גם בבתי המשפט שהקורונה עדיין פה, ונתקלתי בלא מעט מקרים שבהם ביטלו את חיוב המזונות ללקוחות עצמאיים שנותרו ללא כסף בגלל המשבר. היה לי לקוח שביטלו לו את חיוב המזונות מכיוון שהעסק שלו הפסיק לפעול בתקופת הקורונה, אשתו הייתה שכירה שהמשיכה לעבוד כרגיל, והחיוב במזונות הפך להיות נטל עצום. הוא בוטל, חרף התנגדותה".
זה מגיע בהמשך לתיקון בחוק שנעשה לפני מספר שנים על תשלום המזונות, שעד 2017 נפל בלעדית על הגבר.
"המהפכה בחלוקת המזונות ללא ספק טרפה את הקלפים. בשנים הראשונות לא ממש ידעו איך לאכול את הפסיקה הזו של בית המשפט העליון שקובעת שמזונות לא מוטלים יותר על הגבר, והבינו עם הזמן שמזונות צריכים להיות פונקציה של הכנסות וזמני השהות עם הילדים. זה לקח קצת זמן, אבל זה לחלוטין המצב כיום".
את רואה שינוי בגובה הסכומים בעקבות המשבר בשנה האחרונה?
"היום בהחלט מביאים את זה בחשבון. אלה כבר לא סכומים שמתחילים ב־1,500 שקלים כמו פעם, תלוי בגיל הילד, אבל זה בהחלט יכול להגיע גם לכמה מאות שקלים לילד".
אקזיט מהנישואים
עוד אחד מסימני התקופה בתחום דיני המשפחה נוגע לאו דווקא למשבר הקורונה ולהשלכות על מצב התא המשפחתי, אלא לעובדה שישראל הפכה להיות בשנים האחרונות אומת הסטארט־אפ, תעשיית ההייטק גדלה והולכת, ואופציות לשכירים או לסטארט־אפיסטים שעובדים בחברות הללו יש בשפע, הן לגברים והן לנשים. מה שמשנה את התמונה כשמגיעים לגירושים וחלוקת רכוש.
"התיקים כיום עוסקים הרבה יותר בנושאים שבעבר, לפני 20 או אפילו 15 שנה היו מאוד נדירים, כמו אופציות, מניות. פסק דין שיצא לא לפני זמן רב קבע שבני זוג יכולים להישאר 'שותפים לחלום'. קחי למשל אישה שבן זוגה שותף בחברת סטארט־אפ, הם נפרדים עוד בטרם החברה פרצה. מתוקף פסק הדין החדש, אותה אישה יכולה לא לקבל את שווי המניות שהיו במועד הפרידה אלא לאחר האקזיט אם יתקיים", אומרת דיין וולפנר.
את רואה זוגות שלא נפרדים בגלל שעלול להיות אקזיט קרוב?
"לפעמים משהים גירושים, אם אחד מבני הזוג מבין שעומד לקרות משהו בחברה, אז הם אומרים, בסדר, נסבול עוד שנתיים־שלוש. אבל לא תמיד יש בכך צורך. פסק הדין ל'שותפות בחלום' לא היה מקרה בודד. הכל תלוי הן בהסכם שבני הזוג עושים ביניהם והן במידת הסיכון שהם רוצים לקחת".
תגדירי "מידת סיכון".
"יש מקרים שבמועד הפרידה השקעות משותפות בסטארט־אפים שוות רק את הכסף שהכניסו להם. אבל אם שני בני הזוג רואים באותה השקעה עתיד כלכלי, פעמים רבות אנחנו צריכים להגיע יחדיו להסדר שמתעסק בעובדה שהם נשארים בשותפות ושניהם לוקחים את הסיכון שאולי לא יהיה אקזיט. הכל מתחיל עד כמה הזוג רוצה לקחת סיכון או מפחד לקחת סיכון ומעדיף לחלק את הכסף והרכוש מראש".
זאת אומרת שאם נניח בן זוגי לא אוהב להסתכן, אני אעשה אקזיט ולא יהיה הסכם בינינו, הוא לא ירוויח מכך ולא יוכל לדרוש דבר.
"בדיוק. מצד שני אם תחלקו היום את כל הרכוש ולא יהיה אקזיט גם לכך יש השלכות. הרבה מאוד תיקי גירושים מתנהלים סביב העניין הזה, ורובם בעיקר משתדלים להגיע להסכמים ולא לפסיקות משפטיות, אבל יכולה לומר לך שאנחנו עוסקים בזה לא מעט. היום כמעט לכל חברת הייטק או סטארט־אפ יש אופציות ומניות. לכל עובד ועובדת יש אופציות ללא הבדל מגדרי, והם רוצים להישאר שותפים כי הם לא יודעים מי מהם יעשה את האקזיט המיוחל".
סוגיה נוספת שעומדת על הפרק בשנים האחרונות היא נדל"ן והשקעות בנדל"ן. "נדל"ן ישראלי הוא סוג של סטארט־אפ. הרבה אנשים קנו קרקעות במקום מתפתח כמו שדה דב למשל, לפני עשור. וכיום, כשהם עומדים בפני פרידה, אף אחד מהם לא מוכן לקבל את השווי של ההשקעה או למכור את המגרש, מכיוון שבעוד כמה שנים זה יהיה שווה מיליונים".
אז מה עושים?
גם כאן יש סוגיות לא פשוטות שצריך להתייחס אליהן, בדיוק כמו שמתייחסים למניות ולאפשרות של אקזיט. גם כאן צריך להבין שיש סיכון מסוים. יש את מי שמעדיף להשאיר את המניות אצלו ולתת לבת הזוג את הדירה, ויש שמחליטים להישאר שותפים עסקיים בידיעה שאולי לא יהיה מזה רווח. אלו בהחלט סוגיות שאני רואה לאחרונה הרבה מאוד".
תקדים אפי נוה
דיין וולפנר טיפלה בכמה תיקי גירושים של מפורסמי ארצנו, שהידוע ביניהם הוא תיק הגירושים של אפי נוה. "הגירושים של נוה הסתיימו רובם בהסכם, ואני חייבת לומר ששמחנו על ההחלטה לא להגיש כתב אישום", היא אומרת בהתייחסות לפרשה. "העניין של חדירה לטלפון האישי היה חסר תקדים במדינה. אני מניחה שאם היו מתכוונים להמשיך עם ההליכים שקשורים לראיות שנמצאו בטלפון הפרטי זה יכול היה לפתוח תיבות פנדורה קשות. זה היה גורם נזק שאף אחד לא היה יכול להחזיר את המצב לקדמותו".
אף שזו הפרנסה שלה, דיין וולפנר לא ממהרת לשכנע אנשים להתגרש אלא בדיוק להפך. "אני חושבת שאם אפשר להגיע להסכם צריך לעשות הכל, כולל ויתורים. כמובן לא לוותר על הכל ולדון את עצמך לחיי רעב או עוני, ובעיקר לזכור שאנחנו לא במלחמת עולם. שיש אירוע שצריך לפתור אותו בצורה הכי טובה כדי שיהיה אפשר להמשיך את החיים הלאה. אני יודעת לומר לזוג כשצריך תנסו טיפול, אני משתדלת לומר את זה. זה מאוד נדיר כשאני צריכה לשכנע מישהו להתגרש ויש לי אפילו קצת מועקה כשזה קורה".
יש מקרים שזה בלתי נמנע.
"לעתים גירושים יכולים להיות משבר נורא גדול, אבל אפשר להפוך את זה לנקודת מפנה, וככל שאני מלווה יותר אנשים ומראה להם שזה במקרים מסוימים אם אין ברירה אחרת, לא יכול להיות האסון הכי גדול, אלא אולי הדבר הכי טוב שקרה לך. העבודה שלי בתור עורכת דין זה לא רק להתעסק עם כמה מזונות מגיע והחישוב הקטן הזה, מדובר פה על עסק לכל דבר, על מקרקעין, על מסוגלות הורית, לפעמים גם על ניכור הורי, הכנסות. תחום דיני המשפחה מקיף כמעט הכל".
האם בשנים האחרונות הליכי הגירושים הפכו למוקצנים יותר? דיין וולפנר טוענת ש־80% מהתיקים דווקא כן מצליחים להגיע להסכם עוד בטרם ההליך המשפטי. "תמיד עדיף להגיע להסכם, כי כך אתה לוקח את הגורל שלך בידיך ולא מאפשר לאף שופט או שופטת לקבוע עבורך בדברים הכי משמעותיים בחייך כמו חלוקת רכוש או זמן עם הילדים. רוב האנשים מצליחים להבין זאת ולהגיע להסכמות".
מגיעים יותר גברים מנשים?
"מגיע אליי מספר דומה של נשים וגברים. חשש יש לכולם. כולם מפחדים מהגירושים ובפרט מאי־הוודאות והלא נודע שהם מביאים עמם. לפעמים אנשים מעדיפים להישאר ברע מאשר לצעוד אל הלא נודע. שאלתי פעם לקוח: אם היית יודע שלא תהיה לך בעיה כלכלית, ותמצא זוגיות מתאימה האם עדיין היית מפחד להתגרש? והוא ענה לי שלא. אבל הפחד הוא מדומה, מכיוון שגם כשאנחנו נשואים, אנחנו לא יודעים מה צופן לנו המחר".