על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנם בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות, מתוכם 800 אלף איש מעל גיל 20, קרי גיל עבודה. חישוב פשוט מגלה שהמספר הזה מהווה כ־15% מהאוכלוסייה שחיה בישראל מעל גיל 20.
מבט על נתוני השילוב של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה מגלה תמונה עגומה. "בתקופה של לפני הקורונה, 53% מהאנשים עם מוגבלות היו מובטלים", אומר אורן הלמן, מייסד עמוד הפייסבוק "סיכוי שווה", המקדם אג'נדה של שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה בכלל ובעבודה בפרט. "לא רק זאת, אלא שרק 2.2% מעובדי שירות המדינה הם אנשים עם מוגבלות. בתקופת הקורונה זה החמיר, על כל אדם אחד שפוטר או יצא לחל"ת, ארבעה אנשים עם מוגבלות יצאו לחל"ת. נתונים של פי ארבעה".
לטענתו של הלמן, שוק העבודה הישראלי עדיין נגוע באפליה, סטיגמות, דעות קדומות ותפיסת עולם שלפיה אנשים עם מוגבלות לא תורמים מספיק, לא שווים מספיק, לא יעילים מספיק. "הקורונה רק החמירה את המצב, מכיוון שחלק גדול מהאנשים עם המוגבלות נמצאים בקבוצת סיכון, מה שעוד יותר הקשה עליהם לצאת לעבודה. נוצר מצב שהמעסיקים צריכים להנגיש להם את סביבת העבודה מהבית, או לחלופין להעסיק אותם מהבית, מה שלא תמיד התאפשר, לכן הפער הגדול".
מבט על הפרסומים של "סיכוי שווה" מוכיח שבסופו של דבר, ההפסד הוא של מי שאינו מעסיק אנשים עם מוגבלות.
"בהחלט. אנשים עם מוגבלות הם עובדים מצוינים. לרוב הם עובדים יציבים, מעדיפים להישאר זמן רב בעבודה גם בתפקידים שוחקים לטווח ארוך, שזה יתרון גדול מבחינת המעסיק. בדרך כלל הם אנשים עם מוטיבציה גבוהה מאוד להצליח, יש להם הכרת הטוב. מדובר במיליון איש שיש להם אחים, בני משפחה, מעגל קרוב של לפחות 5 מיליון איש שגם חווים את זה. ובסופו של דבר, הסיפור הזה נוגע בכולנו. ארגון שמעסיק אנשים עם מוגבלויות רוצה לקוחות, אנשים שישתמשו בשירותים שלו, והוא יכול לקבל הרבה מאוד לקוחות, אם הוא יאחז באג'נדה הזאת".
בורות המעסיקים
לפני כמה שנים נכנס לתוקף מדד חדש בתחום הקיימות בשם ESG, הנוגע באיכות הסביבה, גיוון תעסוקתי וממשל תאגידי. המדד הזה משפיע על משקיעים מוסדיים, קרנות שמודדות כל ארגון וארגון על פי שלושת הקריטריונים הללו. המדד מביא בחשבון בשנים האחרונות גם שילוב של אנשים עם מוגבלויות וכן שילוב של אוכלוסיות מוחלשות.
חברת כוח האדם וההשמה Manpower היא חברה בארגון מעלה, המקדם את נושא האחריות החברתית של עסקים בישראל. אחד ההיבטים החשובים שהארגון ו־Manpower כאחת החברות בו מקדמים הוא חשיבות הגיוון במקום העבודה. "לצערנו, כיום בכל הנוגע להשתתפותם של בעלי המוגבלויות בשוק העבודה המצב אינו מזהיר, בלשון המעטה, והיא נמוכה יותר אפילו מאוכלוסיות גיוון אחרות", אומרת מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל.
איך את מסבירה את זה?
"אחת הסיבות המרכזיות לכך היא בורות מאוד גדולה בקרב מעסיקים רבים בנוגע למה בעצם נחשב עובד עם מוגבלות, אילו תפקידים ומטלות אותו אדם יכול או לא יכול לבצע והמשמעות עבור הארגון של שילובו בסביבת העבודה עבור הארגון. אני בהחלט מזהה שיותר ויותר מעסיקים מבינים את חשיבות ההעסקה המגוונת בכלל והעסקת בעלי מוגבלויות בפרט, אבל זה לא מספיק. חשוב להבין כי יש טווח מאוד רחב ומגוון של מוגבלויות, והגיוון הזה במקום העבודה לא רק שלא מפריע, אלא במקרים רבים מאוד תורם. גיוון מניע חשיבה אחרת, מאפשר להציף מגוון של דעות ונקודות מבט שונות, מאפשר שיח פתוח, וזה נתמך בלא מעט מחקרים בינלאומיים שנעשו בנושא. יתרה מזאת, בעידן שבו חברות מתקשות לגייס עובדים, ארגונים שלא יגדילו את העובדים הפוטנציאליים שלהם מקטינים את יכולתם להיות תחרותיים בתחומם".
האם יש יתרונות מבחינת שימור כוח אדם בהעסקת אנשים עם מוגבלויות?
"אחד האתגרים של מעסיקים הוא שימור כוח אדם איכותי לאורך זמן, ופה ארגונים שמעסיקים עובדים עם מוגבלויות נוטים לצאת נשכרים, מכיוון שהנטייה של עובדים אלו הינה להישאר במקום העבודה לטווח זמן ארוך יותר משמעותית מעובדים אחרים. בסוף כל עובד צריך להיבחן ולהימדד לפי מה שהוא יכול לתת לארגון, כל השאר לא צריך להיות רלוונטי. לכן מעסיק צריך לדעת להפריד בין האדם למוגבלות, לנתח את המיומנויות המקצועיות שלו וכמה הן תואמות את דרישות התפקיד ולבחון את התאמתו אך ורק מבעד לפריזמה המקצועית זו".
חברות רבות במשק הישראלי מבינות זאת ומתגייסות לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקרבם. "שילוב בעלי מוגבלויות בחברה תורם למשק כולו. מעבר לצמצום האבטלה ופתרון תפעולי עבור חברות שמתקשות למצוא עובדים למשימות מסוימות", אומר אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה. "השילוב משפיע עלינו כחברה - הופך אותנו לחברה שוויונית, מכילה ובריאה יותר. באיגוד, אשר בו חברים מאות מפעלים מהענפים המרכזיים בתעשייה, כמו מוצרי בנייה, פלסטיקה, תמרוקים ועוד, פועלים בתחומים שונים לקידום מתן תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות. זאת, באמצעות הכוונה וחיבור מפעלים לגופים כגון המשקם, העלאת מודעות באמצעות הרצאות ומידעונים. אנחנו רואים בשילוב בעלי מוגבלויות בחברה ובשוק העבודה שליחות חברתית ונמשיך לפעול להמרת השיח הנכון שכבר קיים לשינוי בפועל".
גם חברת AIG, למשל, מעסיקה כיום עשרות עובדים עם מוגבלות כלשהי, 6.5% מעובדי החברה, ובהם עובדים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות שונות. "כחלק ממדיניות החברה המעודדת ושואפת לגיוון בסביבת העבודה, אנו לא נותנים לשום מגבלה פרטנית של אדם לעמוד בדרכו לביצוע תפקיד שהוא מסוגל ורוצה לבצע", אומרת יעל נדב, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הביטוח AIG. "לשם כך אנו מבצעים את ההתאמות הנדרשות כבר משלב הגיוס, עם התאמת תהליך האבחון למועמד, בזמן ההכשרה ואף תוך כדי העבודה, כאשר גם כל מנהל ומנהלת עוברים הדרכה מיוחדת לחזק את המודעות לנושא. בין השאר אנחנו גם דואגים לכל עובד פרטנית שסביבת העבודה האישית שלו תותאם לצרכיו, כך שיוכל לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. זאת בין שמדובר באוזניות מותאמות, מסכים מיוחדים, אוזניות מבטלות רעש, כיסאות אורתופדיים ועד מתן פתרונות ייחודיים. חשוב לציין כמובן שמטה החברה והבניין שבו הוא שוכן נגישים לגמרי, כולל מעליות ושירותים מונגשים".
ההנגשה מגיעה גם להייטק. באלביט מערכות שמים דגש על מתן הזדמנות שווה ופועלים להתאמת תהליכי המיון והגיוס וסביבת העבודה. אחת מהדוגמאות לכך היא שיתוף הפעולה של חטיבת המודיעין של אלביט מערכות - המתמחה בפיתוח לייזר רב־עוצמה ומערכות אלקטרואופטיות - עם התוכנית "רואים רחוק". זוהי תוכנית המכשירה צעירים על הרצף האוטיסטי בגילי 18־25 למקצועות נדרשים בצה"ל ולאחר מכן בשוק התעסוקה. עיקר ההכשרה הוא למקצועות מודיעיניים טכנולוגיים המתאימים לכישוריהם, והם מועסקים בעבודה חשובה ותורמת המחייבת מיומנות בתחום הקשור למכלולים אופטיים.
בכפר עידוד שבנתניה, שבו מתגוררים אנשים עם מוגבלויות, פתחה חטיבת היבשה של אלביט מערכות קו ייצור להרכבת רכיב שאינו נפיץ של רימון IM - המכונה רימון אלירז. הרימון, שהינו ייחודי מסוגו בעולם, פותח על ידי מהנדסי חטיבת היבשה כמענה מבצעי לאחר מותו של לוחם גולני רס"ן אלירז פרץ בעת שקליע שנורה לעברו בהיתקלות עם מחבלים הפעיל את מנגנון הרימון שנשא באפודו.
תמריצים ועידוד
ארגון Valuable 500 ehT פועל ליצירת שינוי מדיניות בנושא נגישות עבור אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, באמצעות העלאת סוגיה זו לסדר היום של אותן חברות, ומתן הזדמנות אמיתית לאותם אנשים להשתלב כעובדים מן המניין. לרשימתו היוקרתית מצטרפים חברות וארגונים אשר הוכיחו כי הם עומדים בקריטריונים של עשייה משמעותית בתחומים אלה.
לאחרונה גם חברת כתר הישראלית הצטרפה לאחת מ־500 חברות בינלאומיות הפועלות למען נגישות ושילוב אנשים עם מוגבלויות בארגון. "כחלק מכך הציגה כתר יישום תוכנית נגישות מיוחדת בכל משרדי ומפעלי החברה שכללה בין היתר התקנת מעלונים והנגשת אזורי ייצור, שיתוף פעולה עם ארגון המשקם לשילוב בעלי מוגבלויות כעובדים בחברה, וכמובן בחירה בארבע ספורטאיות פראלימפיות כשגרירות המותג, זו השנה השנייה, תוך מתן תמיכה כלכלית ורוח גבית להצלחתן במשחקים הפראלימפיים בטוקיו שיתקיימו בקרוב", אומר ליאור פורת, סמנכ"ל משאבי אנוש בכתר.
לפני כחמש שנים נכנס לתוקפו חוק המחייב חברות ממשלתיות וציבוריות לשלב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. חברת המשקם, החברה הלאומית לקידום ולשילוב אנשים עם מוגבלויות במשק, כבר מסייעת למעסיקים עסקיים וציבוריים רבים לעמוד בחוק זה.
״הקמנו לפני מספר שנים את חטיבת ההשמה במטרה לסייע לחברות ולארגונים לשלב אנשים עם מוגבלויות בתחומי תעסוקה שונים - משלב השיבוץ, דרך הליווי ועד הקליטה הקבועה בארגון. פעילותנו מתבצעת בתיאום מלא עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הביטוח הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים״, אומר אריאל לוי, מנכ״ל חברת המשקם. בחברת המשקם ציינו כי הם קוראים למעסיקים אשר מעוניינים להסתייע בתהליך זה, לפנות אליהם דרך אתר החברה.
מלאכי בעדני, מנהל מערך הבוגרים בארגון שלוה, המרכז הלאומי לטיפול באנשים עם מוגבלויות, מוסיף על הדברים ואומר: "בשלוה כבר שלוש שנים קיימת תוכנית הכשרה שמכשירה בוגרים עם מוגבלויות לביצוע עבודות שונות. עד כה הוכשרו בה למעלה מ־50, והיא כמעט מכפילה עצמה מדי שנה.
יש לנו קורסים שונים, כמו למשל בישול ומסעדנות, שזירת פרחים, תכשיטנות ועוד. ההיענות לקורסים האלה היא מלאה. אנו לא מסתפקים רק בקורסים אלא יש לנו גם מחלקת תעסוקה ואנחנו עוזרים להם להשתבץ במקומות עבודה. יש מקומות עבודה שמקבלים אותם בשמחה ויש כאלה שחוששים, אך אחרי ניסיון החשש מתפוגג והם מבינים כמה זה תורם להם. המטרה היא שעוד ועוד עסקים ייכנסו לזה ויעסיקו אנשים עם מוגבלויות כעובדים".
