השכר הממוצע של עובדי הוראה בחינוך יסודי וחטיבות הביניים לשנת 2020 היה כמעט 14 אלף שקל - גבוה ביותר מ- 20% מהשכר הממוצע במשק בשנה זו. כך עולה מהדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, שמרכז את הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית.
הדו"ח לא כולל את המורים בתיכונים שככלל מועסקים על ידי השלטון המקומי. מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע לעובד הוא כ-12,200 שקל, ואילו השכר הממוצע למשרה הוא 13,880 שקל. הפער נובע מהעובדה כי לא כל המורים מועסקים במשרה מלאה. היקף המשרה הממוצע לעובד ההוראה הוא כ-87% והוא עולה ככל שעובד ההוראה ותיק ומשכיל יותר.
נזכיר כי רק לפני שבועיים דו"ח ה-OECD הציג תמונה פחות אופטימית בנוגע לשכר המורים בישראל - כך למשל, מורה ישראלי בחטיבת הביניים משתכר ב-7% פחות מעמיתו ה"ממוצע" במדינות ה- OECD. עם זאת, יש לציין כי גם השכר הממוצע במשק של יתר מדינות המפותחות גבוה יותר.
משרד החינוך הינו המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי: מערכת החינוך הממשלתית מהווה כ 19%-מהעובדים במגזר הציבורי שהם כ-139 אלף עובדים.
מהדו"ח עולה כי עובדי הוראה ותיקים מרוויחים פי 3.7 מעובדי הוראה מתחילים - מדובר באחד המקצועות עם פערים הכי משמעותיים לפי ותק במגזר הציבורי. ראוי לציין כי ההסכם האחרון שנחתם עם הסתדרות המורים התייחס ברובו להסכמי פנסיה, דבר שמתבטא גם בשכרם הנמוך של המורים המתחילים.
השכר הממוצע לעובד הוראה בשנתו הראשונה עומד על כ-5,287 שקל בלבד, זאת בשל חלקיות המשרה הנמוכה בתחילת דרכו והיותו בסטטוס של מתמחה להוראה. עם העלייה בוותק עולה גם החלק היחסי במשרה. "לחלקיות המשרה הנמוכה בתחילת הקריירה גורמים רבים - ביניהם קצב גידול התקינה ,שנת ההתמחות, לימודים אקדמאיים ועוד" מוסבר בדו"ח. ניתן לשער כי שכר נמוך זה לא מעודד אקדמאים בעלי כישורים גבוהים להגיע לתחום.
כאמור עובד הוראה בסוף הקריירה ירוויח פי 3.7 מעובד הוראה מתחיל. במידה ושניהם יעבדו במשרה מלאה הפער יצטמצם כך שעובד הוראה בסוף הקריירה, ירוויח פי 2.4 מעובד הוראה מתחיל.
הוותק ממשיך לתרום לעליית השכר גם לאחר עשר ואף עשרים שנה בתחום ההוראה. "נתונים אלו משקפים בעיה בהשפעתו הגדולה של הוותק על רמת ההשתכרות בתחום ההוראה - בעוד אין ספק כי בשנים הראשונות עובד ההוראה משתפר בתפקידו משמעותית, מחקרים מצאו שהניסיון הנצבר בעשור השלישי להוראה אינו מביא לשיפור ניכר באיכות ההוראה, ולכן אין הצדקה לקצב הקבוע של העלייה בשכר בהתאם לוותק", נכתב בדו"ח.
דו"ח הממונה על השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת 2020 by maariv on Scribd
על אף שמרבית העובדים במערכת החינוך הן נשים, גם במערכת זו קיימים פערי שכר מגדריים לטובת גברים, אם כי הם מהנמוכים ביחס לכלל המשק ועומדים על 5% בלבד.
ברוב המגזר הציבורי, פער השכר נובע מחלקיות משרה נמוכה של נשים. יחד עם זאת, בקרב עובדי ההוראה, היקף המשרה של נשים גבוהה יותר משל גברים. זאת ועוד, גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים. זהו גם הגורם המרכזי לפער המגדרי בשכר.
בנוסף, מתייחס הדו"ח לאתגר שמוצב בפני המערכת בשל העובדה שלא ניתן לסיים העסקת מורה קבוע בשל אי-התאמה, ללא שלילת הרישיון לעסוק בהוראה - פרוצדורה ארוכה ומורכבת. הדו"ח מציין כי בשנת 2020 תהליך זה התבצע בשלושה מקרים בלבד.
הדבר מקשה על מנהלים לנהל את כוח האדם בצורה מיטבית כך שגם היקפי המשרה של מורים בתחילת הדרך נפגעים, כיוון שלמורים הקבועים ישנה קדימות בהקצאת שעות הלימוד וכך המנהלים מתקשים להציע משרות מלאות למורים חדשים מצוינים.
עוד עולה מהדו"ח של הממונה על השכר כי על אף המספר הגבוה של ימי הלימוד מרחוק - היקף המשרה, השכר ולוח החופשות של המורים והגננות לא השתנה. זאת, על אף שמערכות נוספות במגזר הציבורי התאימו את דפוסי העבודה ואת היקף הפעילות שלהם לתקופת הקורונה.
"כחלק מההתאמות שנעשו בגופים השונים, במערכת החינוך כל שכבות הגיל עברו, לראשונה בתולדות מערכת החינוך בישראל, ללמידה מקוונת. זאת, כולל גני הילדים במהלך חלק ניכר מתקופת הקורונה.
מצד אחד, מערכת החינוך שאפה להתאים את מודל הלמידה מרחוק לגיל התלמידים. אך מצד שני, לא בוצעו שינויים בהיקפי המשרה של עובדי ההוראה בהתאם לצרכים השונים בשכבות הגיל השונות. כמו כן, שכר עובדי ההוראה, היקפי המשרות ולוח החופשות נותרו ללא שינוי.
בשנת תש"ף מספר ימי הלימוד מהבית נע בין 24 בגנים ל-35 בחטיבת הביניים, ובשנת תשפ"א מספר ימי הלימוד מהבית נע בין 43 בגנים ל-101 בחטיבת הביניים". זאת, בעוד שלפי הדו"ח "הלמידה המקוונת פחות אפקטיבית בקרב שכבות הגיל הנמוכות".