המלאך הגואל של העסקים הקטנים

העסקים בישראל המוגדרים "קטנים ובינוניים" אחראים לכ־1.8 מיליון משרות, שאותן מאיישים כ־61% מכלל המועסקים במגזר העסקי. העסקים הקטנים הללו גם אחראים לכ־54% מהתוצרת במגזר העסקי.

אומנם שנת הקורונה הייתה קשה במיוחד לעסקים הקטנים והבינוניים, אבל לצד הקושי חזינו גם במגמה מעניינת של פתיחת עסקים קטנים חדשים בישראל, בין היתר בקרב מי שהיה עד לפני פרוץ המגיפה שכיר, והחליט דווקא בעת הזו להגשים את החלום ולפתוח עסק.

כל מי שחשב לפתוח עסק בחייו יודע שהשלב החשוב ביותר הוא שלב המימון. המימון יכול להפיל את החלום בבת אחת, אבל קבלת מימון מהבנק - באופן כללי ובפרט בתקופה כזו - היא לא דבר מובן מאליו.

בדומה לסטארט־אפים שנעזרים בקרנות מימון, גם לעסקים הקטנים יש כעת אלטרנטיבה. קוראים לה קרן נתן, קרן פילנתרופית שמזינה את עצמה, מספקת הלוואות ללא ריבית, והחזרי ההלוואות הם למעשה הכסף המעגלי שיעזור לבעל העסק הבא. מיד נעמיק בשאלות איך זה עובד ועבור מי, אבל זה אולי הזמן לציין כי בשונה מסטארט־אפים, הקרן הפילנתרופית אינה שותפה בעסקים ותפקידה הוא להעניק מימון לעסקים קטנים למי שהבנק לא מאפשר לו זאת.

זיכרונות מהמרינה

קרן נתן נוסדה בזכות נייטי קירש, יהודי־ציוני, מיליארדר דרום אפריקאי שהונו מוערך בכ־5 מיליארד דולר. קירש, המתקרב לגיל 90, הוא יזם ותיק שעשה את הונו ברשת מחסני הענק האמריקאית Jetro Cash and Carry, המאפשרת לקנות סחורה בכמויות גדולות, במזומן, במחיר נמוך ביותר. במסגרת פעילות הפילנתרופיה שלו, הוא סייע במימון של 20 אלף עסקים בסוויזלינד באפריקה, מתוך מחשבה שיש לתת לאנשים חכות במקום דגים, כדי שיוכלו להתפרנס.

"אנחנו מעניקים סיוע למי שהבנק לא נותן לו. ומדוע הוא לא נותן? לא כי יש איזושהי בעיה, אלא כי אין לו את הרקורד הנחוץ", אומרת דורית סימנוביץ' להב צור, שמנהלת את קרן נתן מיום הקמתה, לפני 14 שנה. "למשל, זוג נשוי עם שלושה ילדים. מן הסתם כבר יש להם משכנתה והלוואה נוספת שהם לקחו כדי לרכוש רכב, אולי הלוואה לנסיעה או לחגיגות בר מצווה ושיפוץ הבית, החיים עצמם. ובכך נגמר להם האשראי הבנקאי, גם אם הם שניהם משתכרים היטב. מה שקורה הוא שאם אחד מבני הזוג רוצה לפתוח עסק, לבנק כבר אין אשראי פנוי להעניק. וזו דוגמה למי שפונה אלינו, מי שבכל זאת רוצה לפתוח עסק ויש לו רק חלק מהמימון או אין לו מימון כלל".

כשקירש הגיע לארץ הוא מימן את אחד הפרויקטים הגדולים בה: הקמת המרינה בהרצליה. זה היה לפני 30 שנה, אבל הוא חש שהונו צריך לעזור ליזמים הקטנים, לבעלי העסקים הפרטיים, שכל מה שעומד בינם לבין הגשמת חלומם הוא קצת כסף. אפילו לא יותר מדי.

העדפה מתקנת

סימנוביץ' להב צור הגיעה לקרן מתחום המלונאות ולאחר עיסוק ארוך שנים בשיתוף מגזרים עסקיים שונים. "הכרתי במהלך שנות עבודתי חברות רבות ופעילויות מגוונות בתעשייה, מכל מיני ענפים, מה שמאפשר לי כיום, מלבד ההלוואה, לתת את הערך המוסף הזה לקרן ולהשתמש בנטוורקינג הרחב לטובת בעלי העסקים הקטנים לכל מיני חיבורים נחוצים".

אומנם קרן נתן לא עוסקת במנטורינג בליווי, אלא בהלוואה עצמה, אבל סימנוביץ' להב צור מתייחסת לכל אחד מבעלי העסקים שאותם היא פוגשת וגם מאשרת להם את ההלוואה באותה דאגה כמו לילדים.

"יש לי את התפקיד המרתק ביותר שיכול להיות כי אני פוגשת אנשים, ומי שאוהב אנשים, זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו. אני זו שעושה איתם את הפגישה הראשונה בראיון, ואין כמעט עסק שמקבל הלוואה ואני לא מגיעה אליו. הסיפוק הגדול ביותר הוא לראות איך העסק נולד ובסוף קורה. אני מתרגשת מזה, גאה בזה. מהרגע שהם פגשו אותי והמיזם אושר, נולד העסק. התהליך קצר, אבל הקשר איתם הוא לשנים ארוכות, והוא נשמר".    

בקרן נתן מקפידים על מה שמכונה "ניהול רזה", ועובדים בה ארבעה אנשים בלבד. "אני עוברת על כל בקשה שמתקבלת. בין אם אלו 100 בקשות ובין אם הן 1,000. הכל עובר דרכי. אני מכירה כל יזם וכל סיפור".

מה סוד ההצלחה של העסקים בעינייך?
"קודם כל, בשביל להיות בעל עסק צריך להיות יזם. נוסף לכך צריך המון תעוזה וחריצות, נחישות ובערה. הכוונה היא שאדם יהיה להוט מאוד. להט עבורי היא מילה נרדפת ליזמות, ואדם שיש לו להט יצליח ללא כל צל של ספק". 

אתם למעשה נותנים הלוואות עם "העדפה מתקנת" לכל המגזרים בארץ, ללא הבדל דת, גזע או מין. מהם התחומים העיקריים שעומדים בקריטריונים?
"תעשייה, חקלאות, אופנה, מזון, קוסמטיקה. כל מה שאינו סטארט־אפ או מקצוע חופשי כמו משרד עורכי דין לצורך העניין. תחום החקלאות התפתח מאוד, במיוחד בתקופת הקורונה, שהייתה ייחודית ומאתגרת בפני עצמה. עד לפני הקורונה לא היו לנו פניות בתחום הזה. נישה שהתפתחה מאוד בשנה החולפת היא חקלאות הידרופונית - גידול ללא כימיקלים על בסיס מים.

היו לנו השנה לא מעט פניות בתחום הזה, והקמנו בעקבותיהן כמה חוות הידרופוניות מצליחות מאוד. אחת מהן היא פרי יוזמה של שמוליק לרר מכפר חב"ד, שהקים חווה כזאת עם מינימום סיכון, ומהיום הראשון כבר התחיל להרוויח".

תחום חשוב נוסף שפרח בתקופת הקורונה הוא התעשייה. סימנוביץ' להב צור מספרת כי לפני כמה שנים פנה אליה היזם גלעד גטנט פרדו, שעבד במצבעה שעושה זיווד של חלקים לחברות הייטק מוכרות ולתעשיות צבאיות. גטנט פרדו היה שכיר, עד שהמפעל שבו עבד נקלע לקשיים תזרימיים. הוא ראה בכך הזדמנות, וביקש לרכוש את המפעל. "