המאורעות של השבועיים האחרונים תפסו אותנו אחרי למעלה משנה של מגפת הקורונה, מגפה שפגעה רבות בישראל ובעולם ללא הבדל דת, גזע ומין. הקורונה הכלכלית פגעה ברבים באוכלוסייה אך יותר מכל נפגעו דווקא אוכלוסיות הגיוון. הם היו הראשונים שפוטרו או הוצאו לחל"ת והם לצערי, ברוב המקרים, האחרונים שישובו למעגל העבודה. לאחר שנדמה היה כי בישראל ניצחנו רפואית, בעזרת החיסונים, את הקורונה, חל שיפור גם בנתוני המשבר הכלכלי ורבים החלו לחזור למעגל העבודה. ברור היה כי עוד דרך ארוכה לפנינו ודווקא אוכלוסיות הגיוון צריכות מענה ארוך טווח. ארגון בעצמי פועל כבר שנים רבות, לשיפור הכישורים והמיומנויות והתאמתן לעולם התעסוקה העכשווי, על מנת לצמצם את העוני והפערים החברתיים בישראל, על ידי קידום בתעסוקה של אוכלוסיות מודרות ומעוטות-הזדמנויות.
ואז, פרצו המהומות ואזורים רבים במדינה היו תחת אש. באחת, אתגר גדול ומשמעותי ניצב בפניה של מדינת ישראל והחיים המשותפים בה. במהלך הימים האחרונים, שאלנו את עצמנו כארגון שמעסיק עובדים ועובדות מהמגזרים השונים ומפעיל תוכניות מעורבות, מה יהיה האתגר העתידי עימו נתמודד כשהרוחות יירגעו? כיצד ניטיב לאסוף את השברים של האמון, ההדדיות והדו קיום בין הערבים ליהודים.
דווקא בסיומו של שבוע הגיוון אני מבקשת להאיר ולהציע כיוון הסתכלות אחר בעל משמעות נוספת - הגיוון כפתרון לחיים משותפים.
הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה פועל במסגרת מיזם משותף בין ארגון בעצמי לבין משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וחברים בו גופים וארגונים רבים. הפורום בחר השנה למתג את שבוע הגיוון תחת הסיסמה "גיוון מעסיק את כולנו".
כשאנו צופים אל העתיד שלנו כאן, עתיד של אחדות והכלה, רק המפגשים היומיומיים, על אותו פס יצור, באותה מחלקה בבית החולים או ליד עמדת הקפה בחברת ההייטק יקשרו את הקשרים ההדוקים חזרה.
כאמור, אנחנו בפתחה של תקופה חדשה, בה נצטרך לאסוף את השברים לא רק מהקרע שנוצר בין האוכלוסיות בישראל, אלא גם לאחר משבר מגפת הקורונה, שההשלכות הכלכליות שלו ילוו אותנו לאורך זמן. במשברים כלכליים אוכלוסיות מוחלשות מתקשות לחזור לשוק העבודה ולמצב מחדש את חייהן. אחוזי ההשתלבות של החברה הערבית בענף ההייטק והפיננסים עומד על 3% בלבד, פערי השכר בין יהודים לערבים עדיין גדולים והמצוקות של החברה הערבית, כמו היעדר התשתיות, האלימות הפנימית, ופערי ההשכלה, עדיין מקשים עליה להשתלב באופן מיטבי בשוק התעסוקה הישראלי.
בימים אלו, שאבק הלחימה והמתח עדיין בתוכנו, אני קוראת לאחריות של מעסיקים, מהחזקים במשק ועד הקטנים והבינוניים. אל תצאו רק בהצהרות של ביחד אלא תפעלו לגיוון תעסוקתי בכל ענפי המשק הישראלי.
זוהי האחריות המוטלת לכתפיכם - לייצר ולתעדף משרות לאוכלוסיות הגיוון. רק היכרות והכרה בין הדתות, בין יהודים וערבים, תבנה מחדש את המרקם האנושי שמוביל לחיים משותפים בישראל. בעיניי טבעי ומתבקש להתחיל אותו דווקא במקומות העבודה.
הכותבת היא מנכ"לית ארגון בעצמי