גאות של ממש: נתוני המשק הישראלי מעידים לא רק על התאוששות מהקורונה

הפעילות המשקית גואה, וכבר ברבע השני של השנה היה התוצר גבוה ב־5.4% לעומת הרבע האחרון של 2019, שהיה האחרון ללא השפעתו המזיקה של נגיף הקורונה. התוצר לנפש גבוה ב־2.8% ברבע השני של השנה, בהתאמה. ברבע השלישי של השנה גברה הפעילות, בעיקר מפני שלא הוכרז על סגר, ולכן יש להניח כי התוצר כבר גבוה הרבה יותר. ברבע השני של השנה היה התוצר גבוה ב־15.4% לעומת הרבע השלישי של 2020, שיא מגיפת הקורונה, רק צרפת, ספרד, איטליה ופורטוגל מציגות עלייה גבוהה יותר באותה תקופה, בעוד בלגיה, קנדה, אוסטריה, ארה"ב, דנמרק, אוסטרליה, שוודיה, גרמניה וקוריאה הדרומית משתרכות מאחור - ארה"ב עם עלייה של 12.2% וגרמניה עם עלייה של 9.4%.

יש כמה גורמים להצלחתו של המשק הישראלי בתקופת נגיף הקורונה - ישראל הובילה את העולם בחיסון התושבים החל מהחיסון הראשון ועד לחיסון השלישי; ההזרמה הפיסקלית האדירה של ממשלת ישראל; ההרחבה המוניטרית האדירה של בנק ישראל, שהדפיס כסף במקביל לשמירה על ריבית ריאלית שלילית, הריבית הנומינלית 0.1%; יצוא שירותי הייטק בשיעור אדיר, שמטבע הדברים אינו תלוי בפקקים שנוצרו בנמלי הים, שנלוו אליהם עלייה אדירה בעלויות ההובלה והשינוע; המעבר המהיר של הישראלים לפעילות מוטת דיגיטל, כולל הגברת הפעילות הקמעונאית המקוונת; עלייה בפעילותם של ענפי השירותים שמטבעם תלויים פחות בנעשה במשק העולמי; וגאות מחודשת של ענף הבנייה למגורים.

ישראל הייתה חלוצה בחיסון, מיד עם הופעת החיסונים בעולם, בזמן שהייתה אי־ודאות בנוגע לתוצאותיו, עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות גבוהים. אין להקל ראש בהימור - שהצליח - של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ומשרד הבריאות על מנהליו ובכיריו. היקף החיסון עדיין לא מספיק, אנחנו סופרים בצער וביגון את מתינו, אבל ייתכן כי אנחנו קרובים לחיסון עדר מעבר לפינה, מה שמאפשר את הפעילות המשקית הגואה שכולכם רואים במו עיניכם.

ההחלטה של ממשלת נפתלי בנט לא לבחור במדיניות חידוש הסגרים, כפי שעושים היום בניו זילנד, נכונה לדעתי - כפי שהייתה נכונה ההחלטה בתחילת המגיפה בשנת 2020, בתקופת נתניהו, להכריז על סגרים מקיפים כדי למנוע את קריסת מערכות הבריאות ולמנוע מגיפה שאין עליה שליטה, ומי ישער מה נפתוליה ותוצאותיה. כך היה נאה לעשות בתחילת המגיפה וכך יאה לעשות היום, שתי החלטות נכונות ומתאימות לזמנן.

מקוונים לעתיד

ממשלת נתניהו הקצתה תוכניות סיוע בהיקף של 124 מיליארד שקל כדי להילחם בהשפעותיו ההרסניות של נגיף הקורונה על המשק הישראלי, תוכניות הסיוע נמשכות עד היום, גם אצל ממשלת בנט ושר האוצר ליברמן. לפי התוכנית המקורית, הביצוע עד סוף ספטמבר כבר הגיע ל־90%.

תוכניות הסיוע הרגיעו את הציבור והעסקים שהיו בפאניקה בתחילת המשבר, שאליה נלוו גם הפגנות של אנשי עסקים ועצמאים. לביטחון סוציאלי הוציאה המדינה עד היום 70 מיליארד שקל, להמשכיות עסקית 60 מיליארד שקל, להאצת ופיתוח המשק כ־6 מיליארד שקל ועוד אשראי של 29 מיליארד שקל. במקביל כבר קיבלה מערכת הבריאות כ־29 מיליארד שקל.

בנק ישראל הדפיס יותר מ־80 מיליארד שקל מאז פרוץ הקורונה ועד סוף ספטמבר, בעיקר באמצעות רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני, כלומר בבורסה לני"ע, בהיקף של כ־77 מיליארד שקל. קצב הרכישות יורד בחודשים האחרונים. טוב שכך, אין יותר טעם בהזרמת הון לשוק, מעשה שגורר עיוות בתמחור האג"ח הקונצרני ומונע הצפת מחיר ריאלי לאג"ח החברות העסקיות (והצפה של חברות שלא היו מתקיימות ללא שפע הכסף הזול בשוק, מה שביום הדין עלול להביא אותן לקשיים ואף לחדלות פירעון ונזקים, כן, גם לרובנו, היות שאנו מחזיקים באג"ח קונצרני באמצעות קופות הגמל והפנסיה).

ההייטק ממשיך לעשות נפלאות מאחר שאינו תלוי בנסיעה למשרד, בפקקים, בנמלים עמוסים. כולו תלוי בעיקר ביכולתם של האנשים מאחורי הפיתוח והמחשבה מכל מקלדת בכל מקום. שימו לב: יצוא שירותים בענפי ההייטק - למעט חברות הזנק, בניכוי עונתיות - עלה בשנה האחרונה, עד ליולי 2021, ב־7.3 מיליארד דולר, לעומת שנה קודם לכן, עלייה של כ־22%, והגיע ל־41 מיליארד דולר. כלל יצוא השירותים העסקיים עלה באותם 12 חודשים, בכ־9 מיליארד דולר, ל־53.5 מיליארד דולר, עלייה של 20% לעומת השנה שקדמה ליולי אשתקד. כלומר, ישראל מייצאת בכל שבוע יותר ממיליארד דולר שירותים עסקיים. כן, בכל שבוע.

המצור על התושבים - ה"סגרים" בשפה הרשמית - אילץ רבים מהישראלים לשנות סדרי חיים. יותר ויותר פעילות באמצעות האינטרנט, יותר עבודה מהבית, יותר "סידורים" מהבית, קניות מקוונות הפועלות היטב מהיום למחר, לעתים אף מהיום להיום, פתיחת עסקים קטנים מקוונים לעומת אלה שנסגרו, הרבה יותר שירותים בפעילות העסקית. כבר בשנת 2020 עמד אחוז הישראלים המשתמשים באינטרנט על 90%, 47% מהם השתמשו באינטרנט לקבלת שירותים ממשרדי הממשלה. בקרב הצעירים עד גיל 44, השימוש עולה ל־54%, ואפילו בקרב בני 75 ומעלה הוא עומד על 14%. הביטחון באינטרנט גבר. כמחצית מאיתנו מרגישים בטוחים למסור מידע אישי באתרי הממשלה, 60% בקרב הצעירים ו־25% בקרב בני 65 ומעלה, כך לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו זה עתה.

הביקוש לעובדים בשירותים גובר, זה הבון־טון כיום. מספר המשרות הפנויות בענפי השירותים ברבע השלישי של השנה, מנוכי עונתיות, היה 90,800 בממוצע, עלייה של 42% לעומת שלושת החודשים טרם הקורונה, עד לפברואר 2020. בספטמבר מעסיקים חיפשו 92,450 איש בענפי השירותים. כלל המשרות הפנויות בכלל הענפים הגיע ברבע השלישי של השנה לממוצע של 137,500, עלייה של 38,800 משרות לעומת שלושת החודשים עד לפברואר 2020, שלושת החודשים טרם הקורונה. זו עלייה של 40%. הלוואי שהביקוש לעובדים בענף הבנייה היה גדל בשיעורים כאלה, אך הוא מציג עלייה של 1,300 עובדים ל־11,100 בממוצע לרבע השלישי של השנה, עלייה של 13% בלבד, בהתאמה.

העוקץ והדבש

ישנה גאות בענף הבנייה למגורים, המלווה בעליות מחירים. ההשקעות בבנייה למגורים עלו ברבע השני של השנה בשיעור של 32% לאחר עלייה של 1% בלבד ברבע הראשון של השנה. הפעילות בענף הבנייה למגורים הגיעה, ואף עברה במקצת, את הרמה שבה הייתה ברבע האחרון של 2019, טרם נגיף הקורונה. יש להניח כי הפעילות גוברת גם בחצי השני של השנה, על רקע ביקוש אדיר לדירות.

הכמות המבוקשת של דירות, בניכוי עונתיות, עלתה בשיעור של 8% בשלושת החודשים עד לחודש אוגוסט, לעומת שלושה חודשים קודם לכן. הכמות המבוקשת מורכבת מ־82% דירות חדשות ועוד 18% דירות שאינן למכירה כגון קבוצות רכישה. מאז ינואר נרשמה עלייה בשיעור חודשי של 1.6% בביקוש לדירות לפי נתוני המגמה. מכירת דירות חדשות, בניכוי עונתיות, עלתה בשיעור חודשי של כ־1%, בהתאמה. בסוף אוגוסט עדיין היו 44,980 דירות חדשות למכירה, היצע של כעשרה חודשים. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב־9.2%, מזה 1.2% ביולי־אוגוסט לעומת יוני־יולי.

בשלוש שנים עלו מחירי כלל הדירות ב־14%, לאחר שבשלוש השנים קודם לכן הם עלו בכ־11%. בתוך שלושה חודשים עלו מחירי הדירות החדשות ב־5.3%. מחירי הדירות החדשות עלו בשנה האחרונה בכ־12%. הפעילות בענף הבנייה למגורים, הגורמת לעלייה בפעילות המשקית, התפזר בכל המדינה. בשנה האחרונה עלו המחירים בירושלים, בצפון, במרכז ובתל אביב בשיעור דומה של 10%־11%. חיפה והדרום עם עלייה של 6%־7%.

עד פה התמונה ורודה. בנק ישראל נאלץ להעלות את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנה השוטפת בעוד 1.5 נקודות האחוז ל־7%, ובשנה הבאה עוד 5.5%. הצריכה הפרטית גואה, השנה עם עלייה של 11.5% ובשנה הבאה חזויים עוד 7%. שיעור האבטלה השנה, בממוצע 10.4%, אמור לצנוח בשנה הבאה ל־5.8%. גירעון הממשלה צונח מ־6.4% השנה ל־4% חזויים בשנה הבאה. האינפלציה בממוצע צונחת מ־2.5% השנה לצפי של 1.6% בשנה הבאה. גן עדן.

אבל דרושה זהירות. הממשלה, בתקציב השנה הבאה, מעלה למעשה את המסים - אם כי בעקיפין ובמתינות. בנק ישראל יתחיל לסגור את הברז של הכסף הזול. כלל לא ברור אם האינפלציה תרד כפי שחוזים בגלל מחירי העלויות בשווקים הבינלאומיים. ירידה בשיעור האבטלה והיצע של משרות עם עוד כסף בידיים לציבור, לא רק אצל ההייטקיסטים, עלולה למנוע את התכנסות האינפלציה. שערי המניות בשיא, מדדי המניות בישראל עלו בשנה האחרונה, בזמן כתיבת שורות אלה, בכ־36%, יותר מהנאסד"ק, הדאו ג'ונס, אירופה ואסיה. תפניות בשערי המניות אינן צפויות מראש.

הצעירים, וגם משפרי דיור, יסבלו מהמשך העלייה במחירי הדירות, ידם אינה משגת לרכוש דירות יד שנייה או חדשות, והממשלה הנוכחית אימפוטנטית בסוגיה זו, אינה מסוגלת לשלוט ברשות מקרקעי ישראל, שלא בשליטת הממשלה. מחירי חומרי הגלם בעולם נוסקים, ועלויות הבנייה למגורים, למעט שכר עבודה, עולות בשיעור חד של 8.1% בשנה האחרונה. הקיטוב בחברה הישראלית מתגבר, יהיו יותר עשירים, לא רק בגלל ענף ההייטק, אלא גם בגלל מצבורי דירות בידי מעטים, בעוד עיניהם של העניים, הצעירים מבית ממעמד הביניים, כלות.

חסרי אונים הם רואים איך חומקת להם הדירה מהידיים, ואפילו שני בני הזוג עובדים. אפשר יהיה להתנחם רק בטיסות זולות לחו"ל ובירידה בתחלואה בנגיף הקורונה. החלשים יותר לא יוכלו להתנחם אפילו באכילת דבש כי ועדת הכלכלה של הכנסת מחריגה את הרפורמה ביבוא הדבש לישראל. כולנו נמשיך לשלם פי שניים, פי שלושה על צנצנת דבש לעומת המחירים במדינות הים.בבב