תקופת הקורונה היוותה נקודת מפנה עבור חברת שיאון מדיקל בשדרות, המתמחה בייצור ציוד רפואי. “עד פרוץ הקורונה הפעילות שלנו הייתה בעיקר עם חדרי ניתוח ובתי חולים, בייצור ציוד שקשור בניתוחים ובזיהומים, והייתה לנו גם מכונה קטנה לייצור מסיכות", מספר אריק בנאדו, סמנכ"ל שיווק ומכירות של החברה.
"כשהמגיפה התחילה בסין, סגרו את סין שהייתה היצרן הגדול בעולם לכל דבר. המגיפה התחילה בישראל עם אפס ציוד במחסנים של משרד הבריאות, וברגע שהתגלה פה החולה הראשון, הייתה אפס יכולת להשיג ציוד מהעולם".
לוואקום הזה נכנסה שיאון מדיקל. "מיד נדרכנו והתחלנו לשנות את כל מהלך הייצור שלנו - גם המקומי וגם הבינלאומי - למוטה מוצרי מיגון וחיטוי: חליפות מיגון לצוות הרפואי, חלוקים סטריליים, מסיכות, משקפי מגן, כיסויים לרגליים ולידיים, מוצרי חיטוי לידיים, מוצרי חיטוי למשטחים ועוד", מתאר בנאדו.
"אם לפני הקורונה הייתה לנו מכונה אחת, בתוך חודשיים היו לנו 12 מכונות. מתחילת פברואר עד מאי 2020 עבדנו 24 שעות ביממה, בשלוש משמרות. בתקופה הזאת הייצור שלנו עלה במאות אחוזים וגייסנו עוד 200 עובדים. הגענו כמעט ל־500 עובדים שבאו לעבוד במפעל המקומי בשדרות. הייתה ממש הירתמות קהילתית לנושא הזה. אם כושר הייצור המקומי טרום הקורונה היה 10 אלף מסיכות ביום, בקורונה הגענו לכושר ייצור של חצי מיליון מסיכות ביום".
אלא שכעת, עם החזרה לשגרה והסרת רוב המגבלות, בהן עטיית מסיכות במרחב הציבורי, החברה חווה ירידה דרסטית בביקוש. "את הירידה החדה ראינו כבר ברגע שהסינים התחילו להתאושש", מודה בנאדו. "ראינו איך הגישה משתנה כלפי המפעל, הרגשנו שהמצוקה נגמרה, המשבר נגמר, ותשומת הלב חוזרת מייצור מקומי לסין. אין מה לעשות, סין זו מפלצת, ולכל מפעל קשה להילחם במפלצת הזאת. אבל עדיין הביקושים גדולים יותר מאשר טרום הקורונה. גם בבתי חולים כולם עדיין עוטים מסיכות, וגם בקרב המגזר הפרטי מסיכות עדיין יותר בשימוש כיום מאשר בעידן טרום הקורונה".
איך החזרה לשגרה השפיעה על עבודת המפעל?
"אנחנו ממשיכים לייצר. גם פיתחנו כמה פטנטים על הדרך, כמו למשל מסיכה קוסמטית. אנחנו כל הזמן מפתחים מוצרים חדשים. כל מגיפה יוצרת שינוי ומקדמת את הרפואה קדימה".
גם חברת קלין ביט, שמתמחה בהשמדת זיהומים בבתי חולים, חוותה עלייה דרמטית בביקוש לשירותיה עם פרוץ המגיפה. "בחודשי מרץ ואפריל 2020 חווינו גידול של אלפי אחוזים בביקושים לשירות שלנו ונכנסנו לשלל בתי חולים ולמאות עסקים שהזמינו מאיתנו שירותי חיטוי", מספר מנכ"ל החברה יקי אגם. "עבדנו 24 שעות ביממה. ואילו במאי התחלנו להרגיש שכל הפניקה מהקורונה ירדה בבתי החולים, והשימוש במערכות שלנו התחיל לרדת בגלל כל מיני סיבות תקציביות של המדינה".
איך הגבתם לכך?
“כשהתחלנו לזהות את הירידה, החלטנו ללכת על מערכות חיטוי וניקוי ביתיות על בסיס ירוק - MyCleanBit. בזה אנחנו מתמקדים עכשיו וחווים עלייה בביקוש למוצר הזה. ממאי ועד ספטמבר - המועד שבו השקנו את המוצר החדש - חווינו כמו סוג של נפילת סוכר. היינו בשמיים, ופתאום כל ההיסטריה ירדה ועמה גם הביקוש בבתי החולים - שם הייתה הפעילות הכי גדולה שלנו.
הוא מוסיף: "אבל עצם העובדה שעבדנו בבתי חולים נותן לנו יתרון גדול כשאנחנו יוצאים עכשיו לשוק הפרטי. היום אנחנו עובדים יותר על לחנך את השוק מחדש. למרות שהמגיפה הסתיימה, עדיין צריך לשמור על סביבה נקייה בבית. עכשיו אנחנו מתחילים לחוות שוב עלייה מתונה ויפה בגלל ההשקעה בחינוך השוק מחדש. זה שהקורונה עברה - לא אומר שהחיידקים והנגיפים נעלמו".
חסכו בפרסום
כצפוי, מי שעוד חוו פריחה עסקית במהלך הקורונה היו חברות לייצור ג’ל לחיטוי ידיים. "בתחילת פברואר 2020 הערכנו שיהיה ביקוש מאוד גדול למוצרים האלה", מספר מנכ"ל סנו יובל לנדסברג. "עוד לפני שהקורונה הגיעה לישראל, הבנו שזו רק שאלה של זמן עד שהיא תגיע. נערכנו להזמנות גדולות של חומרי הגלם - אלכוהול בעיקר - כאשר הפיק הגדול מבחינת ביקושים התחיל בתחילת מרץ".
איך התמודדתם עם העלייה החדה בביקוש?
“אף שהיינו די ערוכים לזה, עדיין בתוך שבועיים כל המלאי שהכנו אזל. למרות זאת הצלחנו לספק באותו חודש 80% מהביקוש וגם בחודשים שאחרי כן הצלחנו לעמוד בהזמנות אף שהיה גידול של אלפי אחוזים. הביקוש לג'ל חיטוי ידיים היה פשוט לא נורמלי. הסטנו לטובת המוצרים האלה קווים נוספים - שבמקור לא ייצרו את המוצרים האלה אלא מוצרים אחרים - וכמובן הגדלנו כמה שיותר את המשמרות. אפילו שמחיר חומר הגלם עלה ב־30%, לא העלינו באגורה את המחיר, ואפילו הוצאנו מוצרים גדולים יותר שהוזילו את המחיר ל־100 מ"ל".
לדברי לנדסברג, על פי נתוני חברת "סטורנקסט", כלל השוק של ג'ל ניקוי ידיים בישראל בשנת 2019 נאמד בעשרה מיליון שקלים, ואילו ב־2020 שוויו עמד על כ־95 מיליון שקלים, מהם 32 מיליון בחודש מרץ. "לקראת אוקטובר־נובמבר 2020 הביקושים ירדו בצורה די משמעותית", הוא מתאר. "אנשים עברו לשימוש בסבון נוזלי. גם כשאנשים היו יותר בסגר בבית ופחות יצאו החוצה, הם פחות היו צריכים להשתמש במוצר. לאט־לאט גם רמת ההיסטריה ירדה. לפני הקורונה זה היה מוצר קטן אצלנו, ובתקופת המגיפה הוא גדל. כבר עברנו עם המוצר הזה את שפעת העופות ושפעת החזירים, אבל זה לא היה דומה למה שקרה עכשיו".
גם חברת CWT - ליבוא ושיווק מוצרים לטיפול בפצעים, כוויות ומניעת זיהומים – חוותה בשנה האחרונה עלייה גדולה בביקוש לג'ל לחיטוי ידיים. "את העניינים הבירוקרטיים לגבי שיווק המוצר, Softa Man, ג'ל חיטוי ידיים לצוות הרפואי, התחלנו עוד לפני הקורונה, ואז הגיעה הקורונה והביאה לביקושים מאוד גדולים גם בשוק הפרטי", מספר סמנכ"ל השיווק של החברה חנן חובב. "ראינו שנוצר ביקוש מטורף שהיה בעייתי לעמוד בו. המוצר יובא מאירופה, והאירופאים, שהיו צריכים לחלק אותו לעולם, עשו תעדוף. אנחנו כל הזמן רדפנו אחרי המוצר הזה".
העליתם מחירים?
"גם בגלל מגבלות מלאי וגם כאג'נדה החלטנו לא להעלות מחירים. אולי ברווח זה לא היה משהו גדול, אבל חסכנו לא מעט בתקציבי פרסום בזכות הקורונה שעשתה חשיפה למוצר. עכשיו אומנם לא קונים באותם ממדים, אבל בזכות הקורונה הייתה עלייה במודעות לכל הנושא הזה של ההיגיינה, ויש אנשים שימשיכו עם זה גם אחרי המשבר".
ההרגל נשאר
"ממש לפני תחילת הקורונה, בלי קשר למגיפה, החל להיות מחסור באחד מחומרי הגלם של אחד מסוגי הכפפות המובילים", מספר רונן חסידים, המנכ"ל והבעלים של חברת "אינטרסן" ליבוא, שיווק והפצה של מוצרי צריכה לבית, אביזרי תינוקות, ציוד פרה־רפואי ותמרוקים. "ואז בפברואר, כשהקורונה יצאה מסין לכל העולם, היה גידול של מאות אחוזים בביקושים לכפפות בשוק הרפואי והביתי.
למרות שהביקוש גדל, בפועל הספקים יכלו להגדיל את ההיצע רק ב־30%־40%. מה שהגיע - נמכר מאוד מהר, והשתדלנו גם להקצות זאת ללקוחות הקבועים ולמנן את זה כדי שכולם יוכלו לקבל. מעולם לא הייתה התנפלות כזאת על כפפות. בשגרה תמיד היה לנו ממוצע של ארבעה־חמישה חודשי מלאי, ואילו בקורונה ובשנה האחרונה המלאי היה גג לשבוע עד עשרה ימים".
העליתם מחירים?
"ברור, אבל העלינו בהתאם למה שהעלו לנו. ההרעה במחיר הייתה לפי מה שהיצרנים בחו"ל הכתיבו לנו".
כיצד נראה הביקוש כיום?
"כיום ההיצע אולי טיפה גדל כי סין פתחה את שעריה, אבל עדיין יש עיכובים גדולים באספקות ועדיין - למרות שצריכת כפפות הרבה יותר נמוכה מאשר בתחילת המגיפה - יש ביקוש גבוה יותר ממה שהיה לפני תחילת הקורונה. ההרגל הזה נשאר".
