מחירי הדיור ממשיכים לעלות. מדד מחירי הדיור, המתפרסם במסגרת מדד המחירים לצרכן, זינק בחודש האחרון ב־1% והשלים בשנה האחרונה עלייה מצטברת של 5.6%. מאידך, מחירי הדירות החדשות דווקא ירדו בחודש האחרון ב־0.8%.
במקביל למדד זה נרשמו עליות גם במחירים נוספים במשק. מדד מאי עלה ב־0.4% והשלים מתחילת השנה עלייה של 1.5%, וכך גם בשנה שעברה. עליות בולטות נרשמו במחירי הפירות (13.7%). מאידך הירקות הטריים ירדו ב־2.2%. קצב האינפלציה השנתי נמצא כעת בתוואי היעד הממשלתי (1%־3% לשנה).
בנק ישראל אינו מודאג בשלב זה מעליות המחירים, לכן סביר שגם בהחלטת הוועדה המוניטרית הקרובה הריבית לא תעלה. מה שמדאיג את מקבלי ההחלטות הוא העלייה הנמשכת במחירי הדיור, מהגורמים המרכזיים ליוקר המחיה בישראל.
שר האוצר אביגדור ליברמן ציין: "אנחנו במצב מורכב מבחינת יוקר המחיה ומחירי הדיור. נדהמתי לראות את הקפיצה במחירי הדיור בחודשים האחרונים. צריך לנהל את האירוע בצורה ממלכתית ואחראית".
את הביקוש לדירות מתדלקים שני גורמים: מצד ההיצע - היעדר מספיק התחלות בנייה ודירות חדשות. מצד הביקוש ההסבר העיקרי מגולם בתחום המשכנתאות. ליברמן חייב להוביל מהלך בשיתוף בנק ישראל כדי לבלום מגמה זו.
הלוואות המשכנתה שניתנו במערכת הבנקאית במהלך חודש מאי הסתכמו ב־9.5 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים. מדובר בנתון גבוה ב־37% ביחס לממוצע החודשים האחרונים. השיא האחרון היה במרץ 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה, שעמד על 8.7 מיליארד שקל.
האתגר המרכזי של שר השיכון החדש זאב אלקין הוא לנסות לבלום את מחירי הדיור יחד עם שר האוצר. המהלך המרכזי שעליו לנקוט הוא לעודד בכל דרך את רשות מקרקעי ישראל לשווק קרקעות לשוק הפרטי, ולקבוע תקרת מחיר כדי לעודד את הקבלנים להוריד מחירים.