מחירי הדירות ממשיכים לעלות. מדד מחירי הדיור זינק בחודש האחרון ב־1% והשלים בשנה האחרונה עלייה מצטברת של 5.6%. מאידך, מחירי הדירות החדשות דווקא ירדו בחודש האחרון ב־0.8%.
במקביל למדד זה נרשמו עליות נוספות במשק. מדד מאי עלה ב־0.4% ומתחילת השנה השלים עלייה של 1.5%. עליות בולטות נרשמו במחירי הפירות (13.7%). מאידך, מחיר הירקות הטריים ירד ב־2.2%. קצב האינפלציה השנתי נמצא כעת בתוואי היעד הממשלתי (1%־3% לשנה).
בנק ישראל אינו מודאג בשלב זה מעליות המחירים, לכן סביר שגם בהחלטת הוועדה המוניטרית הקרובה הריבית לא תעלה. מה שמדאיג את מקבלי ההחלטות הוא העלייה המתמשכת במחירי הדיור, מהגורמים המרכזיים ליוקר המחיה בישראל.
שר האוצר אביגדור ליברמן ציין: "אנחנו במצב מורכב מבחינת יוקר המחיה ומחירי הדיור. נדהמתי לראות את הקפיצה במחירי הדיור בחודשים האחרונים. צריך לנהל את האירוע בצורה ממלכתית ואחראית". הגורמים למצב הם חוסר בהתחלות בנייה וביקוש גבוה המתבטא בזינוק בהלוואות משכנתה שהיגעו במאי ל־9.5 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים. מדובר בנתון גבוה ב־37% מממוצע החודשים הקודמים.
האתגר המרכזי של שר האוצר ושל שר השיכון החדש זאב אלקין הוא לנסות לבלום את עליית מחירי הדיור. המהלך המרכזי שיש לנקוט הוא לעודד בכל דרך את רשות מקרקעי ישראל לשווק קרקעות לשוק הפרטי ולקבוע תקרת מחיר כדי לעודד את הקבלנים להוריד מחירים.
ליברמן בוחן בימים אלו את ההמלצה להגדיל את מס הרכישה על משקיעי הדיור, שהפחית שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ, מ־8% ל־5% ביולי 2020. מהלך נוסף שעשוי לגרום לצינון התלהבות משקיעי הדיור הוא גביית מס על שכר דירה. כיום ניתן פטור ממס על שכר דירה בסכום של עד 5,100 שקל.
עוד צעד שיופיע ככל הנראה בחוק ההסדרים נוגע להפיכתם של מתחמי משרדים ישנים וריקים למבני מגורים. שרת הפנים איילת שקד מתעתדת לחדש את עבודת הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) בנוגע להאצת אישורים לפרויקטים לבנייה במתחמים גדולים תוך קיצור לוחות הזמנים והבירוקרטיה.
במקביל נבחנת אפשרות לתמרץ רשויות מקומיות במענקים כספיים תמורת נכונותם לאשר פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38).
גם שר השיכון זאב אלקין נרתם למאמץ באמצעות הגדלת משאבים בפרויקטים לדיור בר־השגה. המטרה היא להגיע ליעד מינימלי של 60 אלף התחלות בנייה לשנה.