החזון הטכנולוגי לשינוי אנרגטי הפך את ארבע החברות הישראליות בתחום, שנסחרו בבורסה בתל אביב בתקופת הקורונה, לחלום תשואה ורוד לכל מי שהשקיע בהן. החלום היה כה ורוד, ששוויין זינק בתקופה במיליארדי שקלים, אף שלא הציגו כל הכנסה או רווח המצדיק אותו.
עליות השווי היו כה גבוהות ומהירות, שבתחילת השנה החליטו חמש חברות נוספות עם פעילות דומה להתחיל להיסחר בתל אביב - וכולן נסחרות כיום בשווי של מאות מיליוני שקלים. אך לא לעולם חוסן: עם הגעת החיסונים ותחילת סיום תקופת סגרי הקורונה, זרקור ההשקעות החל לפנות לתחומים אחרים, והמשקיעים החלו לשאול עצמם אם שיאי הקורונה צפויים כלל לחזור.
אפולו פותחת מבערים
יצאנו לבדוק את ביצועי מניותיהן של ארבע חברות טכנולוגיית האנרגיה שנסחרו בבורסה בתל אביב בתקופת הקורונה ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021, ומצאנו שלמרות הירידות החדות שחלק מהן חוו מאז השיא שאליו הגיעו מניותיהן במהלך התקופה, מי שהשקיע בהן טרום הקורונה עדיין מורווח (על הנייר).
כשאר חברות האנרגיה, גם אפולו פאוור זינקה במהלך הקורונה והגיעה לשווי שיא שעמד על כ־530.7 מיליון שקל ב־9 בדצמבר 2020. אך בעוד שלוש חברות טכנולוגיות האנרגיה שנסחרו עמה בתקופת הקורונה בבורסת תל אביב החלו להרגיש את היציאה מהמגיפה ולרדת, אפולו פאוור פתחה מבערים וזינקה לשווי שיא דווקא אחרי הקורונה.
מניית החברה טיפסה בכ־190% מאז שווי השיא שאליו הגיעה בסוף 2020, והמשיכה לעלות עד לשווייה בסוף המחצית הראשונה של 2021 - כ־1.77 מיליארד שקל. זאת, לעומת שווי של כ־21.5 מיליון שקל שהציגה החברה עם ההודעה על תחילת הסגר הראשון בישראל במרץ 2020.
העלייה מיוחסת בעיקר לדיווחים חיוביים של החברה, כדוגמת מזכר העקרונות שעליו חתמה בחודש מרץ האחרון עם חברת תדיראן סולאר, שבמסגרתו תרכוש האחרונה יריעות מאפולו פאוור בכ־10 מיליון דולר.
עם זאת, מאז תחילת הסגר הראשון בישראל, מניית החברה, המפתחת יריעות סולאריות קלות וגמישות ומובלת בידי היו"ר האלוף (במיל') יום טוב סמיה, זינקה ב־4617.81% עד לסוף המחצית הראשונה של 2021. מדד ת"א 125, לדוגמה, עלה באותה תקופה בכ־43%.
יום טוב סמיה, יו"ר אפולו פאוור: "אפולו פאוור התמקדה בפיתוח היריעות הסולאריות ועמדה בכל אחד מדיווחיה ללא הרהור או ערעור. אנו משקיעים רבות במו"פ, וצמצמנו באופן ניכר את הפער בין הספק היריעה הסולארית הגמישה שאנו מפתחים לבין הפנאל הסולארי הקשיח והכבד המוכר יותר כיום.
יש לציין כי צוות החברה ממשיך לקבל שכר נמוך יחסית עד להוצאת מוצרים מוגמרים לשוק ברמה המסחרית, ולא הפכנו שיכורים מערך המניה. חשוב לנו לשמר את האמון שניתן לנו בידי המשקיעים ובעלי המניות, בדיוק כפי שחשוב לנו לשמר את האמון שניתן לנו בידי חברות רכב כמו אאודי ורנו־ניסאן־מיצובישי, להובלת השינוי האנרגטי לשינוע הרכבים שלהן, באמצעות הוספת יריעה סולארית גמישה כחלק עליון על סיבי הפחם (Carbon) בחלקי הרכב השונים. ישנם גם היריעות שאנו פורסים במאגרי המים והפיתוחים ליריעות בעולמות הנדל"ן".
הסיבה לירידות:
תמחור גבוה
לעומתה, מניית ברנמילר אנרג'י, המפתחת טכנולוגיה לאגירת אנרגיית חום, ספגה את שיעור הירידה הגבוה ביותר מאז הגעתה לשווי שיא במהלך תקופת הקורונה - 54.66%.
שווי ברנמילר זינק לכ־555 מיליון שקל מאז כניסת מדינת ישראל לסגר הראשון, אך מאז אותו שיא ירדה לשווי של כ־272.9 מיליון שקל, נכון לסוף המחצית הראשונה של 2021. עם זאת, שיעור שינוי מחיר מניית החברה מאז הסגר הראשון ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021 מציג עלייה של 163.17%.
לשאלה אם שוויי החברות עתידים לחזור לרמת השיא בתקופת הקורונה אין מענה אמיתי, שכן קשה מאוד להתנבא על שוק המניות בימים של פוסט־קורונה. ובכל זאת יש כאלה שמנסים מתוקף פעילותם בעולם ההשקעות: מנהלי ההשקעות שנשאלו על ידינו בנושא, אמרו, בין היתר, כי האוויר שיוצא בחודשים האחרונים ממניות טכנולוגיית האנרגיה לא נובע מפעילות חסרה בתחום האנרגיה, אלא מהתמחור הגבוה של החברות אל מול גובה המכירות והרווחים שהן מציגות.
החברה שמחזיקה בתשואה הגבוהה ביותר למשקיעים מאז תחילת הסגר הראשון בישראל ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021 היא חברת אגירת האנרגיה אוגווינד, הפועלת לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. מניית החברה זינקה בכ־237.15% מאז סגר הקורונה הראשון ועד לסוף המחצית הראשונה של 2021.
נתון זה מרשים במיוחד שכן מניית אוגווינד איבדה כ־48.59% מאז שווי השיא שאליו הגיעה בתחילת אוגוסט 2020 - כ־2.5 מיליארד שקל. בסוף המחצית הראשונה של 2021 שווייה כבר עמד על כ־1.36 מיליארד שקל, לאחר שנחתך בכ־1.1 מיליארד שקל מאז אותו שיא.
אך החברה שאיבדה את הנתח הכמותי הגדול ביותר הייתה חברת "הכביש החכם" אלקטריאון וירלס, שאיבדה כ־1.23 מיליארד שקל משווי השיא שאליו הגיעה במחצית אוקטובר 2020 ועמד על כ־3.1 מיליארד שקל. בסוף המחצית הראשונה של 2021 היא כבר נסחרה בשווי של כ־1.9 מיליארד שקל.
החברה, המפתחת רכיבי הטענת רכבים חשמליים להטמעה בכבישים, איבדה כ־36.55% משווי השיא שאליו הגיעה בתקופת הקורונה, אך גם היא עדיין רושמת עלייה של כ־81.29% מאז תחילת הסגר הראשון בישראל.
לא נתיימר להשיא עצה בנוגע להשקעה בחברות הנסקרות, אבל אפשר להציג בכל זאת כמה שאלות מפתח: האם חלק מהמחיר נבע מציפיות השוק למעבר הדרגתי לשימוש בפתרונות אנרגיה ירוקים ומתקדמים, ציפייה שהתחזקה בעקבות בחירת ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב וחזרת האומה האמריקאית להסכמים בינלאומיים מחייבים?
האם הירידה בשערי רוב המניות משקפת בעיה ענפית, או שמא היא בבואה של התמעטות הציפיות לנוכח היקפי הפעילות?
נזכיר כי כאשר מדובר במניות טכנולוגיה, קיים תמיד הסיכון שהפתרונות שמציעה חברה מסוימת יתגלו כפחות מספקים מאלו שבחברה אחרת, אך עדיין נדמה שלחיפוש אחר טכנולוגיה שתאפשר אנרגיה ידידותית יותר לסביבה יש ביקוש שלא צפוי לרדת בעתיד.
